לא, לא מדובר בסופה הפוקדת את הארץ בימים אלה. הכוונה היא לסופה המדינית, להוריקן המדיני המתרגש עלינו בעקבות התעקשותו של ראש הממשלה נתניהו לנאום בקונגרס האמריקני. כל מי שעיניו בראשו ומסוגל לתכלל את הדיווחים, ההתבטאויות והמסרים המגיעים מוושינגטון, אינו יכול להישאר אדיש נוכח המתקפה חסרת התקדים של הממשל האמריקאי ושל חלקים מתוך הקונגרס על ראש ממשלת ישראל, עד כדי איומים ממשיים העלולים לפגוע בביטחונה של ישראל. תומכי נתניהו בארץ, והם רבים מאוד, אולי אפילו הרוב, מזלזלים, טוענים טענות פטריוטיות ומבטיחים שלישראל לא יאונה כל רע. מי שמבקש לסמוך על הערכתם של אלה, שיבושם לו. מי שדואג באמת לביטחונה של ישראל וחוסנה, חייב לנקוט עמדה תקיפה נגד מה שהממשל האמריקאי ובית הנבחרים רואים כהתערבות גסה בפוליטיקה הפנים-אמריקאית.
במאמר חריף למדי שכותרתו "טעות איומה", כינה תומס פרידמן, מבכירי הפרשנים של העיתון "ניו יורק טיימס" את מהלכו של נתניהו כמהלך גס ופזיז העלול להזיק ממש ליחסי ארה"ב-ישראל. יאמרו הבריות שפרידמן ידוע ביחסו המאוד אמביוולנטי כלפי ישראל למרות היותו יהודי. אז יגידו. פרידמן מייצג נאמנה את מה שסבורים בבית הלבן על נתניהו. הוא מביא בפני הקוראים את התבטאותו החריגה מאוד של אחד הפרשנים של רשת "פוקס" הידועה מאוד בתמיכתה בישראל, אשר טוען שהוא בהלם ממהלך כה גס של נתניהו ושגרירו בוושינגטון אשר רקם את העסקה המבזה של הזמנת ראש הממשלה לנאום בפני הקונגרס ללא כל תיאום עם הבית הלבן.
זו אינה עמדה פרטית של אותו פרשן, אלא עמדה מקובלת מאוד בקרב רבים מחברי הקונגרס, כולל הרפובליקנים, אשר רואים לנגד עיניהם קודם כל את הנזקים הנגרמים לארצם. אז אפשר שוב ושוב להיתלות באילנות גבוהים, להכחיש ושוב לספר סיפורי בדים. האווירה בוושינגטון עוינת מאוד לישראל. ישראל זקוקה לתמיכת שתי המפלגות בארה"ב כאוויר לנשימה. ההתערבות של נתניהו עלולה להוביל לכך שרק המפלגה הרפובליקנית תמשיך לתמוך בישראל. זו תהיה בכיה לדורות.
פרידמן מפנה את תשומת לבו של הקורא האמריקני הרחק ממסדרונות הממשל אך קרוב למדי לעמדות הקיצוניות כלפי ישראל, סטודנטים ואינטלקטואלים רבים קוראים לחרם נגד ישראל. התנועה הזו עלולה להתגבר. כל אחד מסוגל להבין את התוצאות. גם בקרב הפקידות הבכירה בארה"ב אין רק תומכים ברפובליקנים. כל אדם שמבין ולו במעט איך פועלת ארה"ב, יודע שלפקידות הבכירה השפעה מכרעת על יחסי ארה"ב-ישראל, החל מתיאום צבאי-ביטחוני, דרך הספקת נשק, וכלה בתמיכה מדינית בפורומים שונים ומוסדות בינלאומיים. מה יקרה אם אלה המזוהים עם המפלגה הדמוקרטית יפעלו לפי תכתיבי האידיאולוגיה העצמית שלהם ויחליטו להעניש את ישראל? זו לא שאלה שיש לקחת אותה בחשבון? ודאי שכן, אך כל אימת שראש הממשלה עסוק בשרידותו הפוליטית, אין זמן לחשוב מעבר לחוטם.
אין אדם בישראל שסבור שאיננה מאוימת על ידי תכנית הגרעין האיראנית. ודאי שצריך לסכל אותה. אין ודאות ממשית שבאמת עד חודש יוני הקרוב יושג הסכם בין המעצמות לבין איראן. אובמה חזר וטען לא אחת שהאופציה הצבאית נמצאת על השולחן. אם ארה"ב והמעצמות תגענה למסקנה שיש לפעול צבאית, אסור לישראל להיות זו שתצטייר כמי שדחפה למהלך צבאי, כי כל פעולה צבאית באיראן מצריכה תמיכה של מדינות באזור זה. ראוי להזכיר לנתניהו מה הייתה עמדתה של ארה"ב במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, כאשר ממשל בוש האב הכריח את ראש הממשלה הישראלי יצחק שמיר לא להתערב במלחמה חרף ירי הטילים לעבר ישראל מפאת החשש של האמריקאים להתפוררות התמיכה של מדינות ערביות המהלך המלחמתי נגד עיראק. שמיר חרק שיניים ולא התערב. כך צריך לנהוג גם נתניהו.
נתניהו יכול לטעון שכל העולם נגדנו, שאובמה הוא אנטי ישראלי מובהק ופרו-איסלאמי. שאלו את אנשי הדיפלומטיה ומערכת הביטחון מה הייתה תרומתו של ממשל אובמה לביטחונה של ישראל. תבינו שכל הסטיגמות נשענות על משענת קנה רצוץ.
פרופ' רוזנברג הוא היסטוריון המתמחה בנושאי ביטחון לאומי
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד