נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקני מעורר עניין בקרב דיפלומטים וגופי מודיעין במערב ובמדינות ערב. בכל העולם, ובפרט בממשל אובמה, משתוקקים לגלות אם המודיעין הישראלי הצליח להניח את ידו על פרטיו המלאים של הסכם הביניים בין המעצמות לאיראן. אבל האם יש דרכים נוספות שבאמצעותן ישראל מצליחה להשיג מידע? האם במקביל ליחסי המודיעין העמוקים בין שתי המדינות, מתקיימים גם צירים נוספים סותרים ונסתרים מן העין?
ביקור נתניהו בוושינגטון - סיקור מיוחד:
ארה"ב מזהירה: חשיפת מידע מההסכם בנאום - תהיה בגידה באמון
פרי: "בכיר במערכת הביטחון ניסה להניא את נתניהו מהנסיעה"
נתניהו בוועידת איפא"ק: "חילוקי דעות לא יפגעו בקשר עם ארה"ב"
החשדנות האמריקאית נולדה בשנותיה הראשונות של ישראל. הקיבוצים, הסוציאליזם והעלייה הרוסית, הזכירו לאמריקנים יותר קומוניזם ופחות דמוקרטיה. לכן, בשנים אלה לא מיהרה ארה"ב לשתף פעולה עם ישראל, בטח לא בעניינים צבאיים. מעבר לכך, אמריקה אף אספה מודיעין על המדינה החדשה והקטנה.
ואולם, ישראל הייתה במקום מאוד נמוך בסדר העדיפויות בהשוואה למשאבים והמוטיבציה שהשקיע הבית הלבן במטרה לאסוף מודיעין נגד ברית המועצות - האויבת המושבעת שלו. ה-CIA כארגון ביון צעיר באותם ימים, ניסה להפעיל את מאמציו בהחדרת מרגלים ללב הקומוניזם אחרי המהלומה שחטף מזרועות הריגול הסובייטים: גניבת סודות הגרעין.
במקביל, גם קהילת המודיעין הישראלית המשיכה לצבור כוח. ארגוני המודיעין בישראל, שהתבססו עוד לפני קום המדינה, הוכיחו כושר יוצא דופן להפעיל סוכנים, לקשור קשרים חובקי עולם ולהניע תהליכים כמו רכש אמצעי לחימה ומכונות מלחמה. באמצע שנות החמישים ניצלה קהילת המודיעין הזדמנות אחת שתשנה את מערכת היחסים עם ארה"ב.
ההחלטה ה"ג'נטלמנית" של בן גוריון
לאחר מותו של סטלין במרץ 1953, ניצח ניקיטה חרושצ'וב בקרבות הירושה על מקומו והפך באותה השנה למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. לקראת 1956, נודע למדינות במערב כי הוא מתכוון לשאת נאום במושב סגור בפני חברי המפלגה הקומוניסטית שעשוי להנהיג רפורמות מרחיקות לכת. מאמצי ארגוני הביון המערביים להשיג את הנאום עלו בתוהו.
המודיעין הישראלי היה היחידי שהצליח להניח את ידו על הנאום הסודי. ראש השב"כ דאז, עמוס מנור, מיהר עם הידיעה המרעישה לראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון. עבור ישראל היה זה מסמך חסר משמעות. מנור חשב שיש לנצל את המסמך לדרישות מארה"ב, אך בן גוריון החליט למסור אותו ללא בקשת תמורה. הודות להחלטתו ה"ג'נטלמנית" של בו גוריון, נסללה הדרך לשיתוף פעולה בין גופי המודיעין של ישראל וארה"ב שהתהדק עם השנים.
הציר המרכזי להידוק מערכת היחסים בין גופי המודיעין היה ג'יימס אנגלטון, הממונה על התיק הישראלי ב-CIA, לוכד מרגלים ידוע ואחד מאלו שעיצבו את תפישותיו של ארגון הביון האמריקני המרכזי והשפיעו רבות על התפתחותו. בעברו, היה יועץ ראשי של כמה מראשי הארגון.
אנגלטון היה זה שקיבל לידיו את נאומו של ח'רושצוב והפיץ אותו. "אנגלטון היה ידיד מובהק של ישראל על בסיס הערכה מקצועית", אמר עליו גורם מודיעיני בכיר לשעבר בישראל. "יש שיאמרו כי יום אחד זוהה על ידי גורמים בממשלה כאוהד קרוב מדי. הוא יצק את היסודות לשיתוף פעולה החריג בהיקפו ואיכותו בין המדינות". במרכז למורשת המודיעין אף הוחלט להציב גלעד לזכרו של אנגלטון על רקע שיתוף פעולה מקצועי רב שנים, שבהן גם רכש מכרים רבים בישראל, ביניהם בכירי קהילת המודיעין.
למרות ההתקרבות בין המדינות, עדיין שררה באוויר חשדנות בסיסית ותמידית. היא התגברה כשנודע לבכירים בקהילת המודיעין בישראל שהממשל האמריקני, בראשו עמד באותם ימים ג'ון קנדי, להוט לאסוף מודיעין על המתרחש בקריה למחקר גרעיני בדימונה. גורמים ותיקים אף טוענים כי מלאכת האיסוף הייתה אגרסיבית, אך סירבו לפרט אודותיה.
גורם הבקיא היטב בהיסטוריה של שנות השישים ציין כי מערכת היחסים העכורה בין נתניהו לאובמה אינה חריגה בנוף היחסים בין המדינות. "מדברים על היחסים בין נתניהו לאובמה כהרי אסון. הם מחווירים לעומת מערכת היחסים בין דוד בן גוריון לג'ון קנדי", אמר ונזכר: "תמליל השיחה בין קנדי לבן גוריון במלון "וולדרוף אסטוריה" בניו יורק פורסם על ידי מחלקת המדינה והדברים שם היו קשים". הוא הזכיר כי גם דיוויד אייזנהאוור, נשיאה ה-34 של ארה"ב, "איים להטיל עלינו סנקציות אחרי מבצע קדש. לכן, אני חושב שצריך לזכור שמערכות היחסים תמיד ידעו עליות ומורדות. היה ראש CIA באותן שנים שתיאר את ישראל כאבן ריחיים על ארה"ב, אבל אנשיו פעלו במרץ לטובת ישראל כי העריכו את משקל המודיעין הישראלי. זה לא אישי - זה יותר מקצועי".
הטרגדיה במלחמת ששת הימים
השנים חלפו וביום השלישי למלחמת ששת הימים התקיף חיל הים הישראלי את הספינה האמריקנית "ליברטי" מול חופי סיני. במתקפה נהרגו 34 מלחים ו-171 נפצעו. "זו הייתה טרגדיה של ממש", אמר לוואלה חדשות קצין בכיר לשעבר באמ"ן. "האמריקנים שלחו את ספינת הביון לצורכי הגנה. הם לא ידעו איך תתפתח המלחמה בין ישראל למצרים. במקביל, הם העבירו מסרים לספינה שלא תתקרב יותר מדי ועוד כמה הנחיות שלא בוצעו. שרשרת של טעויות מצערות בשני הצדדים הובילה להתקפה על הספינה".
ותיקי המודיעין הישראלי מתעקשים כי המתקפה על הספינה הייתה טעות מצערת ותו לא. למרות הכחשות נמרצות מהצד הישראלי כי הייתה בהתקפה יד מכוונת, ופיצוי כספי ישראלי לממשל האמריקני, נולדו בעקבות התקרית הקשה אוסף של קונספירציות בשני הצדדים, בדגש על הצד האמריקני שראה בהתקפה זו ניסיון לעוור את עיני האמריקנים. הממשל האמריקני קיבל את ההסבר המקצועי הישראלי לאחר שהוצגו בפניו נתונים ופרטים רגישים אודות ההתרחשויות שקדמו להתקפה באמצעות טילי טורפדו.
"לא היה נעים לשרת באותם ימים בוושינגטון"
וכך, מערכת היחסים בין קהילות המודיעין שבה למסלולה. אלא שאחרי מלחמת יום הכיפורים נוצרה מתיחות נוספת. תיאור מעניין לכך ניתן בספר "תבל ומלואה" של ראש אגף תבל והמשנה לראש המוסד לשעבר, מנחם (נחיק) נבות, בהוצאת כנרת זמורה ביתן שיצא לאור לאחרונה. נבות, שהיה נציג המוסד בוושינגטון בשנת 1974, קיים קשרים ענפים עם מקביליו ב-CIA וגם עם גורמים ב-FBI, שכללו החלפת מידע מודיעיני בנושא ריגול נגדי ומלחמה בטרור. עד שהגיעו רגעים קרירים במיוחד.
אחרי המלחמה, כותב נבות בספרו, קידם מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר הסכם ביניים בין ישראל למצרים. הניסיונות נכשלו והנשיא ג'רלד פורד שלח איגרת חריפה לראש הממשלה יצחק רבין שבה הודיע על שינוי המדיניות האמריקנית כלפי ישראל והערכה מחדש. זאת, לאחר אזהרות חוזרות לגבי העיקשות של ישראל בנושא.
