איך להפשיר את הקיפאון המדיני

בשנה האחרונה התבהרה ביתר שאת השחיקה הנצברת בתועלת שניתן לכאורה לגזור משימור הסטטוס-קוו ומהאסטרטגיה של ניהול סכסוך בזירה הפלסטינית, ללא התקדמות של ממש לקראת הסדר. מדיניות שהתבססה על התפיסה שאין פרטנר פלסטיני להסדר קבע וכי בעת הנוכחית, לאור התהפוכות הפוקדות את העולם הערבי, יש להימנע מלקיחת סיכונים ביטחוניים, אינה משרתת יותר את האינטרסים של מדינת ישראל. הסתבר כי הסטטוס-קוו אינו בר-קיימא, המציאות בזירת הסכסוך היא דינמית ופתוחה להשפעות סביבתיות, כפי שבאו לביטוי בהתגברות טרור, כמו גם בעימות עם החמאס ששיאו במבצע "צוק איתן".

מדיניות הבנייה הנמשכת בהתנחלויות, מעצבת את דימוייה של ישראל כמי שאינה מעוניינת לעשות את הנדרש על מנת לקדם הסדר מדיני עם הפלסטינים. לפיכך, עולה סיכון רב לישראל מהמהלכים המדיניים של הרשות הפלסטינית, בעיקר באו"ם ובבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. קרוב לוודאי שבזירות אלה יתקיים במהלך שנת 2015 מאבק מדיני רב-משמעות. לפני שבועיים היינו קרובים להידרדרות למלחמה בזירה הצפונית. כאשר בחנו איזה "מנגנון סיום" עומד לרשותה של ישראל בתרחיש של מלחמה בצפון, נוכחנו כי מעמדה הירוד של ישראל בזירה הבינלאומית יקשה עליה לכפות מנגנון הפסקת אש על היריב, בתנאים עדיפים לה.

במסגרת הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי יידון הצורך בגיבוש תכנית מדינית מדורגת. על ממשלת ישראל שתכונן לאחר הבחירות, להציב תכנית מדינית לקידום התהליך המדיני עם הפלסטינים, לעיצוב מציאות של שתי מדינות לשני עמים. בעת הזו, ישראל חייבת לחזור ולקחת את היוזמה לידיה ולהוביל מהלך מדיני נרחב להסדרת הסכסוך, המבוסס על הרעיון של "חישוב מסלול מחדש" – תנועה במספר מסלולים, המובילים ליעד של שתי מדינות לשני עמים.

1. מסלול בילטרלי להסדר קבע - השארתו כאופציה למרות החסמים; 2. מסלול הסדרי מעבר בביצוע צעדים מקדמי היפרדות, בהתאם לעיקרון שלפיו כל דבר שמוסכם בין הצדדים יופנה ליישום; 3. חזרה ל"מפת הדרכים" – הקובעת את תנאי ההתקדמות להסדר קבע, כולל השלב השני שלה - כינון מדינה פלסטינית בגבולות זמניים (ללא פינוי ישובים, ניתן להעביר לשליטת הרשות הפלסטינית כ-60% מהשטח); 4. מסלול אזורי – גיבוש קואליציה אזורית עם מדינות ערב הפרגמטיות, בהתבסס על יוזמת השלום הערבית, אשר תתמוך בהתקדמות בשלבים, לקראת כינונה של מדינה פלסטינית יציבה ומתפקדת; 5. מסלול עצמאי – אם ייחסמו שאר המסלולים, תעצב ישראל בעצמה את גבולותיה - על בסיס תוואי הגדר הביטחונית ותיישם מדיניות ביטחונית מתאימה, בתיאום עם הקהילה הבינלאומית.

השליטה של צה"ל במעטפת הביטחונית של הגדה המערבית תידרש במסגרת התקדמות בכל המסלולים, וכן חיוני חופש פעולה מבצעי ישראלי נגד תשתיות הטרור בשטחים הפלסטינים. חופש פעולה ביטחוני יאפשר לישראל גמישות בהעברת שטחים לשליטה פלסטינית, וכן יאפשר לרשות להתמקד בתהליך בניית המדינה ובביסוס המשילות, תוך צמצום הצורך להתמודד עם גורמים סוררים שיבקשו לפגוע בתהליך. במקביל לחופש הפעולה לצה"ל, יחוזק שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים, והעברת אחריות ביטחונית למנגנונים תתבסס על מחויבותם ונחישותם להילחם בטרור ועל בסיס הערכת ביצועיהם בעזרת בוחן מוסכם. התנאים יאפשרו לישראל לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים וירדן, לנסות ולכונן שיתוף פעולה ביטחוני אזורי, עם מדינות ערב הפרגמטיות, כדי לנטרל את השפעת הגורמים הרדיקליים והסוררים.

כמו כן, התקדמות במסלולים לא תתאפשר ללא השקת פרויקט מקיף ורב-תחומי לשיקום רצועת עזה - התשתית האזרחית ברצועה, פרויקטים לתעסוקה והקלת המצור עליה. אלו חיוניים כדי למנוע התפרצות סיר הלחץ העזתי כלפי ישראל ועידוד פעולות טרור של קיצונים. לשם כך, חשוב לשמר את שיתוף הפעולה עם מצרים, למניעת הברחת של אמצעי לחימה, וצמיחת תשתיות של גורמים סלפים ג'יהאדיסטים, כמו המדינה האיסלאמית וארגונים קיצונים אחרים ברצועה.

על הממשלה הבאה להציג תכנית מדינית, ומוטב כבר בחודשים הראשונים לכהונתה, על בסיס ההבנה שהקיפאון המדיני והסטטוס-קוו משמעותם הידרדרות במצבה של מדינת ישראל. עמדתם של חוגים בישראל, השוללת את הזכות הפלסטינית למדינה בתחומי ארץ ישראל, מובילה למציאות של מדינה אחת בזירת הסכסוך – דו-לאומית, או אפרטהייד. במציאות זו תהיה ישראל מנודה ומוחרמת על ידי משפחת העמים ותחדד את הפערים הפנימיים.

לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד