פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ללא שיקום, שעון המלחמה מתקתק

      כל עוד הסגר על רצועת עזה נמשך לא יתאפשר לרשות הפלסטינית לשקם את ההריסות לאחר מבצע "צוק איתן". החיבור ההכרחי לכלכלות ישראל והגדה המערבית יכול למנוע את ההתלקחות הבאה

      הקיץ ימלאו עשר שנים לתוכנית ההתנתקות, תשע שנים לחטיפתו של גלעד שליט ושמונה שנים לסגר שהטילה ישראל על רצועת עזה. בסוף הקיץ נציין שש שנים ל"עופרת יצוקה" ושלוש שנים ל"עמוד ענן". רק שישה חודשים חלפו מאז תושבי ישראל יצאו מהמרחבים המוגנים כדי לשמוע שהפעם חמאס הוכה קשות, שהושבה ההרתעה, וגם שעכשיו הוא שוב מתחמש, לקראת הסבב הבא.

      בתום מבצע "צוק איתן" נדמה היה שמשהו בכל זאת השתנה בחשיבה האסטרטגית של האחראים על הביטחון בישראל. הרמטכ"ל היוצא, שר הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, גם נשיא המדינה – בכולם הבשילה הבנה, שהסגר, על הגבלות התנועה החמורות שהשית על סחורות ואנשים, לא רק שלא הביא להפלת חמאס, אלא חיזק את תלות התושבים בשלטון וזרע עוד סבל לא נחוץ על האוכלוסייה האזרחית.

      הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ, קבע שעזה זקוקה ל"עוגן כלכלי שיגבה את הישגי הלחימה", השר משה יעלון מצא שהמצב האזרחי בעזה משפיע על המציאות הביטחונית של כולנו. בראיון שהעניק לוואלה חדשות הכריז: "ודאי שיש צורך לשחרר את הלחץ ולאפשר לעזתים, ולא לחמאס, לחיות בכבוד. צריך לאפשר להם להתפרנס".

      ואכן, ננקטו צעדים ראשונים לשיקום הרצועה: ישראל מאפשרת לחומרי בנייה להימכר בעזה, אמנם בכפוף למנגנון מסורבל שהסכימה עליו עם האו"ם והרשות הפלסטינית; פורסמו כמה הקלות בתנועת אנשים מעזה ואליה, גם אם קטנות ונקודתיות. בעיקר נפל האיסור הגורף על מכירת סחורה מעזה בגדה, חלקה השני של הטריטוריה הפלסטינית. לפני הטלת הסגר, 85% מהסחורות שיצאו את הרצועה נמכרו בשווקיה הטבעיים שבגדה ובישראל. בנובמבר האחרון, לראשונה מאז 2007, יצאו מעזה תותים, רהיטים ובגדים כדי להימכר בגדה.

      העברת סחורה לפלסטינים דרך מעבר כרם שלום (רויטרס)
      לפני הטלת הסגר, 85% מהסחורות שיצאו את הרצועה נמכרו בשווקיה הטבעיים שבגדה ובישראל. סחורה במעבר כרם שלום (צילום: רויטרס)

      אלא שהפער בין הרטוריקה למציאות עדיין גדול מדי. המנגנון לפיקוח על חומרי הבניין אפשר עד כה רק תיקון קל לבתים שניזוקו, ורבבות עדיין ללא קורת גג; ההקלות על תנועת אנשים וסחורות והגדה אינן מתקרבות למה שנחוץ לתיקון הנזק שנגרם לכלכלה הפלסטינית בכלל, ולזו הקרוסה של עזה בפרט. בשבע שנות סגר נגרמו נזקים מהותיים לענפים שלמים, כמו חקלאות, ריהוט, טקסטיל, עיבוד מזון וטכנולוגיות מידע.

      נייר עמדה חדש שפרסמנו כעת, מראה הן את נזקי המדיניות שביקשה להפריד בין עזה לגדה והן את הסיכוי לתנופה מחודשת לכשתתאפשר תנועה בין חלקי הטריטוריה הפלסטינית. ערב "צוק איתן", יותר מ-70% מאוכלוסיית עזה נזקקה לסיוע הומניטרי; שיעור האבטלה נסק ל-45%, ובקרב צעירים מתחת לגיל 29 הגיע נתון זה ל-63%. נחוץ לאוכלוסיית עזה אופק כלכלי, נדרשים מאמצים גדולים יותר מצד מדינות העולם ובראשן ישראל.

      כדי להניע תהליך אמיתי להתאוששות כלכלית בעזה צריך לקבל החלטות בירושלים: לאפשר לסוחרים ולאנשי עסקים לצאת כדי לחדש ולרקום קשרים עסקיים, לחתום על חוזים, להכיר מחדש את השווקים, להקים מחדש מפעלים. להתיר לצעירים להשתלם וללמוד, להיתמך על ידי משפחה. צריך להסיר מגבלות על מעבר סחורות, להקל את עלויות שינוען. בעיקר נחוצה ההכרה בפוטנציאל האדיר, הלא-ממומש עדיין, שיתרום לכלכלות האזור, כולל זאת של ישראל, וגם יסייע לייצוב ביטחוני של האזור. והרי זה מה שאומרת הצמרת הביטחונית בישראל.

      יש לעשות את כל הדרוש כדי לשמור על ביטחון תושבי האזור. אחת הדרכים היעילות, היא למנוע את סבב הלחימה הבא. הגיע זמנם של בכירי מערכת הביטחון לעמוד מאחורי מילותיהם.

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד