פסק דין: רופא שישלח לבדיקות - יחויב לוודא שבוצעו

הטכנולוגיה המתקדמת וכניסת האינטרנט לחיינו הפכו גם את המידע בתחום הבריאות שלנו לנגיש ונוח יותר. כיום, אפשר לקבל תוצאות לבדיקות ישירות למחשב הביתי שלנו ולבחון לבד את הנתונים. עם זאת, נשאלת השאלה האם זה מסיר את האחריות מרופא המשפחה להתריע מפני משהו שנראה לא תקין? פסק דין חדש של בית המשפט העליון מטיל על הרופא האישי לא רק את האחריות להפנות לבדיקות הנכונות, אלא גם לוודא שהן בוצעו ושהמטופלים קיבלו את התוצאות והבינו אותן.

"הרופא המטפל אשר הפנה את המטופל לייעוץ אצל מומחה נדרש לנהל עמו שיחה קצרה על מנת לוודא כי המטופל פנה לקבלת הייעוץ והבין את תוצאותיו והשלכותיו", כתבו השופטים. במערכת הרפואית כבר מתריעים כי מדובר בקביעה אשר הרופאים, המתמודדים גם ככה עם עומס יתר, לא יוכלו לעמוד בה.

מקור ההחלטה בפסק דין שהתקבל לפני כשבועיים, שבו נקבע כי המכון הגנטי בבית החולים הדסה ורופא נשים מקופת החולים מאוחדת ישלמו פיצויים לזוג הורים לתאומים בני תשע, אשר ילדיהם סובלים ממחלה מוחית קשה. השופטים קבעו כי התנהלות הדסה והרופא במהלך ההיריון של האם הייתה רשלנית והובילה לכך ש"נשללה מההורים האפשרות לשקול האם הם חפצים בהריון".

עוד ידיעות בריאות בוואלה חדשות
6 כללים שכל אישה חייבת להכיר כדי לשמור על הלב
עוד סיבה לוותר על משקאות מוגזים
חיידק קטלני ועמיד לאנטיביוטיקה גורם לבהלה בארה"ב

אף שהגניקולוג, שביצע את מעקב ההיריון, הפנה את ההורים לכל הבדיקות הנדרשות, קבעו השופטים כי הוא "לא מילא אחר החובה לשאול את המטופלת אודות הייעוץ אליה הופנתה על-ידו ולוודא באיזו מידה הוא הובן על-ידה. הסבר כזה היה יכול למנוע את היריון התאומים".

התאומים שמחלתם תוביל אותם ככל הנראה לחיות עד גיל נעורים מוקדם, נולדו להורים לאחר שלושה ילדים. בתם הבכורה סבלה מפגיעה מוחית קשה ונפטרה כשהייתה בת שמונה. עם תחילת ההריון פנתה האם לגניקולוג שביצע את מעקבי ההריון הקודמים שלה, בקופת החולים מאוחדת. הרופא הפנה אותה לבדיקות אולטרה-סאונד ולבדיקות סקר ראשון ושני. בהמשך הפנה את האם לסקירת מערכות מורחבת, אותה ביצעה במכון הגנטי בהדסה. הסקירה לא העלתה כל ממצא חריג. הרופא אף המליץ על בדיקת אולטרסאונד אחת לשבועיים, אותן ביצעה האם ותוצאותיהן היו אף הן תקינות.

לקראת הלידה ביקרה האם אצל הרופא בפעם האחרונה, והוא הפנה אותה להמשך מעקב במרפאה להיריון בסיכון של קופת חולים מאוחדת. על-אף ההפניה הזו, האם לא הגיעה למרפאה. התאומים נולדו בתחילת 2006 בלידה רגילה. בדיקתם הגופנית ביום השחרור מבית החולים הייתה תקינה, אך בשלב מסוים ניכרה נסיגה בהתפתחותם. על פי פסק הדין, כיום אין חולק כי גם התאומים לוקים במחלה מוחית קשה, כמו אחותם המנוחה.

ההורים הגישו תביעה בגין הולדה בעוולה, בה טענו בין היתר כי לו היו יודעים כי קיים סיכון שילדים נוספים שלהם ילקו במחלה כמו זאת של בתם הגדולה, היו מפסיקים את היריון התאומים. שופטי העליון, מרים נאור, ניל הנדל וצבי זילברטל, קבעו כי למרות שתוצאות הבדיקות הגנטיות היו תקינות, "היה מקום לזמן את ההורים לייעוץ חוזר לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, ולהסביר להם את הסיכון להישנות המחלה של האחות הבכורה".

השופטים מתחו ביקורת על הנוהל של קופת החולים, לפיו תוצאות תקינות יישלחו בדואר. "אמנם, תוצאות בדיקות הדם היו תקינות, אך היועצת הגנטית לא שללה קיומה של בעיה גנטית וסיכון להישנות המחלה. מסקנה זו אינה יכולה להיחשב כ'תוצאה תקינה'", כתבו השופטים. "יתר על כן, המכתב להורים מורכב וכולל מושגים שמלוא משמעותם אינה מובנת לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה רפואית. כדי שמטופל מן היישוב יוכל להגיע להחלטות מושכלות על בסיסו, הרופא נדרש להסביר את מלוא המשמעות, וכך לא נעשה".

השופטים הפכו את החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה גם להורים יש אשמה, בשל העובדה שנמנעו מלברר את משמעותן של תוצאות הבדיקות, וציינו כי "לא ניתן לייחס לאם אדישות או רשלנות ביחס להיריון. הם פסקו להורים פיצויים בסך ארבעה מיליון שקלים ו-22,000 שקל בחודש, אשר ישולמו להורים עם הגיע התאומים לגיל 11 ועד יומם האחרון. 80% מהסכום ישלם בית החולים הדסה ו-20% תישא קופת החולים מאוחדת.

"פסק הדין מרחיב את חובת המעקב וחובת התאום של הרופאים המטפלים, באופן כזה שמייחס חשיבות לחובותיו של רופא לא רק להפנות את המטופל לבדיקות, אלא גם לוודא שהמטופל ביצע את הבדיקות, קיבל את התוצאות ומבין את המשמעויות שלהם", הסבירה עורכת הדין תמר גמליאל ממשרד ר.א. גמליאל ושות', אשר משמשת ממלאת מקום יו"ר ועדת בריאות בלשכת עורכי הדין והייתה שותפה בייצוג ההורים בהליכים. "הכוונה היא לא שעל הרופא המפנה לשמש בייביסיטר ולרדוף אחרי מטופליו. המערכת לא תוכל לעמוד בזה. מצד שני, אם יש ברקע גורמי סיכון, כמו שבמקרה הזה הייתה בת גדולה שמתה כתוצאה ממחלה גנטית, קבע בית המשפט שעל הרופא היה להמשיך במעקב. כך, אישה שמגיעה לבדיקות לסרטן השד ויש לה היסטוריה של המחלה במשפחה, דינה אינו כדין אישה ללא היסטוריה והרופא צריך להתייחס אליה אחרת".

לדברי גמליאל, "הנושא של חובת המעקב של רופא מטפל ואיפה עובר הגבול נידון בעבר. פסק הדין הזה חשוב, כי הוא מבדיל בין חובת המעקב לחובת התאום. בית המשפט הכיר בכך שהרופא המטפל הוא צינור. הוא לא מבצע את כל הבדיקות, אבל הוא הכתובת שמרכזת את הכל".

בהסתדרות הרפואית עוקבים מזה זמן אחר מבול של פסקי דין שניתנו לאחרונה, ומרחיבים שוב ושוב את האחריות המוטלת על הרופא, במיוחד בתחום ההיריון והלידה. לדברי מזכ"לית הארגון, לאה ופנר, "אין ספק שיש מגמה להרחיב את אחריות הרופא למצב של כמעט אחריות מוחלטת ובכל פעם מעלים את הרף. במצב אידיאלי של מערכת הבריאות היינו יכולים לעשות את זה, אבל בתנאים הקיימים היום, ציבור הרופאים לא יוכל לעמוד בזה. החשש הוא שבמשך הזמן פחות ופחות רופאים יבחרו במקצועות האלה, או שנעבור למערכת בריאות מתגוננת".

על פי ופנר, הפתרון נעוץ במתן פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה תינוק הנושא מחלה גנטית. "הצעת חוק הוגשה כבר לממשלה הקודמת, לפיה מדינת ישראל מכירה בקושי של הורים כאלה ותומכת בהם. במקביל, המערכת המשמעתית של משרד הבריאות והמערכת המשפטית ימשיכו לבדוק את התנהלות המערכת. פתרון כזה ישחרר הן את מערכת הבריאות מהצורך להתמודד עם תביעות כאלה והן את מערכת המשפט, והורים יקבלו סיוע כספי עבור הטיפול בילדם הסובל ממום".

מבית החולים הדסה נמסר בתגובה כי "פסק הדין הגיע לפני מספר ימים ואנו למדים אותו. יודגש, כפי שהוצג לבית המשפט, כי בית החולים שיגר אל המשפחה דוח מפורט בכתב של תוצאות הבדיקות".

מקופת חולים מאוחדת לא התקבלה תגובה.

לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com