אודה על האמת : אינני נמנית על ציבור צופי "זגורי אימפריה". אמנם מסע הפרסום לעונה השנייה סקרן אותי, אך לאור התבטאותו האומללה של משה איבגי, לא אבזבז עוד זמן עליה. לא רק בגלל זילות השימוש בשואה ואולי זוהי פרובוקציה שנועדה לעורר ולעודד פרסום - אלא בגלל שהקורבנו?ת ה"מזרחית" עברה כאן כל גבול סביר.
למי שאינו מכיר את הרקע שלי: אני ילידת רומניה, וכילדה שרדתי את הרדיפות ואת השואה. עליתי לישראל כילדה ב-1950 על גבי אנייה צפופה. וכן, גם אנו, כל נוסעי האנייה ה"אשכנזים", רוססנו ב-די.די.טי כשהגענו לנמל חיפה, אך גם קידמו את פנינו בתפוז. וראה זה פלא איש מאתנו לא חשב שיש בכך הפליה בגלל מוצאנו, אלא לקחנו זאת כאמצעי חיטוי אחר מסע בספינה בה לא היו תמיד אמצעי היגיינה מספיקים. אך את טעם התפוז אני זוכרת עד היום. וגם אנחנו, האשכנזים, עברנו את המעברות.
ההבדל בין אבי משפחת זגורי אותו מגלם משה איבגי - לביני, הוא שאני אסירת תודה למדינת ישראל, אפילו על האוהלים ועל הפחונים במעברות. ממרום גילי אני מביטה על כברת הדרך שעברתי מאז אותם ימים של מחסור וצנע, דרך שהייתה שרועה בקשיים בכל שלב ושלב, ואני יודעת שבשום מקום בעולם לא הייתי מגיעה לקריירה ולהישגים אליהם הגעתי. אני אסירת תודה על ה"בית" ועל ההזדמנות שניתנו לי. דומני שגם איבגי לא היה מגיע להישגיו אילו נשארה משפחתו במרוקו (גם אם הוריו נאלצו לעבור את המעברות).
ועתה למשפט המחץ בפיו של איבגי: הוא לא יעמוד בצפירה לזכר המתים ולהקבלה הפשטנית והאומללה בין מעברה בין רצח מיליוני יהודים במחנות ההשמדה. אינני מבינה אם איבגי, או כותבי הטקסט של הסדרה, הבינו את עמוק בורותם ואת צרות אופקיהם. מן הידוע הוא כי כל אדם סבור שהסבל שהוא או משפחתו עברו הוא הגדול ביותר בעולם. אבל למותר לשאול את כותבי הסדרה אם הם באמת סבורים שיכולה להיות השוואה כלשהיא בין מה שהיה במעברות לבין הרשע, הרעב, ההשפלות, העינויים והרצח שעברו היהודים במחנות?
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד