פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התענית של אלפי נשים בישראל

      את המצב כיום, בו טקס הנישואין כובל הלכה למעשה את האישה לגבר, שיחליט במקרה והזוג נפרד אם לתת גט לאישה או להותירה עגונה. הבחירות הבאות הן הזדמנות לתקן את העוול הזה

      היום חלה בלוח השנה היהודי תענית אסתר. בשנים האחרונות מצוין מועד זה כ"יום העגונה", יום בו אנו זוכרים את העגונות ומסורבות הגט בישראל, את אלו שעיניהן דומעות תמיד, את הנשים המתהלכות בינינו, אבל הן כלואות, אסירות לכל דבר ועניין, בידי בעליהן.

      יום זה מציף ומעלה ביתר שאת את שאלת הנישואין והגירושין במדינה. מדינת ישראל אימצה, משחר קיומה, את המודל היהודי ההלכתי לנישואין וגירושין. במסגרת טקס הנישואין "קונה" הגבר היהודי את האישה בכמה דרכים הלכתיות והסכמת האישה הכרחית לקיום תוקפם של הנישואין. אבל מרגע זה ואילך היא הופכת להיות פאסיבית לחלוטין. רצונה להישאר נשואה לאיש או להתגרש ממנו אינו רלוונטי, לעתים, דווקא ברגעים הקשים של חייה, עם פירוק התא המשפחתי, היא הופכת להיות כלי משחק בידי בעלה. אפשרויות המניפולציה שיש בידיו של הגבר הן רבות מאוד וברצונו הוא יכול להרוס את חייה של אשתו בנפרד, למנוע ממנה מלהמשיך את חייה, להתחתן שוב, להביא ילדים אל העולם.

      במסגרת ארגון "מבוי סתום", אנו מטפלים, מדי יום, בסיפורים טראגיים ביותר, וחוזים בכאב בנשים אשר נמנע מהן החופש במשך שנים ארוכות ביותר, לעתים עשרות בשנים. הפגיעה באישה ובילדים קשה ביותר, לפעמים בלתי הפיכה. במקרים מסוימים יש סוף טוב, גם אם הוא מגיע לאחר שנות מאבק ארוכות ואיומות. לפני מספר ימים חגגנו עם גאולה בן אלי, מסורבת גט מהוותיקות בישראל, אשר קיבלה לאחרונה את הגט המיוחל בתום 21 שנות מאבק.

      נשים עגונות (ניב אהרונסון)
      הכוח נתון בידי הגבר. כתובה (צילום: ניב אהרונסון)

      המצב הקיים במדינת ישראל, בו הכוח כולו נתון בידיו של הגבר, הוא בלתי נסבל. עתה, ערב בחירות, הגיע הזמן לשנות אחת ולתמיד את העניין ולהסדיר בחוק את האפשרות לנישואין אזרחיים בישראל. נושא זה צריך להוביל את סדר יומן של המפלגות כולן ושל המפלגות הדתיות ביתר שאת, כיוון שבמצב הנוהג כיום, משתמשים בתי הדין בהלכה כקרדום לחפור בו. הגיע הזמן להפקיע את הכוח מידי בתי הדין הרבניים ולייצר מסלול אזרחי אלטרנטיבי. תמוהה ובעייתית בעיני שתיקת המפלגות בעניין זה ובענייני דת ומדינה בכלל, נושאים שהם בליבת החיים החברתיים שלנו כאן

      עד שזה יקרה, ישנו פתרון נוסף, ברוב המקרים אפקטיבי ביותר. זוגות הנישאים בישראל כיום חייבים לאמץ חשיבה אחראית וארוכת טווח ולחתום על הסכם קדם נישואין. מטרתו של הסכם זה למנוע סרבנות גט עתידית ומצבי עיגון ארוכי שנים. הרעיון הוא, כי אם אחד מבני הזוג מעוניין בגירושין, הצד השני לא יוכל להחזיק אותו בתוך הנישואין בניגוד לרצונו. ההסכם מנסח, כי לאחר תקופה מוגדרת ולאחר שנעשה ניסיון לשיקום הנישואין, לבקשת אחד הצדדים, אם לא ניתן הגט – מחויב הצד המסרב לשלם לבן הזוג סכום מוגדר כל חודש, או מחצית ממשכורתו. בסופו של יום למדנו כולנו, כל העוסקים בנושא, כי הדרך אל הגט המיוחל עוברת פעמים רבות דרך הכיס.

      המטרה היא שחתימה על הסכמים אלו, ערב הנישואין, תהפוך לדבר נורמטיבי ומובן מאליו. כל זוג שייערך לחתונתו יחתום טרם חתונתו, לפני החתימה על הכתובה מתחת לחופה, על הסכם המסדיר את דרך הפרידה ביניהם, אם, חלילה, הנישואין לא יצלחו. הצעת חוק שלנו בנושא מונחת על שולחן הכנסת.

      יום העגונה מזכיר לנו את כאבן של הנשים המושתקות, הנרמסות, אלו שחייהן נעצרו והם תלויים על בלימה, נשים השבויות בידי בעליהן. הגיע הזמן לשים סוף לתופעה הקשה ולשאוף לכך שלא תתווסף ולו מסורבת גט אחת בישראל.

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד