כל דוברי הליכוד נזעקו לא לפרסם את דו"ח מבקר המדינה על בעיית מחירי הדיור. ודאי לא לפני הבחירות. כי זה יהיה דו"ח פוליטי.
אמת נכון. פרסום הדו"ח בעיתוי הנוכחי לא יסייע במאום לפתור את בעיית מחירי הדיור. הוא יהפוך כלי ניגוח פוליטי. המחנה הציוני נגד הליכוד, כאילו בוז'י וציפי לא היו שרים בממשלות נתניהו. יאיר לפיד נגד נתניהו, כאילו לא היה שר האוצר בממשלתו, כאילו לא הבטיח לפני בחירות 2013 להוריד את מחירי הדירות ב-25% תוך שישה חודשים. כחלון נגד כולם, כאילו אין אחריות ממשלתית קולקטיבית וכאילו בעיית מחירי הדיור נולדה בשנתיים בהן שהה מחוץ לממשלה ולכנסת והקים את ממשלתו החדשה. כולם נגד כולם - כשכולם אחראים.
ואינני מבין את הפחד. נתניהו הוא אמנם ראש הממשלה ויש לו אחריות-על כוללת, הוא אמנם היה שר-על כלכלי כשיובל שטייניץ היה שר אוצר. יאיר לפיד היה שר אוצר בקדנציה האחרונה, ועמד בראש קבינט הדיור, גוף שקיבל סמכויות ממשלה בהחלטות על מדיניות הבניה הציבורית. אורי אריאל היה שר השיכון. אז לנתניהו אחריות כוללת אך יש לו שותפים רבים. ובהם - ראשי מבקריו. חושיו הפוליטיים עמדו לו תכופות וסייעו בידיו לגלגל אחריות. מה נבהל לפתע פתאום?
והרי ברור שהדו"ח יפורסם. האם אין בעצם הניסיון למנוע את הפרסום משום הודאה באשמה?
מה היה קורה אם היה נתניהו מכין מראש תגובה לדו"ח, תגובה שתפורסם שעה קלה לאחר פרסום הדו"ח: ראש הממשלה מודה למבקר המדינה על הדו"ח החשוב הזה. ראש הממשלה הורה להקים צוות בין-משרדי שילמד את הדו"ח, ממצאיו מסקנותיו והמלצותיו וימליץ על דרכים ליישום הדו"ח כדי להשיג את המטרה הלאומית החשובה. הדו"ח יתויק בארון דוחות מבקר המדינה, זה במינוס שתיים, לא? לא? אז איפה זה? בגנזך המדינה בנגב? טוב, תשלחו את זה לשם. בניילון כפול, כן?
הרי עדיין לא הומצאה דרך טובה יותר לקבור דוח מבקר המדינה מאשר אימוצו, מן השפה ולחוץ, וקבורתו קבורת ניירת בדרך-כל-נייר. האבק והתולעים יאכלוהו.
מה קרה לנתניהו? ואולי נכון לשאול מה קרה ליועציו? הישראלים והאמריקאים, ותיקי "פרשיות" שונות ומשונות. האין שם אחד שייעץ לו לקבור את הדוח בחיבוק במקום להילחם בעצם פרסומו?
לכאורה אנו יודעים הכול. מחירי הדיור טיפסו בתלילות משנת 2007. תחילתן בימי ממשלת אולמרט. אי אפשר להתווכח עם העובדות הללו. אפשר להתווכח על הכוונות, על המדיניות, על המקלות בגלגלי התכניות השונות. על רפורמת המרפסות, ורפורמת הקרקעות, על מע"מ אפס ומחיר מטרה ומחיר למשתכן ועוד מאה שמות למאה תכניות. ואולי יש בדו"ח המאיים הזה גם דברים שהציבור אינו יודע? על מדיניות שנועדה להעשיר טייקונים וקבלנים ולא להוריד מחירים? אולי זה החשש?
אם יותר לי לנחש: לא יהיו בדוח הזה גילויים פליליים. באריכות מייגעת נקרא בו על נוהלי קבלת החלטות, על ביורוקרטיה, על מלחמות סמכויות ומאבק על תקציבים, על החלטות שהתקבלו כחוק ולא בוצעו, כנהוג. והרי כ-70% מכל החלטות הממשלה הנפתחות במלים החגיגיות :"מחליטים" לא בוצעו מעולם. על כל אלה נקרא בדוח. משלי שלמה המך, החכם באדם, כזכור, כוללים גם את הפתגם "גם ברוב דברים לא יחדל פשע". ייתכן שזה יהיה סיכום נכון של הדוח הזה. גם של הדוח הזה.
פרופ' אלדד הוא חבר כנסת לשעבר
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד