וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה מטריד את מח"ט הצנחנים הבא?

19.2.2015 / 12:37

אלוף-משנה נמרוד אלוני מפקד על חטיבת חי"ר מובחרת במילואים, אחרי שצמח בשורות הצנחנים. בראיון לקראת קבלת החטיבה האדומה לידיו, הוא מספר על צבא המילואים שמקבל הרמטכ"ל החדש

חטיבת המילואים 551 עליה מפקד אלוף-משנה נמרוד אלוני כפופה לאוגדת המילואים 98. אוגדה שנהנית ממשאבים רבים והון אנושי מהאיכותיים שקיימים בזרוע היבשה. למרות זאת, במלחמת לבנון השנייה, החטיבה כשלה במשימותיה. לכן, ענן של חששות מרחף מעל לראשי מפקדיה, שעתידים לפגוש את חיזבאללה בעימות נוסף, שלפי איומי מזכ"ל התנועה, חסן נסראללה, ועל פי הערכות צה"ל זה עשוי להתרחש בטווח הנראה לעין.

למרות היותו מפקד חטיבת צנחנים מובחרת במילואים, הוא בוחר לפתוח את השיחה בינינו בתיאור גדודי המילואים האחרים שהכיר בתפקידיו הקודמים, כאלו שלכאורה מוגדרים פחות איכותיים מאלו שהוא מפקד עליהם כיום.

אל"מ נמרוד אלוני שעתיד להיכנס לתפקיד מח"ט צנחנים, דצמבר 2014. ראובן קסטרו
"אני מכיר את האנשים למטה יותר טוב מהמג"דים שלהם, כי פיקדתי עליהם בעבר". אלוף-משנה אלוני/ראובן קסטרו

אלוני, 41, נשוי ואב לארבעה ילדים, מתגורר עם משפחתו מיכל בקיבוץ כפר בלום באצבע הגליל. את הקריירה הצבאית שלו עשה בעיקר בצנחנים ונחשב לאחד מקציני השדה בולטים כיום בצה"ל. הוא פיקד בעבר על סיירת הצנחנים, על יחידת מגלן ועל גדוד הסיור של החטיבה האדומה. אחר כך מונה למפקד החטיבה המרחבית שומרון ולאחר התפקיד המאתגר הזה, קיבל לידיו את הפיקוד על חטיבת החי"ר המובחרת במילואים "חצי האש" במקביל להיותו מפקד בסיס האימונים של פיקוד המרכז בלכיש (בא"פ לכיש. א"ב), שם עוברות רוב יחידות פיקוד המרכז במילואים אימון לפני תעסוקה מבצעית. בקיץ הקרוב הוא יסגור מעגל כשיקבל את הפיקוד על חטיבת הצנחנים הסדירה במקומו של אלוף-משנה אליעזר טולדנו שפונה להדריך במכללה לפיקוד ומטה.

התותחנים כמשל

"אני התחלתי את תפקידי בשומרון עם גדוד תותחנים בשבי שומרון. אמרתי 'אוי ואבוי', לאן נפלתי עכשיו. אני רגיל לצנחנים החמודים האלה. מה שאתה אומר להם הם עושים", סיפר אלוף-משנה אלוני על המפגש הראשוני עם התותחנים. "להפתעתי, מצאתי גדוד, מפקד גדוד וסגנו, שלא יצאו הביתה מהגזרה במשך כל הקו. ראיתי מ"פים שרובם עשו אותו דבר בעקבות הדוגמה האישית של המג"ד. הם עשו עבודה יוצאת מן הכלל. זו היה המפגש הראשון שלי עם אנשי מילואים שהם לא מדריכים או מפקדי צוותים באוגדה 98. ראיתי אחר כך רבים וטובים. לא נתקלתי באף גדוד שבא אליי לגזרה בחוסר התלהבות".

אחד החששות של אלוני כמפקד החטיבה המרחבית שומרון בין השנים 2010-2012 היו החשש מחיכוכים בין חיילי המילואים לבין מתיישבים באזור. ברקע, הוא שמע כל מיני סיסמאות: "חיילי סדיר עושים מה שאומרים להם. אבל מילואימניקים? הם סוג של פוליטיקאים. מסתובבים עם עורכי דין, ידליפו הכול לתקשורת". אלוף-משנה אלוני לא התרגש יתר על המידה והתעקש שמפקדי המילואים יוצבו במוקדי החיכוך. "מה לעשות שהמילואימניקים חיים טוב יותר את הדמוקרטיה בישראל מאשר חייל בן 18? זו כוחה של הדמוקרטיה, וטוב שכך. זה היה האתגר הגדול בתקופתי, אבל זה היה מצוין. אני מאוד נהניתי מגדודי המילואים. הייתי עם תותחנים, חרמ"שים, יח"טיות (יחידות חטיבתיות. א"ב) של חטיבת הבקעה 417 וגדודי החי"ר במילואים של חטיבות יו"ש המרחביות שהם יוצאי חטיבת כפיר".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

"צריך לשחק שש-בש כדי להתחבר"

המילואים באופן כללי התאמנו פחות בשנים האחרונות בגלל מחסור במשאבים. מה עם הלכידות של המילואים?

"נכון שאף אחד לא מתאמן כמו 98. חשוב להבין, כשאתה אומר גדודי מילואים ביו"ש, מדובר בגדודים אורגניים של חטיבת השומרון שמורכבים מ-80% יוצאי כפיר גדוד חרוב. חבר'ה מצוינים. צעירים עם הרבה מוטיבציה. נכון שירדנו באימונים בשנה-שנתיים האחרונות ביחידות האלה. אני שומע ממפקדי החטיבות מילואים דברים. כמו פלס"ר שריון שלא נפגשו שלוש שנים. כל מיני תופעות. בשנת 2013-2014 היו מעט מאוד גדודי מילואים בתעסוקה. יגידו לך המח"טים, וגם אני, שאני לא מחליף תעסוקה באימון. אימון מכין אותי למלחמה, בטח באוגדה 98. אבל עובדה שפתאום אני בחטיבה הנוכחית שלי עוד לא עשיתי תעסוקה עם הגדודים שלי. זה חסר. החיבור שנוצר בשלושה שבועות של תעסוקה לא נוצר באימון. אין להם זמן לכוס קפה ומשחק שש-בש. אנחנו הורגים אותם. באים ביום ראשון והם לא נושמים עד יום חמישי. הם אומרים 'אנחנו לא עשינו כאלו שבועות בסדיר'".

אתה בא עם דעה מסוימת על מילואים מהשומרון. מה אתה פוגש בעוצבת חצי האש?

"חזרתי לאנשים שאני מכיר. אני מכיר את האנשים למטה יותר טוב מהמג"דים שלהם, כי פיקדתי עליהם בעבר. הופתעתי מאוד מהמקצועיות שהם הביאו איתם מהסדיר. המוטיבציה ברורה. הדרישה המקצועית היא לגומיות בנעליים, צבעי פנים ומצנפות. על הדברים הקרביים מהסוג הזה. הדבר הראשון שהפתיע אותי הם מפקדים בינוניים מהסדיר שהפכו למצטיינים במילואים. זה קורה כי הם מתבגרים".

חיילי מילואים נחים בשטח כינוס מחוץ לרצועת עזה במבצע צוק איתן, יולי 2014. AP
"החיבור שנוצר בשלושה שבועות של תעסוקה לא נוצר באימון". חיילי מילואים ב"צוק איתן"/AP

אתה מדבר איתם על זה? מה הם אומרים לך?

"הם אומרים לך 'אנחנו באים למילואים כי ביקשו מאתנו וכי זה מה שצריך. אבל עזוב אותי אני לא איש צבא הייתי חייל ביחידה מיוחדת אני עשיתי את מה שעשיתי באותו זמן'. הם אנטי-טייפ-קאסט של איש צבא. זה מה שיפה בעולם המילואים. אתה רואה מישהו בסדיר, אתה אומר שהוא עושה את זה גם בשביל הקריירה. הוא רוצה לקבל רווח, הוא יקודם. פה (במילואים. א"ב) הוא עושה את מה שהוא עושה בידיעה שאין רווח בקצה. ואם הוא עושה את זה טוב, אתה לא יכול שלא להתרשם או להתלהב מהאירוע".

מה הנוסחה לכל זה?

"סולם ערכים שהם הביאו מהסדיר למילואים. צה"ל היום עושה פעולה מדהימה שהחייל מתגייס והוא ממשיך עם החברים שלו עד גיל 45. ביחד, באותה מחלקה. לא מפרקים. זו עוצמה בסדיר ובטח במילואים. אבל אסור לשכוח. התמיכה מהאישה ומהעבודה היא דרמטית וחשובה".

האיום: רילוקיישן

מפקדי המילואים חשופים להזדמנויות לעבור לעבוד בחו"ל. אתה חושש שמא הם יברחו לגמרי מהמילואים?

"יש לי כאלה כמה דוגמאות. קצינים מעולים שמודיעים לך באמצע החיים, באמצע הקריירה המילואימניקית שלהם: 'אני ברילוקיישן'. פעם המערכת הייתה מתפרקת מאמירה כזו. 'מה? רילוקיישן? קח את הרגליים ועוף מפה'. היום? יש לו הצעת עבודה, הוא לא יכול לעצור את החיים. יש לי מג"ד שכשהיה סמג"ד, יצא לשנתיים וחצי רילוקיישן וחודשיים אחרי שחזר הוא קיבל גדוד, כי אין טינה סביב העניין הזה. יש לי מ"פ שפתאום הרים דגל אחרי שנה בסך הכול ואומר: 'רילוקיישן לארה"ב'. אנחנו לא יודעים מתי הוא יחזור".

"רילוקיישן" זו המילה שהכי מפחידה את מח"ט המילואים?

"לא. אני אגיד לך מה הכי מפחיד אותי, שאני לא אצליח להוציא אנשים לקורסי פיקוד במילואים. אנשים אומרים שהם רוצים להיות מ"פ, להיות מג"ד, אבל קשה לי להתנתק חודשיים וחצי (משך קורס מפקדי פלוגות או גדודים. א"ב). אשתי תהרוג אותי. אז אני עושה איתו קומבינות. אני אומר לו 'אני משחרר אותך שנה וחצי ממילואים. אל תבוא. אל תבוא לאימון הקרוב. תעשה באמצע את העניין הזה. קורס מ"פים, מג"דים, עושים פליק-פלק באוויר כדי לבוא לקראת האנשים. בסוף הם צריכים להעמיד קורס ברמה. הם לא יכולים לעשות קורס בהתכתבות. מאוד קשה היום לאנשים. בעבר, האישה והחברה יותר זרמו עם זה. יש אמירה מסוכנת שלשמחתי אני לא חש בה, שאומרת 'מג"דים? זה רק מי שיכולים'. מי שיכולים להרשות לעצמם חודשיים וחצי קורס".

הרמטכ"ל, רא"ל בנימין (בני) גנץ, באימון חטיבתי של יחידת העילית במילואים של פיקוד המרכז, נובמבר 2014. דובר צה"ל
"אף אחד לא מתאמן כמונו". הרמטכ"ל היוצא בני גנץ מבקר באימון של חיילי חטיבה 98 בדרום/דובר צה"ל

כמח"ט אתה מקבל את האמירה הזו?

"באמת באמת? יש לי את דוד, אבירם, אורי ואורן. הייתי בוחר אותם כמג"דים סדירים. לכן פה זה לא הבעיה".

אל תגיד לי שהכול אצלך מושלם. ממה אתה כן סובל?
"מילואימניק בחטיבה שלי בשנה-שנתיים הראשונות הוא מילואימניק מבולבל. בהתחלה זה כן בא לו, לא בא לו. הוא מודיע לך חודש לפני (השירות במילואים. א"ב) שהוא מגיע וביום שישי לפני האימון (שמתחיל ביום ראשון. א"ב) הוא מודיע 'אני לא בא".

איך אתה מסביר את צניחת המוטיבציה הגבוהה שהייתה למילואימניק בסדיר?

"החייל אומר לעצמו השתחררתי משירות סדיר, עשיתי שלוש שנים, מה זה מילואים? עזוב אותי עכשיו בשקט. אני לא מדבר על מי שעובד ומי שסטודנט ויש לו מבחנים. הוא יכול לבוא אבל הוא לא מרגיש מחויבות. התקופה של המילואים היא בגילאי 28-39. זה השיא של המילואים. עד גיל 28 החייל בבלבלה של החיים. הוא לומד, מתחתן הוא בונה את עצמו. יש לי סמ"פ, מצטיין קורס מ"פים בשנה שעברה שאני מת כבר שהוא יהיה מ"פ. הוא סיים באוגוסט האחרון תואר בהנדסה. אמרתי לו :'בוא תהיה מ"פ'. הוא אומר לי: 'תן לי להיכנס לעבודה. תן לי רגע לשים רגל איפשהו, ואני אבוא'. יש לנו סיכום - הוא לא מחויב אליי באופן אישי, הוא פשוט איש טוב. הוא תותח והוא חייב להיות מ"פ מסייעת. יש כאלה שאני לא מצליח לשכנע. כאלה שמעדיפים להיות מפקדי צוותים כל המילואים, ולא מ"פ".

נקודות התורפה של מח"ט המילואים

כשרעייה של קצין מילואים ומקום עבודתו לא מפרגנים לו, מה אתה יכול לעשות?

"אתה עושה המון ויתורים כמח"ט. זה מתחיל בלו"זים הקטנים. מתי כן ומתי לא לזמן אותם. מותר למ"פ ולמג"ד להגיד 'לאשתי קשה', 'אני לא יכול לבוא גם לכנס הזה', 'תפטור אותי'. 'בוא נסיים ישיבה בשש כי אשתי היום בעבודה ואני חייב להחליף את אמא שלי', זה שם. אז קובעים ישיבה בהתאם. או אומרים לו 'צא באמצע'. אני מנסה להוציא את הבושה מהשיח כי זה לא הוגן. הרבה פעמים גם למג"דים סדירים זה לא הוגן. התבגרנו בנושא. בשנים האחרונות הגיעו למטכ"ל ממפקדים ששינו את המסר. הם אמרו למג"דים והמח"טים הסדירים 'צאו הביתה'. זו לא בושה".

יש לך עוד נקודות תורפה כמח"ט מילואים?

"החטיבה שלי נבדלת בדבר אחד. אתה קורא לאנשים מהיום למחר והם באים. אבל הם אומרים לך שיש צד שני לחוזה הזה. שתבינו אותו כשהוא מבקש. אין משחקים. שואל אותי מפקד אוגדה איך לא בא המג"ד לכנס. אני אומר לו שחררתי אותו. מפקד האוגדה אומר 'אבל יש צו'. אני משיב לו שאני לא מדבר עם המג"דים שלנו בצווים".

מה המקרים השכיחים שאתה מתעסק איתם כמח"ט מילואים? הרי מי שלא רוצה לעשות מילואים - לא יעשה.

"הרבה שנים היינו בגישה שאומרת להילחם על כל אחד, גם במחיר הורדת הסטנדרט בעולם המילואים. הגענו למקומות שיש לנו 200% איוש בפלוגות. אתה אוגר אנשים. אתה מקבל יותר ממה שאתה צריך. הנשירה אצלי קיימת אבל היא לא גבוהה. ההוא ברילוקיישן. ההוא שנפצע וההוא שפרש. עד גיל 28 אתה מתקשה להביא את האנשים. בין גילאי 28 ל-38-40 הם נותנים עבודה, ואחרי 40 אתה לא מסוגל להיפטר מהם. חיילי מילואים בגילאי 40-42 רצים אצלי על הגבעות. אין לי רבע תחושה שלילית כלפי מי שקשה לו. מי שלא מגיע, אני לא נלחם נגדו. הבעיה היא מי שמגיע ולא בראש שלו. מהאימון שעבר העפתי מהחטיבה חייל צעיר, חמש שנים במילואים. הוא עישן בתרגיל. העירו לו מפקדיו. חזר שוב לעשן. אמרתי לו 'אלו הסטנדרטים שלנו'. אני גם לא מוכן לעבריינות. זרקנו חמישה טבחים שהמג"ד גילה שעושים עסקאות אפלות. הם עשו 'שבוע-שבוע' מאחורי הגב שלנו. יש קווים אדומים".

אתה יודע מה קורה בחטיבות אחרות?

"רוב המח"טים לא מאפשרים למג"דים שלהם להדיח חיילים, בגלל מצב כוח האדם. יש לי בעיה עם האמירה 'צבא העם'. לא בגלל שזה לא נכון, אלא כי זה מאפשר אווירה שאפשר להיות בינוניים. תגיד, הכדור של חיזבאללה מבדיל בין מילואימניק לחייל סדיר? הוא פוגע אותו דבר וגורם לאותו נזק".

מה עושים עם אלו שהתבגרו, עברו את קו הגיל הסביר למילואים ועדיין באים?

"המח"ט שהחלפתי, אלוף-משנה ירון פינקלמן, עשה בעיניי עבודה מצוינת בנושא הזה. הקצינים מפעם היו אומרים לחיילים הוותיקים: 'אתם לא תורמים לארגון, אתם באים לעצמכם'. אבל יש לא מעט אחרים, אצלי יש אחד כזה. הוא בן 48, קצין טרור בסיירת צנחנים. הוא היה בן זוג של רב-סרן חגי בן ארי שנפצע ב"צוק איתן". גם כשבן-ארי חטף את הכדור בראש, הוא עמד לידו. מילואימניק הזה היה איתי במבצע חומת מגן, במלחמת לבנון השנייה. הוא מגיע ונלחם, לא מדבר. הוא אח בוגר ומסביבו כולם ילדים".

"החטיבה לא תיפקדה ברמה הנדרשת בלבנון"

יש מתיחות בגבול הצפון וחשש שמא תפרוץ מלחמה מול חיזבאללה. איך אתה דואג שהביקורת שנמתחה על החטיבה שלך במלחמת לבנו השנייה לא תחזור על עצמה?

"אנחנו כחטיבה, בלשון המעטה, לא הצלחנו במלחמת לבנון השנייה. אנחנו, כחטיבת מילואים לא תפקדנו ברמה הטקטית הנדרשת מעצמנו בלחימה. זה לא משנה אם כבשנו את הכפר רשף או לא כבשנו את רשף, וכדומה. לא תפקדנו ואת זה אנחנו מעידים על עצמנו. הסיבה העיקרית היא שבמשך שנים האנשים הללו שגדלו בגדס"ר ובמגלן התאמנו להיות חטיבת נ"ט על גבי ג'יפים ולא נלחמו כחי"ר. הם אנשים מצוינים אבל כשהם הוטלו למשימה הם לא ידעו איך זה נראה. לא שטח בנוי לא שטח פתוח. לא מסת אש. הבלבול הזה הביא אתו תחושה של חוסר מסוגלות ונפגעים ראשונים הביאו לנפילת מורל וכן הלאה (עשרה מלוחמי החטיבה נהרגו ועשרות נפצעו במלחמת לבנון השנייה. א"ב)".

מה קרה בחטיבה מאז המלחמה?

"אחרי מלחמת לבנון השנייה הגיעו שורה של מח"טים שלקחו את החטיבה ומשכו את הסטיק חזק מאוד. אנחנו היום חטיבת חי"ר מעולה קודם כל בגלל כוח אדם איכותי. נכון שנפגעו דברים ייעודים. אין ארוחות חינם. אנחנו מגשרים עליהם כי אנחנו מתאמנים יותר מחטיבות אחרות. היום, 80% מהאימונים הם אימוני חי"ר. ביצענו לאחרונה תרגיל גדוד שהיה מותאם ללקחי 'צוק איתן'. שיישב לחיילים השילוב עם דחפורים, טנקים וכו'. לחימה צמודה, התמודדות עם פירי מנהרות. הרמטכ"ל אמר לי 'וואלה, לא ראיתי הרבה גדודים סדירים שנלחמו ברמה הזו'".

מה אתה לא מוכן שיקרה אצלך מחר במלחמה?

"אני היום מוכן פיקס. מחסני החירום מוכנים. לא רק אצלנו, אלא בכל הצבא. מח"טים של אחרי 2006 הם אנשי ימ"חים. תבדוק את הלו"ז שלי. אין שבועיים שאין בהם מסדר בימ"ח. אני לא חריג, כך גם שאר המח"טים. איך אומר אחד ממפקדי? 'החטיבה שלנו הפסידה בימ"חים. לא ברשף ודבל'. אני לא מוכן שמיומנות החי"ר הגדודית תהיה פחות ממצוינת. אני מוכן לשלם כל מחיר מקצועי אחר גם בכשירות הייעודית היום אל מול המזרח התיכון הזה עם פחות טנקים לאויב, אבל הרבה לוחמי גרילה. אנחנו צריכים להיות קודם כל גדודי חי"ר מצוינים".

זה הקו האדום?

"כן. רמת המצוינות בתחום החי"ר".

מלחמת לבנון השנייה. GettyImages
"החיילים לא התאמנו כחי"ר ולכן לא ידעו איך להתמודד עם המשימות". מלחמת לבנון השנייה/GettyImages

מה מצבנו? מה מצב שאר הצבא?

"חטיבות הצנחנים שאני מכיר, הצנחנים שאני ראיתי בעיניים שלי הם ברמה סופ?ר-גבוהה. יש חטיבות חי"ר שרמתם פחות גבוהה. אגיד לך ממה אני באמת מודאג - ראיתי חטיבה, בלי לנקוב בשם, שהחיילים שלה הולכים בלי כיסוי קסדה, בלי גומיות בנעליים, לבושים בחולצות אזרחיות כשהתאמנה בצאלים. לא ראיתי איך הם מסתערים אמנם, אבל אותי מטריד שהם מוותרים לעצמם בדברים האלה".

איפה אתה היית לא בסדר?

"התשובה הלא שגרתית היא לטפל בקצוות של האימון. איך החייל מגיע לאימון ואיך הוא יוצא ממנו. בשבוע הראשון באימון האחרון לא חישבנו נכון את שעות שינה. הוצאנו את הגדוד הראשון הביתה כשהוא עייף ביום חמישי, שזה סטנדרט. הבעיה היא שהם נוהגים הביתה. הגדוד הראשון שיצא הביתה אמרו לנו בסיכום שבוע שהם מרגישים מאוד רע בעניין הזה. איפסתי מערכות בשבוע שאחרי. נתתי לפני כן חמש שעות שינה, יצאנו לאקט האחרון באימון ואז יצאו הביתה. אני מוכן לוותר על אקט לא רק כדי שיגיע בשלום הביתה אלא שהוא לא ירגיש ולו בקמצוץ שמישהו מזלזל בחשיבות של ההגעה שלו הביתה".

מה באמת מטריד את המילואימניקים

אתה חושש משבר? שוויון בנטל? פוחת הדור האיכותי שבא למילואים?

"לדעתי אין שום סיכוי שזה לא יטריד. המצוקה של מעמד הביניים, של המילואימניקים. המצוקה הכלכלית. לכן זה עניין. מה גורם לי לאופטימיות? הדור באיכות לא פוחת. מה עוד? האויב. אחת לשנתיים-שלוש דואגים להזכיר לכולנו את הסל הערכי. אם יהיה פה שקט תקופה ארוכה? הרצון להיות מ"פים ומג"דים יהיה בירידה. אני לא יודע אם זה יקרוס".

מה לדעתך מטריד את המילואימניקים?

"תשאל את אנשי המילואים והם יגידו לך שהם מוטרדים מהעניין שלא באמת מתכוונים להפעיל אותם. הרמטכ"ל לא יכול לשכנע אותם אחרת. אני מאמין למטכ"ל שהוא יפעיל אותם איפה שצריך ולא תהיה ברירה. אבל הם עדיין אומרים לעצמם ש'אם מאמנים אותי ואם אני כזה טוב למה לא מפעילים אותי?'".

לפניות לכתב - amirbohbot@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully