חג הפורים שיצוין השבוע עוסק בגזירה שהטיל המלך הפרסי אחשוורוש: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" (מגילת אסתר ג',י"ג בממלכתו). היהודים של אז ניצלו מאכזריות הפרסים והיום שבו היה אמור להיערך אותו טבח הפך ליום חג. מעניין לראות כי לאחר שנים רבות, אנו היהודים, החיים במדינה עצמאית ואיננו נתונים לחסדיו של מלך זה או אחר, עדיין מאוימים במידה רבה על ידי המשטר הפרסי של היום, הלוא הוא משטר האייתולות באיראן.
כידוע, אסתר פנתה אל מלך פרס בבקשה כי יחוס על עמה, ואז בוודאי לא שיערה כי יבוא יום ובני העם היהודי יחיו בארצם ויקימו בה מדינה עצמאית. ככל הנראה אסתר המלכה הייתה בוודאי מתפלאת נוכח העובדה, לו היה נאמר לה שגם היהודים העתידיים האלה, שיחיו על אדמתם שלהם ובמדינה עצמאית ומתוך ביטחון ואמונה בכוחו של צבא המגן, יהיו שותפים לתחושת האיום ההולכת וגוברת נוכח אמירות ומעשים של השלטון האיראני, הם צאצאיו של המלך אחשוורוש.
מרתק לראות כיצד מתחבר לו סיפור פורים הקדום למציאות בימינו. כמו בימיו של המלך אחשוורוש, לא נבעה השנאה ליהודים מבני העם הפרסי עצמו, ומקורה בכוחות רשע בתוך אושיות השלטון עצמו. בימי הפורים היו אלה המן האגגי וחבורתו אשר הצליחו להסית את המלך, ועמו את ההנהגה כולה כנגד יהודי פרס. במגילה לא מתוארת תופעה של אנטישמיות, ונראה כי אלמלא המן ושנאתו ליהודים לא היו בני העם הפרסי יוצאים כלל כנגד היהודים. גם בימינו וגם בימים עברו, בתקופה שלפני עליית המשטר הנוכחי באיראן, ניתן לראות כי העם האיראני עצמו אינו שונא יהודים או מתנגד לקיומה של מדינת ישראל, אלא ההפך הוא הנכון - בקרב הציבור האיראני ישנה הערכה גדולה לפועלה של ישראל באיראן בתקופה המדוברת. שנאת ישראל, השימוש במונחים כגון "השטן הקטן" והקריאה למחיקתה מן המפה העולמית הן תפישת עולם שהשתרשה באיראן שלאחר מהפכת 1979-1978. כיום, ניתן לייחס מדיניות איראנית זו לרצון המשטר להפנות את תשומת לב הציבור באיראן לבעיות חוץ ובכך "להרדימו" בכל הקשור לבעיות הפנים המהותיות שעומדות בפניו.
בימי הפורים ההם, וגם בימינו, נתמכת עמדת השלטון הפרסי של שנאת היהודים באמצעות סיפורים והמצאות אודותיהם. בימי המגילה הפיצו המן ועושי דברי המלך שקרים אודות העם היהודי ומעלליו כדי להצדיק את האיבה והשנאה כלפיהם. או כפי שניסח זאת המן עצמו "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שווה להניחם" (אסתר ג', ח'). גם בימינו ניתן לראות כיצד מפיץ המשטר האיראני מעשיות ושקרים על קורות העם היהודי, כמו הכחשתו את שואת היהודים שאירעה באירופה עם עליית המשטר הנאצי.
נקודת אור אחת נוגעת לתמיכה שהיהודים זוכים לה בהתמודדות מול השלטון האיראני. בימי המגילה וגם בימינו יש מבין הסובבים את העם היהודי מי שיצאו ויוצאים להגנה ותמיכה בהם כנגד הגזרות, השקרים וההפחדות. כזה היה ח?ר?ב?ו?נ?ה (אחד מסריסי המלך אחשוורוש) הזכור לטוב אשר דיווח למלך על העץ שהכין המן בכדי לתלות עליו את מרדכי ובזכותו כידוע נתלה עליו המן עצמו ככתוב " הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמישים אמה" (אסתר ז', ט'). בימינו אפשר אולי לראות את אותו ח?ר?ב?ו?נ?ה כנשיאי ארה"ב השונים ומנהיגי מדינות מערביות אחרות, התומכים לרב בעמדת ישראל, אך לאחרונה ובניגוד להשקפת ממשלת ישראל בעניין תכנית הגרעין האיראנית מנסים לפעול עצמאית ולהביא לכדי הסכם ביניהן לבין איראן. טיב היחסים שבין ממשלת ישראל לממשלים זרים ובעיקר האמריקאי נפגע בחודשים האחרונים ולא רק בעקבות המשבר סביב הגרעין האיראני. צריך לזכור כי עדיין קיימת מחויבות אמיתית של הממשלים השונים לביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה.
לרגל ציון חג הפורים ולאור סיפור המגילה, לא נותר אלא לקוות כי בעתיד נזכה לראות את איראן וישראל מחדשות את קשריהן כפי שהיה בעבר הלא רחוק והופכות שוב לחברות אמת.
הכותב הוא דוקטורנט ומחבר הספר "איראן והמפרץ הפרסי"
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד