פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלוש האפשרויות של ישראל מול איראן

      אפשר לפרוט את דרכי הפעולה של ישראל נגד הגרעין האיראני בשלושה נתיבים מרכזיים: הפצצה במקום פצצה, הפצצה ואחר כך עוד הפצצה ופצצה תמורת פצצה

      בישראל מתחולל דיון פומבי, לעתים סוער למדי, לגבי פרויקט הגרעין האיראני. אחת השאלות המרכזיות היא האם לתקוף את איראן, כלומר - את תשתית הגרעין האיראנית. הוויכוח זוכה לעתים לכותרת: פצצה או הפצצה, כלומר האם לאיראן תהיה פצצה גרעינית או שישראל תבצע הפצצה באיראן. לאור זאת ישנן כמה הסתברויות.

      "הפצצה ואז פצצה": ישראל תבצע הפצצה ובכל זאת לאיראן תהיה פצצה. לאור השיחות המתקיימות כעת בין הקהילה הבינלאומית לאיראן, ובוודאי אם יושג הסכם ביניהן, הסבירות להפצצה ישראלית היא נמוכה מאוד. אבל אם לא יהיה הסכם, הוא יושג אבל ישראל תדחה אותו או שאיראן תטען שהיא לא מקיימת אותו עד תום, אז הסיכוי למתקפה ישראלית יגבר.

      חלק מאתרי הגרעין האיראניים מוגנים היטב. ישראל עשויה לתקוף, אבל לא להסב להם נזק רב והפעילות שם תתעכב בשנים ספורות לכל היותר. לאיראן גם תהיה אז מוטיבציה גבוהה יותר הן לשעוט לעבר פצצה ויהי מה והן לנקום בישראל. אמנם כבר נשמעו מזמן הצהרות מתלהמות של הצמרת המדינית והצבאית באיראן נגד ישראל, אך מהלומה נגד אתרי הגרעין תוכיח, לאיראנים ולכולם, כי מנהיגי איראן צדקו כשטענו שישראל היא אויב שיש להילחם בו עד חורמה. מתקפה על איראן עשויה לחולל משבר בשוק הנפט שיזעזע את הכלכלה העולמית, בתקופה בה מדינות עדיין מתאוששות מהמשבר שפקד אותן בתחום זה.

      הפצצה ישראלית תגרום אפוא לכעס בעולם כלפי ישראל אותו תנצל איראן הן כדי למוסס את משטר הפיקוח על תשתית הגרעין ועל מנת לגדוע את הסנקציות נגדה, מה שיסייע לה להשיג את הפצצה. מכאן, שתקיפה ישראלית עשויה לא רק להעניק לאיראן עילה לייצר פצצה אלא גם לעזור למשטר שם לייצר אותה.

      דיווח: אירן השלימה התקנת הצנטריפוגות בפורדו (רויטרס)
      הפצצה אחת לא תספיק. המתקן הגרעיני בפורדו, איראן (צילום: רויטרס)

      "הפצצה ולאחריה עוד הפצצה": ישראל תפציץ את איראן לא רק פעם אחת, אלא תוסיף לבצע עוד התקפות שם כדי למנוע שיקום תשתית הגרעין האיראנית. יהיה זה חלק מעימות מתמשך עם איראן, שיכלול תקיפות הדדיות. בין ישראל לאיראן מפרידים יותר מאלף קילומטרים, לכן המהלומות יצאו לפועל דרך האוויר בלבד. לחיל האוויר האיראני, המיושן למדי, יהיה קשה הרבה יותר, בהשוואה לחיל האוויר הישראלי, לגמוע את כל המרחק עד לשטח יריבו. איראן תעדיף להסתמך על טילי הקרקע-קרקע שלה, מהם יש לה כמה מאות המסוגלים להגיע לישראל.

      יתר על כן, לאיראן יש את "הבסיס הקדמי" שלה בלבנון, ארגון חיזבאללה, המצויד בכ-100 אלף טילים ורקטות שיכולים לפגוע בכל נקודה בישראל, בהנחה שהארגון הלבנוני יסתכן בעימות עם ישראל. הרי החיזבאללה כבר שקוע בלחימה בסוריה על מנת להציל את המשטר של הנשיא אסד, בעל הברית של החיזבאללה ואיראן. גם ברור שישראל בתגובה תסב נזק כבד ללבנון, כולל לעיירות וכפרים של הקהילה השיעית, מעוז כוחו של החיזבאללה, מה שעשוי להרתיעו מתקיפת ישראל באופן מסיבי.

      "פצצה תמורת פצצה": במסגרת הסדר בינלאומי, ישראל תוותר על הנשק הגרעיני שלה, זה שיש לה לפי מקורות לא ישראלים, תמורת פירוז המזרח התיכון כולו, כולל איראן, מנשק גרעיני. אבל ישראל לא תסכים לכך, עם כל הערובות שהיא עשויה לקבל לגבי פיקוח הדוק על איראן. בסך הכול ברור כי נשק גרעיני איראני יהיה סכנה ברורה ומידית לקיומה של ישראל. גם בלי להשליך את הפצצה, איומים איראניים עלולים לערער את החברה והכלכלה בישראל. למשל, לצמצם השקעות מבחוץ, לגרום לבריחת הון ומוחות, ועוד. לכן, ישראל יכולה לבחור בהפצצה, מה שיחייב הפצצות חוזרות בעתיד כדי למנוע שיקום תשתית הגרעין האיראנית, עם כל ההשלכות של גישה זו. אחרת, על ישראל לקוות שהמאמץ הבינלאומי, שילוב של דיפלומטיה, סנקציות ופיקוח, ירסן את הפרויקט הגרעיני האיראני. במקביל, על ישראל יהיה להיערך לאפשרות שאיראן תחזיק במוקדם או במאוחר בנשק גרעיני, ולכן על ישראל יהיה להשקיע במיגון והרתעה.

      ד"ר עילם חיבר ספר על צבאות ישראל ומצרים ועבד בצה"ל בחוקר ביטחון לאומי

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד