המסר הארגוני בבחירת המפכ"ל הבא חד וברור: אסור שהאירועים במהלך כהונותו של רב-ניצב יוחנן דנינו פרישתם של שישה ניצבים מקצועיים בעלי ותק, חלקם מועמדים לתפקיד המפכ"ל, על רקע תלונות של הטרדות מיניות יחזרו. צמרת הפיקוד במשטרה, בכירי הבכירים, נחקרים ופורשים משל הטרדות מיניות הן חלק מה-DNA הארגוני. זהו קו אדום שאין לחצות אותו.
מן המפורסמות הוא כי מקומות עבודה משמשים כ"שדכן" בין בני זוג. הדברים נכונים למגזרים ציבוריים ופרטיים כאחד, ובכך המשטרה אינה יוצאת דופן. ואולם, בגוף כמו משטרת ישראל, הטרדות מיניות שאינן נופלות בתחום הפלילי הן נחלת התחום המשמעתי. יחסי מרות אסורים שייכות לקטגוריה המשמעתית, וכך קיימים גם איסורים מפורשים לקשרים בין מפקדים ופקודות ולהיפך.
כיצד מצופה מראש הארגון לעקור מהשורש את אותה תופעה שהוא בצדק מגדירה כמבישה ופוגעת פגיעה אנושה בתדמית המשטרה, אם לא על ידי יצירת כלים וקווים ברורים של גבולות המותר והאסור. מפכ"ל המשטרה היה חייב להשתמש בכל הכלים הארגוניים העומדים ברשותו כדי להעביר מסר חד, תקיף וברור, כי בכוונתו להילחם מלחמת חורמה בכל פיסת מידע על אודות חשד להתנהגות פסולה של מי מהמפקדים הבכירים. ודאי לאור העובדה כי המידע כבר היה ברשותו טרם מינויו.
דנינו היה צריך לייצר תהליכים ברורים לאיתור בעלי דרגות בכירות. כשם שיש ועדות איתור לקצינים עד לדרגת ניצב משנה, כך צריך להקים ועדות המקפידות עוד יותר בחומרתן לאיתור קצינים בדרגות תת-ניצב וניצב. זאת, כדי לייצר חסם כפול: ליצור הרתעה כלפי קצינים המועמדים לקידום, וכן יצירת מסלול אמתי ובטוח לשוטרות שנפגעו בארגון.
ארגון שעבר טלטלה חמורה בהקשר של הטרדות מיניות מצד בכירים רק לפני שלוש שנים, לא יכול להרשות לעצמו חזרה על אותן התנהגויות או כל תוצאה זולת עקירת התופעה כל שכן כשמדובר בקצינים בדרגת ניצב. אי בלימת התופעה היא מחדל פיקודי חמור שנוצר, במקרה הטוב, עקב חוסר ידע ויכולת להתמודד עם עקירת נורמות שליליות, ובמקרה הגרוע זהו חוסר רצון מתוך חשש שנגיעה בעצבים רגישים עלולה לייצר התנגדויות בתחום הפיקודי.
כך או כך, אחריות אינה ניתנת לחלוקה. מפכ"ל המשטרה נושא באחריות כוללת לכל פעולות המשטרה. להצלחות הארגון, כמו גם לפגיעה החמורה בתדמיתו, יש כתובת.
שיקום התדמית דורש ניתוח עומק. זה כרוך בהטמעת תהליכים באשר לזיהוי נורמות הארגון, תרבות הדיווח מול תרבות הטיוח ויצירת מעמד מוערך לחושפות מטרידים. אם כמה מהמתלוננות נפגעו על ידי אותו קצין, סביבת העבודה יודעת על התנהגות הפסולה בזמן קצר מאוד. ניתוח העומק חייב לכלול תהליכי איתור ומיון הכוללים גם מבדקי פוליגרף וגם משובים יזומים בסקרים, אנונימיים וגלויים, שדרכם ניתן לאתר עברייני משמעת בתחום ההטרדות המיניות. כמובן שככל שהדרגה גבוהה יותר, כך נדרשת החמרה רבה יותר.
בעיות יש לפתור. כל ניסיון לדחות בעיה, להתעלם ממנה, להעריך אותה בהערכת חסר - סופה שהיא מעצימה ופוגעת בזמן ובמקום הכואבים ביותר. מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, לכל הדעות איש מוכשר ובעל יכולות אישיות גבוהות, קיווה לבודד את המקרים מבלי לקשור ביניהם ולראות בכל מקרה סוג של עשב שוטה, סטייה של ניצב בודד מהנורמה. היום ברור כי השר לביטחון הפנים הבא והמפכ"ל החדש ייאלצו לטפל בנושא ההטרדות המיניות במשטרה טיפול עומק רב-שנתי, כדי לטהר את שורות המשטרה.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד