"אוצר של ממש": גולגולת בת 55 אלף שנה נמצאה בגליל

עולם המדע כמרקחה אחרי שאותרה במערה במושב מנות הגולגולת שמהווה את העדות הקדומה ביותר לחייו של האדם המודרני מחוץ ליבשת אפריקה. "אחת התגליות החשובות בחקר האבולוציה של האדם"

  • מנות
  • ארכיאולוגיה
הממצא הנדיר משלים את פאזל נדידת האדם המודרני (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

השבוע נמצאה במערה גליל גולגולת של בן אדם בת 55 אלף שנה ועולם המדע כמרחקה. גולגולת נדירה זו מהווה את העדות המאובנת הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה לאוכלוסיות האדם המודרני, שהיגרו מהיבשת לפני כ-65 אלף שנה. המגזין היוקרתי NATURE כבר הגדיר את התגלית כ"אחת החשובות בחקר האבולוציה של האדם".

החשיבות של הממצא הנדיר היא בכך שהוא בעצם משלים חלק שהיה חסר בפאזל של נדידת האדם המודרני מאפריקה לכיוון אירופה - באפריקה יש ממצאים של האדם המודרני מלפני 200 אלף שנה ובאירופה קיים תיעוד מלפני 40 אלף שנה. האדם שחי במערה הגלילית לפני 55 אלף שנה מחבר גיאוגרפית בין היבשות ומאחה את החוליה שהייתה חסרה בציר הזמן.

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה
גולגולת של אייל מלפני 30 אלף שנה שנמצאה במערה (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

המערה, שנמצאת בסמוך למושב מנות, נחשפה במקרה לפני יותר משש שנים. במיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב, רשות העתיקות ואוניברסיטת בן גוריון, שמנוהל על ידי פרופ' ישראל הרשקוביץ', ד"ר עומרי ברזילי וד"ר עפר מרדר וממומן על ידי קרן דן דוד, האקדמיה הישראלית למדעים, קרן איירין לוי סלה, קרן ליקי ורשות העתיקות, החלו החוקרים בניסיונם להתחקות אחר מקורות הממצא הנדיר.

הראשונים שירדו למעבה האדמה היו מתנדבים מיחידת החילוץ גליל מערבי. המתנדבים הגיעו למערת נטיפים מרשימה ביותר - מדבור חלל ענקי שאורכו כ-85 מטרים, רוחבו כ-40 מטרים וגובהו כ-30 מטרים. מתנדבי יחידת החילוץ הבחינו בחלק של גולגולת אדם, שמונחת על מדף סלע מוגבה באולם קטן במרכז המערה והבינו יד כי מדובר בממצא חשוב. למקום נקראו חוקרי מערות וארכיאולוגים של רשות העתיקות.

ד"ר ברזילי אוחז בגולגולת (צילום: אי-פי)

לדברי החוקרים, "התגלית שופכת אור על אחת התקופות הדרמטיות ביותר באבולוציה של האדם: הופעת האדם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום". ד"ר ברזילי הסביר כי "המערה הייתה סגורה במשך 30 אלף שנה, לאחר שככל הנראה הפתח שלה נסתם בזמן רעידת אדמה וכך הפכה המערה לקפסולת זמן. השרידים שבתוכה נשמרו. עבורנו החוקרים זה ממש אוצר, חלום שהתגשם". המערה הוכרזה מיד כאתר ארכיאולוגי והגולגולת הועברה לפרופ' הרשקוביץ, שקבע מיד שמדובר בממצא קדום. במערה נערכו עד כה חמש עונות חפירה מטעם רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, שבמהלכן תועד רצף ארכיאולוגי מרשים ובו שרידים של כמה תרבויות פרהיסטוריות.

פרט לגולגולת, נמצאו באתר כלי צור, צדפים, חרוזים, ושרידי מדורות, שלדברי ד"ר ברזילי, "משחזרים את סדר חיי היום יום שחיו שוכני המערה - שבים מהציד, אוכלים, מטפלים בפרוות, מסתתים כלי צור ועוד. מדובר במערה שהייתה מיושבת באופן אינטנסיבי", טען. עוד ציין ד"ר ברזילי כי "הממצאים מצביעים על פיתוח של טכנולוגית צייד מתקדמת. זה ניכר על פי הממצאים שמצביעים על היכולת לצוד בעלי חיים קטנים, כגון ארנבות". לדבריו, "בפרקי הזמן שבהם לא חיו בה בני אדם, שכנו בה צבועים. ראינו זאת לפי כמות עצמות הצבועים שנמצאו שם. לרוב מוצאים כלים שעמם עבד האדם ורק משערים לגבי התקופה, אולם כאן מוצאים עצם של אדם יחד עם כלים".

במקביל למחקר הגולגולת נעשות הכנות לפיתוח המערה והכשרתה לקליטת קהל. בפיתוח זה שותפים מועצה אזורית מעלה יוסף, מושב מנות והקרן הקיימת לישראל. ברזילי אמר כי הרעיון הוא להפוך את המערה לאתר שפתוח לציבור במקביל למחקר שימשך. "האתר יהיה מעין מוזיאון חי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully