בעוד הורי התלמידים נאבקים בצפיפות הקשה בכיתות בבתי הספר ובהיעדר כוח האדם בגני ילדים ציבוריים, התלויים בתוספות תקציביות ממשרד החינוך שלא נענו עד כה, שילם לאחרונה המשרד 170 אלף שקל לשחקנית רותם אבוהב עבור קמפיין פרסום - כך עולה ממסמך שהגיע לידי וואלה חדשות. הורים ומורים מוחים על ההוצאה וטוענים כי מדובר בסדר עדיפויות לקוי של משרד החינוך.
לאחרונה פתח משרד החינוך בקמפיין פרסום שנועד לשכנע תלמידי תיכון לבחור במקצועות לימוד מורחבים טכנולוגיים-מקצועיים. לצורך הקמפיין נוצרו שלושה סרטונים באורך של פחות מדקה כל אחד, שבהם מככבת דמותה של "הפיה הורסת החלומות" בגילומה של אבוהב, שמנסה לשכנע את קהל היעד כי עתידו יתפספס אם לא יבחר במקצועות המדוברים. על פי המסמך, משרד החינוך חתם עמה חוזה התקשרות פטור ממכרז. את אישור הפטור קיבל המשרד בתוקף תקנת "שירותים שעניינם תרבות, אמנות, בידור או הווי", כפי שצוין במסמך.
"זאת פשוט השקעה מיותרת ומקוממת. חבל על הכסף והמשאבים", אמרה רני חזון-וייס, מורה בתיכון גבעת גונן בירושלים וחברה בהנהגת תנועת המורים. ואכן, מחישוב פשוט עולה כי השכר היומי של אבוהב באותו חודש שבו הייתה חתומה על חוזה עם משרד החינוך, 5,666 שקלים, שווה למשכורת חודשית של מורה. "למה אי אפשר להשקיע את הכסף הזה במורה קבלן? הן משקיעות בממוצע 4,00 שקל, להבדיל ממה שמשלמים במשרד החינוך לפרזנטורים לדקה", אמרה חזון-וייס.
עוד בנושא:
האטה? גרעון? בנק ישראל השקיע בקמפיין השטרות החדשים כ-5 מיליון שקלים
231 אלף שקלים עבור קמפיין: משה איבגי אחרי הנחה
"אתם מדברים על חינוך טכנולוגי? אז תנו לנו מעבדות מחשבים, תעשו את השינויים בפועל בכיתות. בבתי הספר אפשר היה לעשות עם הכסף הזה הרבה. תנועת המורים מציעה למשרד החינוך להתמקד בחינוך ובתהליך החינוכי ובהם להשקיע את הכסף והאנרגיות ולא בפרסומות", הוסיפה חזון-וייס.
הביקורת לא איחרה לבוא גם מצד ההורים. טלי בריל, מובילת תנועת "הורים דורשים מהפך בחינוך", שהובילה את מאבק הסייעות בגני הילדים, והייתה שותפה למחאת ההורים על הצפיפות בכיתות הלימוד, אמרה: "זה שוב מוכיח את סדר העדיפויות של משרד החינוך ואת חלוקת התקציב העקומה, שבמקום שתהיה מופנית לשיפור המערכת פנימה היא מופנית לקמפיינים", היא אמרה.
מלבד התקציב המנופח, לטעמה, בריל טענה שהקמפיין רק מחזק את הטענות שלפיהן משרד החינוך מייעד אוכלוסיות מסוימות למקצועות הטכנולוגיים ומוציא את השד העדתי מהבקבוק. "זה לא שחינוך טכנולוגי הוא רע, אבל לעטוף אותו בצורה כזאת ולצאת בקמפיין בומבסטי זה ממש לא מקרי", היא ציינה.
עם זאת, היו אחרים שצידדו בקמפיין וטענו שהוא מציל את התחום. "הנושא העדתי לא קשור יותר היום לשיח, לא רלוונטי. יש המון מה לומר על הקמפיין, אבל כל פרסומת לחינוך הטכנולוגי רק מצילה את התחום", אמרה ד"ר יוכבד פנחסי, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המרכז להנדסאים באוניברסיטת אריאל.
עם זאת, בבחינת שאר הפרזנטורים של משרדים ממשלתיים אחרים עולה כי אבוהב מקבלת את אחת המשכורות הגבוהות בשוק. על פי נתוני לשכת הפרסום הממשלתית לשנת 2014, חיים הכט קיבל 80 אלף שקלים עבור השתתפות בשלושה סרטונים באורך דקה בקמפיין של משרד הכלכלה, והשחקן אלון אבוטבול קיבל מבנק ישראל 180 אלף שקלים עבור סרטון של פחות מדקה. שיאן המשכורות המופרזות בעבור שיווק משרד ממשלתי היה טל פרידמן, שקיבל 900 אלף שקל בשביל שני קמפיינים במשרד להגנת הסביבה.
"הצעתה של רותם אבוהב הייתה ההצעה הטובה ביותר"
ממשרד החינוך נמסר כי לשכת הפרסום הממשלתית, שהפיקה את הקמפיין, בדקה הצעות מכמה שחקנים ומצאה כי הצעתה של רותם אבוהב היא ההצעה הטובה ביותר, הן מבחינת התאמתה לתסריט והן מבחינת עלות השתתפותה בקמפיין. "בתוך כך, אבוהב נדרשה להשתתף בשלושה סרטים שונים שכללו כמה ימי צילום, ביצעה הקלטות לתשדירי רדיו וצילומים למודעות בעיתונים, וכן הובאה בחשבון גם חשיפתה באינטרנט וברשתות חברתיות ועוד", נמסר. "יובהר כי לשכת הפרסום הממשלתית, שהיא הגורם האחראי לביצוע פרסומים למשרדי הממשלה, מבצעת את הליכי הקמפיין תוך קיום מכרזים, קבלת הצעות וחוות דעת, כנדרש".
רותם אבוהב סירבה להתייחס לטענות, והסוכן שלה, בועז בן ציון, טרם מסר את תגובתו.
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com.