פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שחיתות? כן בבית ספרנו

      תעשיית כתיבת העבודות האקדמיות בתשלום, לעתים גם לתואר שני ודוקטורט, עלול להמיט אסון חברתי. ראשי האוניברסיטאות צריכים להוציא את ראשם ממגדל השן ולטפל בתופעה ההרסנית

      קוצר זמן? היעדר יכולת כתיבה? חשבון כדאיות פשוט של עלות תועלת? אם כל אלו מונעים או מקשים עליכם לקבל תואר - אל דאגה. סחורה חמה מצויה בשוק והיא תסייע לכם, בדיוק כמו שאר הסחורות שמסייעות לכם להתמודד עם כל מה שאין לכם סבלנות אליו, או שסתם מקשה עליכם להתמקד בדברים החשובים לכם באמת. לסחורה הזו קוראים: עבודות אקדמיות.

      הצפצוף על החוק לא עוצר ברמזורים של המשטרה, הפוליטיקה או השלטון המקומי. הוא ממשיך לדהור ולכבוש לו עוד ועוד שטחים, והוא כבר חלק מההוויה הישראלית כולה. כך צמחה לה מתחת לאפינו תעשייה שלמה של קניית עבודות אקדמיות. מי שיחפש ברשת ימצא בקלות מספר רב של גורמים המציעים בריש גלי לכתוב עבור סטודנטים עבודות אקדמיות מותאמות על פי צורך. יתרה מכך: חלקם מציעים שירותיהם גם לתלמידי תואר שני ואפילו דוקטורט. כבר לא צריך להרחיק לחו"ל כדי לרכוש תארים. לטביה הגיעה לכאן. לא רחוק היום שבו נבקש מהמוכר בסופר: "שים לי בבקשה בשקית שני קילו תואר במנהל עסקים וקילו תואר במשפטים ותארוז יפה".

      רבים מאלו המוכרים עבודות אינם מנסים להסתתר. אלו שעוד נותרה בהם מעט בושה מנסים "לכבס" את מטרותיהם. עיון חטוף באתרים חושף כי כולם מצהירים שהם חוקיים ובאותה נשימה מבטיחים סודיות. מעבר לשירות אישי ואמין, ישנן חברות הפועלות בנושא אשר מתחייבות להשיג ציונים גבוהים לסטודנטים המשתמשים בשירותיהן. כך בונים מצוינות אקדמית ומצוינות חברתית. כך מכשירים בעלי מקצוע מעולים, שאחר כך יצטרכו לתת לנו שירותים משפטיים, כלכליים ואחרים שהם בעלי השפעה מהותית על חיי כולנו. מתחשבים בקוצר הזמן שלהם ובחוסר הכישרון שלהם לחבר מילים לכדי משפטים.

      אוניברסיטת תל אביב (יח"צ , מיכל קידרון)
      הנזק בקניית עבודות אקדמאיות הוא עצום ועל סף הפלילי. סטודנטים באוניברסיטת תל אביב (צילום: מיכל קידרון)

      וכאילו שזה לא מספיק, עוד יש ביניהן שהוסיפו חטא על פשע ופרסמו את מודעת הדרושים שלהן באתר של ארגון "שתיל" מיסודה של הקרן החדשה לישראל. ארגון המספק שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל, ואשר חרט על דגלו את קידום ערכי השוויון, הדמוקרטיה, זכויות אדם וחברה משותפת. בתקנון של הארגון נכתב כי כל הרוצה לפרסם מודעת דרושים צריך להקפיד על כמה קריטריונים. חבל ששמירה על החוק ועל כללי אתיקה אינם חלק מהם. כך זוכות החברות הן לפרסום מודעת דרושים בחינם והן למיתוג חברתי. עלות-תועלת, כבר אמרנו?

      במודעה זו פונות החברות לבעלי תואר שני ומעלה שיכולים לכתוב עבודות אקדמיות איכותיות, פעמים רבות תוך הדגשת הציון שהם נדרשים לספק לסטודנט. השיטה מתנהלת באופן הבא: החברה מקבלת דרישות מסטודנטים שונים, מעבירה למועסקים אצלה את המטלה, את הסילבוס, את הנחיות המרצה ואת התשלום שיקבלו עבור התוצר המוגמר. המועסקים צריכים להתחייב לעמוד בלוח זמנים ובדרישות המקצועיות. חשבו מה מתחולל בנפשם של בעלי התארים המתקדמים, שבצר להם לוקחים על עצמם עבודות מסוג זה ומוכרים נשמתם לשטן. חלקם לפחות היו בעברם בצד השני של המתרס.

      הנזק הערכי והחברתי הוא עצום. תופעה זו מבזה את עולם הידע האקדמי והופכת אותו ל"מוצר", משחיתה את ערך היושרה האקדמית ופוגעת פגיעה אנושה בהתקדמות והתפתחות האקדמיה הישראלית ובמצוינותה. למותר לציין שיש כאן מצד הסטודנטים הרוכשים עבודות ומגישים אותן בשמם הפרה בוטה של כל תקנוני האוניברסיטה. לא זו אף זו: מדובר בעבירה פלילית בגין התחזות וקבלת דבר במרמה. מוכרי העבודות האקדמיות גם הם אינם פטורים מעבירות. מעבר להיבט האתי, גם עליהם מונחת אשמה פלילית כמי שמסייעים לעבירות של קבלת דבר במרמה והתחזות.

      לא ברור כיצד ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה נותנים לתופעת קניית ומכירת העבודות לשגשג באין מפריע. כמי שיצא לה לבדוק מאות עבודות אקדמיות, אני יכולה להעיד כי אין זה פשוט לתפוס את העבודות הקנויות, ועוד יותר לא פשוט למרצים להביא ראיות חותכות לכך שעבודה מסוימת אכן נקנתה. הפתרון אפוא טמון במעקב אחר מוכרי העבודות ובהגשת תלונה למשטרה בעת הצורך - מהלך שיביא להורדת האתרים המציעים שירותים אלו. מובן שפתרון זה לא ימגר את התופעה כליל, אך ללא ספק יפחיתה. וחשוב לא פחות, הוא יעצור את התהליך ההזוי שבו היא הופכת יותר ויותר לגיטימית.

      הגיע הזמן שראשי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), ראשי ועד האוניברסיטאות (ור"ה) וראשי ועד המכללות יפסיקו להעלים עין ויתחילו להתמודד עם הבעיה. כדאי שיפנו מבטם מחוץ לחלונות המוגבהים של חדריהם ויגלו שהשחיתות אינה נחלתו רק של העולם ש"בחוץ". מכל הסכנות המרחפות על מוסד האקדמיה, קניית עבודות היא החמורה ביותר. כך משאירים בוגרי תארים בבורותם, כך מדרדרים את ההון האנושי של מדינת ישראל, כך קוברים כל אפשרות שיצמח פה דור המשך איכותי במחקר ובעולם התעסוקה. כך משחיתים את החברה.

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד