בר המצווה העצוב של אריאל

"הייתי מאוד רוצה לחגוג את מסיבת בר המצווה כמו כל הילדים, בגיל 13. אבל היום אני רוצה להיות עם אימא, אני רוצה שתהיי מאושרת וגאה בי" - כך נשמעה אתמול (רביעי) הדרשה של אריאל קרנט, שלא הותירה אף עין יבשה


. אני מבטיח לך שאשמור על האחים שלי, אעזור לאבא שלי ותמיד נהיה ביחד. אני אסתכל למעלה ואדע כי תמיד את נמצאת ושומרת עליי, מלווה אותי ומכוונת את דרכיי" את דרשת בר המצווה הלא שגרתית הזאת קרא אמש אריאל קרנט ולא הותיר עין אחת יבשה בקרב אף אחד ממאות האורחים שגדשו באותה השעה את אולם בית העם בכפר ברוך. אחד המועדים שהיו אמורים להיות המאושרים ביותר בחייו, הפכו הערב לסערת רגשות של שמחה מהולה בעצב כבד מאוד. עד לפני שבוע לא האמין אריאל כי את חגיגת בר המצווה שלו הוא יחגוג בגיל 11.5. אלא שביום חמישי האחרון אמו ימית הביעה את משאלתה האחרונה ממיטת חוליה שבבית החולים רמב"ם בחיפה. אז חלה התדרדרות משמעותית במצבה הבריאותי עקב מחלת הסרטן ממנה היא סובלת. הטיפולים הכימותרפיים אותם קיבלה הופסקו וימית נותקה מהמכשירים והחלה לספור את ימיה האחרונים לאחור. גדי שבתאי, פעיל חברתי מקיבוץ ראש הניקרה ביקר אותה ביום חמישי האחרון והיא ביקשה ממנו להגשים את משאלתה האחרונה. "יש לי חלום להספיק לעשות לאריאל משהו סמלי עם המשפחה" היא אמרה בסרטון הוידאו אותה הוא הפיץ דקות ספורות אחר כך בין חבריו, פעילי "מחוברים לחיים" המסונף לעמותת "עזר מציון". "בעוד שנה וקצת, תהיה לו בר מצווה ואני לא אהיה שמה אתו. יש לי רצון לשמח אותו שנוכל לעשות משהו ביחד, משהו מיוחד שהוא יוכל לזכור". בתוך זמן קצר הצליחו המתנדבים לגייס תרומות של קייטרינג, שירותי הסעה, הלבשה, הנעלה, תקליטנות והופעות של זמרים אורחים ובהם ריקי גל וכוכב הילדים אלון לוקו. ארבע שעות אחרי שימית הביעה את משאלתה, בישר לה שבתאי כי מסיבת בר המצווה תתקיים כפי שביקשה בתוך שישה ימים בלבד בבית העם, במושב כפר ברוך שבעמק יזרעאל בו היא מתגוררת עם עופר בעלה וחמשת ילדיה. בארבע אחה"צ התייצבו אצלה במחלקה האונקולוגית המלבישה והמאפרת שהצליחו לטשטש כמעט כל רמז למחלתה הארורה. בשעה שש בערב הגיע אמבולנס המשאלות של מד"א ואסף אותה מבית החולים. באותה שעה הגיעה לימוזינה לבנה ואספה את עופר בעלה וחמשת ילדיה דניאל בת ה 13.5, אריאל בן ה 11.5 חתן בר המצווה, גבריאל בן ה 8, מיקאל בן ה 5 ושיראל בן ה 4. אמבולנס המשאלות והלימוזינה חברו זה לזה בטבעון ומשם המשיכו יחדיו לאולם השמחות שאכלס מאתיים אורחים שהיו חנוקים מדמעות. בני המשפחה יצאו מרכביהם ברחבת בית העם, ימית הוכנסה באלונקה לאולם השמחות שהפך לפקעת של רגשות. חתן בר המצווה, אריאל הובל ספק במבוכה, ספק בשמחה וספק בחוסר רצון מהספירה לאחור, אל עבר אמו כששני מתופפים מלווים אותו. "אהובי הצעיר, היום, עם הפיכתך לנער אני רוצה להודות לך על מה שהיית, על מי שאתה ובעיקר על האיש והגבר שתהיה" בירכה ימית את בנה אריאל מול הקהל הנרגש כשהיא כובשת את דמעותיה. "אני , אבא וכל האחים, כל הקרובים וכל החברים. נהיה פה תמיד איתך ובשבילך. צא לחיים, גבר צעיר ואהוב שלי. כבוש את הפסגות הכי גבוהות וחפש את האתגרים הכי משמעותיים. תלמד לאהוב, להתפתח, ותצמח וזה בכלל לא משנה לאיזה גובה תגיע. אני אהיה בשבילך תמיד האהבה הראשונה. בני היקר העולם מחכה לך. צעד אליו בכל הכוח, תהנה מכל רגע ותזכור שאמא שם בשבילך בכל רגע הכי אוהבת אותך בעולם". ריקי גל עלתה על הבמה והחלה לשיר "היי שקטה" כשימית לא מצליחה לכבוש את דמעותיה כשחמשת ילדיה עוטפים אותה באהבה. "אני רוצה שתביטו באישה אמיצה אחת שלא מוותרת לעצמה" אמר לוואלה! חברות עופר קרנט, בעלה של ימית. "אישה שאוספת את כל הכוחות שלה ומרגשת עם שלם. לא היה אחד שנשאר עם עין יבשה. ימית היא אמא מדהימה ואוהבת, שומרת כמו לביאה על הילדים שלה. אני רוצה להודות לכל האנשים המופלאים שהצליחו להגשים חלום של אמא אחת".
" כיף לראות את כולם, את כל החברים, לראות את כל המשפחה שהם הכי אהובים עלי" סיכמה ימית קרנט. "כל הילדים שלי כאן מסביבי. זה מה שאני רציתי, אבל במיוחד לשמח את אריאל. בשביל זה אנחנו פה. הלילה הזה אני בהיי, שהקטן הזה שלי שהוא בסך הכל בן שש, ישמח וירקוד ויעשה בלגאן. הלילה הזה אין עצב. בערב כשאני אחזור לבית החולים נתחיל עוד פעם את הטיפולים ומה שצריך לעשות, אבל כרגע אין עצב, הלילה הזה הוא כולו שמחה וזה מה שחשוב לי".

גדי שבתאי
באירוע הזה הכל קרה מעכשיו לעכשיו. הכל התחיל מאחיזת יד של ימית והכל התגלגל כאש בשדה קוצים. אנחנו כל חיינו רגילים להגשים את החלומות שלנו של ילדינו, ולהגשים חלום של מישהו אחר ולמצוא מסביבך מאות אנשים שנרתמים ועושים הכל בהתנדבות והשכר שלהם הוא בעצם המעשה והחיוך לו הם זוכים זה דבר מופלא
עופר קרנט
התחושות היום הן תחושות מעורבות. אלה תחושות של שמחה, לשמח את אריאל, אמנם הוא רק בן 11.5, אבל החלום של אמא שלו היה לחגוג אתו את מסיבת הבר מצווה שלו. עשינו פאוז לכל המצב הקשה שאנחנו נמצאים בו במשך הכמה שעות שאנחנו חוגגים ונהנים ועושים חיים, רק בשביל אריאל ובשביל המשפחה.
זה רגע שהוא עצוב, אבל כרגע אנחנו לא חושבים על זה. כרגע אנחנו עסוקים רק בלשמוח.
אני רוצה להודות , אבל יש אנשים מלאכים, מופלאים שרק בזכותם הצלחנו להרים ערב מדהים ומקסים ולשמח את המשפחה שלי
אריאל קרנט
מאוד כיף שאני עם אמא. כיף לי להיות עם אמא ולראות אותה שמחה. לדעתי זאת בר מצווה מיוחדת . חבל שזאת לא בר מצווה אמתית ואני מאוד מתרגש. אני מאוד נהנה להיות עם כל המשפחה שלי והלוואי שיהיה כל יום ככה והלוואי שאמא תחלים