פרט לעיסוק בהוצאות מעון ראש הממשלה, דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) עסק גם בהתנהלות בית הנשיא בתקופת כהונתו של שמעון פרס וכן בהתנהלות משכן הכנסת. מהדוח עולים ליקויים בניהול כוח האדם, הכספים, הרכש, תכנון העבודה והתקציב בבית הנשיא בין השנים 2007 ו-2014. כמו כן, נמצאו ליקויים בהתנהלות בית הנשיא ביחס לוועידת הנשיא. בנוגע למשכן הכנסת, עיקר הליקויים נמצאו בתחום ניהול משאבי האנוש במשמר הכנסת.
בדוח נכתב כי במהלך כהונתו של פרס, הועסקו בבית הנשיא 14 עובדים במשרות אמון שלא עברו בחינת צרכים. זאת למרות הוראות תקנון שירות המדינה, הקובעות כי אין להעסיק יועצים במעמד קבלני בלשכות שרים, סגני שרים או מנהלים כלליים. בדוח הוזכרה העסקתו של היועץ א' כקבלן חיצוני, שכבר בדוח הקודם על בית הנשיא נקבע כי אין להעסיקו, אך בכל זאת המשיך בתפקידו עד סוף הכהונה של פרס.
עוד בחן הדוח את תקציב בית הנשיא בשנים 2014-2013 ומצא שניתנו תוספות בשיעור ממוצע של כ-20% לתקציב הבית, שלו יועדו 44-40 מיליון שקלים בין השנים 2011 ל-2014. מכך עולה שאגף התקציבים במשרד האוצר לא גיבש תקציב מתאים להוצאות בית הנשיא. "דפוס זה פוגע פגיעה ניכרת ביכולת לעשות שימוש בתקציב כמסגרת מחייבת", נכתב בדוח.
גם נושא ועידות הנשיא עלה בדוח המבקר. ועידת הנשיא מומנה מתרומות, למרות הערת המבקר בדוח הקודם שעל המדינה לתקצב אותה בשל היותה אירוע ממלכתי. עוד נמצא כי האוניברסיטה העברית, שבאמצעותו נערכה הוועידה, לא קיבלה למעשה את האחריות לפעילות ועידת הנשיא, אף שכך הוצגו הדברים.
בנוגע למשכן הכנסת, חשף דוח המבקר שורת ליקויים, בעיקר בתחום ניהול משאבי אנוש במשמר הכנסת. הדוח בדק את השינויים בכוח האדם בין 2010 ל-2013 ומצא שמנכ"ל המשכן אישר תוספת של 151 משרות - גידול של 38% - ושדרוג משרות קיימות. בשל העובדה ששינויים אלו התבססו על מידע חסר, התגלו ליקויים בהליכי הבחינה וההחלטה. בין היתר, לא הובא לפני המבקר ניתוח מפורט של השפעות השינויים על תקציב הכנסת ועל תקן הארגון בטווח הקצר ובטווח הארוך.
המבקר ביקר גם את נושא השכר של עובדי משמר המשכן. מהדוח עולה כי עובדי המשמר קיבלו תוספות שכר ייחודיות למנהל הכנסת, לצד תוספות שייחודיות למשטרה. זאת אף שהיועצת המשפטית למנהל הכנסת כתבה כי פערי השכר בין אנשי המשמר לשוטרים אינם תואמים את הוראת החוק. תוספת השכר "שיטור חדש" התקבלה על פי אמות מידה מקלות וניתנה ליותר מ-80% מעובדי המשמר. לנוכח זאת, מתח דוח המבקר ביקורת על ההתעלמות של מנהל הכנסת מחוות דעת משפטיות שהוגשו לו המסתייגות מתשלום תוספת השכר.
יתרה מזאת, על פי כללים שנקבעו, איש משמר הכנסת מתקבל לעבודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם הוא מתמנה לתפקיד המזכה אותו להמשיך שירות במשמר. בבדיקת המבקר בעניין זה נמצאו חריגות, ובהן החלטות להאריך שירות של עובדים, שהתקבלו ללא כללים כתובים ומסודרים בנושא.
לשכת פרס: "רוב הליקויים תוקנו"
מלשכתו של הנשיא לשעבר פרס נמסר בתגובה: "אנו מברכים על עבודת מבקר המדינה, אשר יש בה כדי להביא לייעול תהליכי העבודה בבית הנשיא. כפי העולה אף מן הדוח עצמו, במהלך כהונת הנשיא התשיעי נעשתה בבית הנשיא עבודה משמעותית ומקיפה מאוד לשיפור וייעול בתחומי המנהל השונים, ובעקבות דוח המבקר הקודם אף תוקנו רוב רובם של הליקויים שהוזכרו במסגרת הדוח. הנהלת בית הנשיא בתקופת כהונת הנשיא התשיעי ייחסה חשיבות רבה לבחינת הערות מבקר המדינה, והובילה, יחד עם גורמי המקצוע השונים, תהליכי עומק שנועדו להביא לשיפור וייעול בכל נושאי המנהל. מאמצים אלה אף מצאו ביטוי בדוח מבקר המדינה, ואנו מברכים על כך".
עוד ביקשו להבהיר בלשכת פרס כי הדוח התמקד במנהל בית הנשיא, הכולל 132 עובדים ומאבטחים. "תקציב בית הנשיא משמש לתפעול שוטף של כלל מחלקות הבית ונועד לאפשר את ביצוע תפקידי מוסד הנשיאות על פי חוק. בין היתר, ייצוג מדינת ישראל כלפי פנים וכלפי חוץ, קיום טקסים ממלכתיים ומדיניים, תפעול מחלקת החנינות, מינוי שופטים, דיינים, נציגים דיפלומטים וכיו"ב", נמסר. "יודגש כי חלק הארי של תקציב בית הנשיא מופנה ומיועד לתפעול וביצוע תפקידים אלה וכי המבקר אף הדגיש בדוח כי יש לעדכן בחוק התקציב את בסיס תקציב בית הנשיא כך שיהלום את היקף פעילות הבית הנדרשת לצורך מילוי תפקידו".
מהכנסת נמסר בתגובה כי הדוח עוסק בתפקוד מנהל הכנסת ומשמר הכנסת ואינו עוסק בעבודה הפרלמנטרית של המשכן. "רוב הליקויים קשורים לכהונה הקודמת, ועם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי תוקנו, והיתר מטופלים בימים אלו, הן במנהל הכנסת והן במשמר הכנסת. עם סיום הטיפול בכל הליקויים יועבר דוח ביצוע למבקר המדינה", נמסר.