למרות שהממשל האמריקני נזהר שלא להכתים בפומבי את מערכת היחסים עם ישראל, ברובד האישי השינוי היה כואב. "לא היה נעים לשרת באותם ימים בוושינגטון", כתב נבות בספרו. עד היום, יש גורמי מודיעין בישראל שטוענים כי ארה"ב התנהגה בקרירות לישראל כדי להתקרב למדינות ערב על מנת ליצור בריתות חדשות. ההשפעה הייתה ניכרת גם בסיוע הביטחוני שהידלדל באותם ימים ושימש מדד למידת הקרבה בין המדינות.
המתיחות גלשה לשנות השמונים, אבל היא הלכה והתרככה. "רציתי לדבר עם יואל בן פורת (נספח אמ"ן בוושינגטון, א"ב) בחדרו, אז הוא אמר לי 'בוא נצא החוצה'", שחזר קצין מודיעין (במיל') שביקר בשגרירות ארה"ב בוושינגטון באותם שנים, בשיחה עם וואלה חדשות. "אני בתמימותי שאלתי אם הוא חושש מהאזנות של הרוסים, כי הרוסים תמיד האזינו לנו - גם מבסיסים בסוריה וגם באמצעות אניות. כשיצאנו החוצה, הוא אומר לי 'האמריקאים'. לבקשתו, ישבנו ברחוב, בגן ציבורי כדי להרגיש בנוח".
לדברי הקצין (במיל'), "לפעמים היו סתם חששות מוגזמים. לדוגמה, רפול (רפאל איתן, רמטכ"ל צה"ל באותה תקופה, א"ב) בזמנו חשש שיש מרגל אמריקני במטה הכללי. הנחת העבודה הייתה שיש ניסיונות של גורמים שונים לעקוב, לאסוף מידע ולרגל בישראל. זה לא משנה מי מנסה כי ישראל תמיד הציבה לעצמה רף הגנה גבוה במיוחד. אני רק יכול לומר שהיכולות של ארה"ב שמתמחה במודיעין אותות הלכו והשתפרו ככל שהטכנולוגיה השתכללה".
רעידת האדמה ביחסים
בשנת 1985 האדמה רעדה בקהילת המודיעין בישראל - גורמי המודיעין האמריקני חשפו את פעילותו של ג'ונתן פולארד ועצרו אותו למרות שניסה לחמוק לשגרירות ישראל בארה"ב. הוא הורשע בריגול לטובת ישראל ונידון למאסר עולם. העונש הפתיע רבים בשל חומרתו. למרות הניסיונות של בכירי קהילת המודיעין הישראלי ומדינאים בישראל לטעון כי פולארד לא ריגל נגד ארה"ב אלא העביר מידע על מדינות זרות אחרות, הפרשה הפכה לכתם גדול במערכת היחסים שמוגדר מאז קו אדום בקרב גורמי המודיעין השונים בישראל. הרג ובל יעבור.
שנה לאחר מכן, נעצר רב-סרן יוסף עמית, מפקד ביחידת האיסוף של אגף המודיעין בצה"ל בחשד שפנה לגורמים בשגרירות ארה"ב והציע את שירותיו. המקרה התקבל בתדהמה רבה בקהילת המודיעין בישראל ובשל רגישותו נחקר תחת צו איסור פרסום גורף. עמית, שהחזיק בביתו חומר מסווג, הועמד לדין ב-1987 בגין ריגול ומגע עם סוכן זר. עם זאת, משפטו נבלע בנבכי הזמן ולא היווה משקל נגדי משמעותי למעצרו של פולארד.
יירוט תכובות מייל של ברק ואולמרט
בשנים האחרונות, גבר העיסוק התקשורתי הבינלאומי במערכות היחסים בין המדינות וגופי המודיעין. זאת, בעקבות המסמכים שהדליף אדוארד סנודן ואשר חשפו, בין היתר, כי הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, ה-NSA, יירטה תכתובות דואר אלקטרוני של שר הביטחון לשעבר אהוד ברק וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. למרות ששר ההגנה לשעבר, צ'אק הייגל, טען במהלך ביקור בישראל בשנה שעברה שלא ידוע לו על יירוטי התכתובות, העננה נותרה - ומה שמעצים אותה היא מערכת היחסים העכורה בין נתניהו לאובמה.
על פי ההערכות, ארה"ב עושה שימוש בבסיס "אקרוטירי" בקפריסין לאיסוף מודיעין אותות בכל המזרח התיכון. בהתאם לברית שנחתמה אחרי מלחמת העולם השנייה (UKUSA) בין ארה"ב, ניו זילנד, בריטניה ואוסטרליה, הצדדים אינם מרגלים אחד אחרי השני. לטענת גורמי מודיעין לשעבר, בחצי האי שהיה בעבר חלק מהממלכה הבריטית, שוכן לו עד היום הבסיס צבאי שמשתרע על פני עשרות קמ"ר והוא נותן מענה לבריטים וארה"ב לאיסוף מודיעין סיגינטי (מודיעין אותות).
לדברי גורם מדיני בכיר לשעבר, למרות הטכנולוגיה המתקדמת של ארה"ב, "כולם יודעים שאין תחליף למודיעין האיכותי של ישראל". כשנשאל אם ארה"ב מרגלת נגד ישראל, השיב: "ראשית אציין שישראל לא מרגלת נגד ארה"ב בשום צורה. לגבי ארה"ב, אני לא יודע. אבל הייתי מציע להסתכל על זה מהזווית שלה: היא מעצמת על שחוותה את אסון התאומים. עבורה, זה כמו פרל הרבור. כמו שאנחנו עד היום סוחבים את צלקת מלחמת יום הכיפורים. ולכן, צריך להבין אותם. הם לא פועלים נגד ישראל, אלא כדי להגן על עצמם. אני לא אשכח איך הם פנו אליי אחרי התרסקות התאומים ושאלו אותי אם אני מכיר דוברי ערבית. הם היו בפער עצום".
"ללא המודיעין הישראלי, ארה"ב הייתה 'עיוורת'"
גורמי מודיעין ישראלים טוענים כי גם היום, ברובד המקצועי, שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב יוצא מן הכלל, הדדי ונשען על הערכה. יש גם גורמים יהירים במערכת שטוענים כי ללא המידע המודיעיני האיכותי של ישראל במזרח התיכון, ארה"ב הייתה "עיוורת" בתחומים מסוימים.
יציאתה המדורגת של ארה"ב מעיראק ואפגניסטן וחוסר המעורבות שלה במצרים צמצמו בשנים האחרונות את הקשר בין המודיעין הישראלי לאמריקני. ואולם, עם התפשטות ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) במזרח התיכון והפגיעה באינטרסים של ארה"ב במקומות נוספים, הקשר שוב התחזק. יחסי ארה"ב-טורקיה הקרירים רק תרמו להידוק הקשר המודיעיני עם ישראל.
קצין בכיר באמ"ן לשעבר התייחס לשיתוף הפעולה בין גופי המודיעין. "אני אחלק את החשדות בין הצדדים לכמה תחומים", אמר. "תמיד ידענו שהם חזקים מאוד בתחום הסיגינטי. הייתה להם את שיטת הקוקטיילים: לבוא, לשתות ולדבר. אנחנו רואים בהם חברי אמת ומן הסתם כשנפגשים חברים, מדברים. כשראית מאמץ מוגבר בתחום התעשיות הביטחוניות, הבנת שלא הכול תמים. אבל זה נועד מן הסתם להגן על התעשיות שלהם. יעד כלכלי נטו.
"מצד שני, האמריקנים מעורים מאוד בתפישות הביטחון של ישראל לא רק בפן האידאולוגי, אלא בפן המעשי מבצעי וזה מעיד על הקשר האמיץ בינינו. לדוגמה, ראש חטיבת המחקר הנוכחי של אמ"ן, תת-אלוף אלי בן מאיר, היה נספח המודיעין בוושינגטון והוא יודע להוקיר ולהעריך את טיב היחסים. זה מקרין על המערכת המודיעינית כולה. יש גם נספח של המוסד בארה"ב שעובד מול מקבילו והפוך. להם יש נציגות בישראל. מה זה אומר?", הוסיף.
גם שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, מייקל אורן, שמתמודד ברשימת "כולנו" של משה כחלון לכנסת, אמר כי בין המדינות "קיימת ברית חזקה והיסטורית". לדבריו, "למרות שמערכת היחסים ידעה תקופות קצרות של מתח ואי הסכמה, במיוחד בנושאים מדיניים, שיתוף הפעולה המודיעיני בין המדינות תמיד נותר איתן ויציב, גם בתקופות קשות. זאת, משום ששיתוף הפעולה עם ישראל בענייני מודיעין הוא אינטרס של ארה"ב, שאין לו תחליף. לארה"ב הערכה עמוקה למודיעין הישראלי, לניסיון ולמיומנויות של הקהילה המודיעינית הישראלית שפועלת באזור קריטי לביטחונה של ארה"ב".
כעת, נותר רק לראות מה יהיו ההשלכות של נאום נתניהו בקונגרס ואם יחשוף בו פרטים רגישים מההסכם. בבית הלבן כבר הבהירו אמש כי מהלך שכזה יהיה בבחינת "בגידה באמון". "אל תשכח שבמשא ומתן להרכבת הסכם הביניים מעורבות שש מדינות", הזכיר גורם מדיני בכיר לשעבר והוסיף: "כדי להגיע למידע רגיש, אם הגיעו בכלל, לא חייבים את ארה"ב".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com