פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרפורמה בדרך? "המלצנו לצמצם הכיתות ל-32 תלמידים"

      אחד מחברי הוועדה לבחינת "יחס מורה-תלמיד", שהוקמה בהוראת השר לשעבר פירון לאחר "מחאת הסרדינים", אמר בשיחה עם וואלה! חדשות כי לצד ההמלצה להגבלת מספר התלמידים, סטודנטים להוראה יסייעו למורים ביסודי. "העלויות סבירות"

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      "העלויות סבירות בהחלט". תכנית צמצום כמות התלמידים בכיתה (צילום ארכיון: בן קלמר)

      מסקנות הוועדה לבחינת "יחס מורה תלמיד" הוגשו אתמול (רביעי) למנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, ובשלב זה משרד החינוך מסרב לפרסם את עיקרי המסקנות. ואולם, ריאיון עם חבר הוועדה מגלה כי בעיקרי הדוח הסופי מסתמנות שתי בשורות גדולות ועיקריות: מספר התלמידים בכיתה עשוי לרדת ל-32 בלבד, ולבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי יוכנסו סטודנטים להוראה וסטאז'רים, שיצמצמו את היחס בין המורה למספר התלמידים בכיתה, במטרה לשפר את איכות ההוראה והלמידה בקרב התלמידים.

      הוועדה לצמצום יחס מורה תלמיד הוקמה בקיץ האחרון על ידי שר החינוך היוצא, שי פירון, וזאת בשל "מחאת הסרדינים", שבראשה עמדו הורים שקראו להורדת הצפיפות בכיתות. פירון נכנע ללחץ ההורים והחזיר לתלמידי כיתות א' ו-ב' חמש ועשר שעות תגבור, בהתאמה. במקביל, הוכרז על הקמת ועדה מקצועית שתבחן כיצד ניתן לשפר את תנאי הלמידה בכיתות. חברי הוועדה כללו ארגוני מורים, תלמידים, רשויות מקומיות ומועצות מקומיות וכן פדגוגים ואנשי משרד החינוך. אחת הסיבות שבגינה התמקדה הוועדה בחיפוש פתרונות לצמצום יחס מורה-תלמיד ולא בפתיחת כיתות חדשות, היו בעיקרן תקציביות, אלא שלחברי הוועדה הסתבר כי עלות הקמת כיתות חדשות אינה גבוהה כפי שגורמי משרד החינוך הציגו לה לאורך הדיונים.

      ממחאת הסרדינים (מערכת וואלה! NEWS , אורטל שניצר)
      "מחאת הסרדינים" הועילה. הורים ותלמידים מוחים ביוני האחרון (צילום: אורטל שניצר)

      "ההמלצה הראשונה בדוח היא הורדת מספר הילדים בכיתות – מ-40 תלמידים בכיתה לכל היותר, כפי שנהוג כיום בתקנות משרד החינוך, ל-32 תלמידים", אמר יצחק מנחם, חבר בוועדה, בשיחה עם וואלה! חדשות. "גורמים במשרד החינוך הציגו לנו בימי 'מאבק הסרדינים' כי עלות צמצום התלמידים בכיתות ל-32 בלבד מסתכמת ב-10 מיליארד שקלים. כשהוצגו הנתונים המדויקים בפני הוועדה, הגענו למספרים של 2.6 מיליארד שקלים הוצאה חד פעמית, עבור תשתיות ובניית כיתות, ועלות שוטפת של מיליארד שקלים. כלומר, לתקציב משרד החינוך צריך להוסיף עוד מיליארד שקלים - תוספות שכר ועלויות שעות לימוד. במלים אחרות, בניית כיתות חדשות היא פתרון סביר ומדוד, שכן אם לוקחים בחשבון שעלות שעות הרוחב (שעות תגבור בקבוצות קטנות הניתנות לתלמידי כיתות א'-ב' אחרי שעות הלימודים – ר"ב) שנופלת היום על משרד החינוך היא 450 מיליון שקלים בשנה - אותה ניתן בהחלטה לקזז כי כבר לא יצטרכו שעות תגבור כי ירדו ל-32 - נשאר לגייס רק חצי מיליארד שקלי וזו עלות סבירה ביותר".

      לדבריו, מדובר ביותר מ-2,000 כיתות חדשות בבתי ספר יסודיים בלבד בכלל מערכת החינוך הממלכתית. חישוב זה אינו כולל תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך (מיישובים המוגדרים באשכולות 1 ו-2), שבהן עקרון כיתות קטנות כבר מיושם.

      "המלצה שנייה בדוח היא שרק כיתות א'-ב' ירדו ל-32 תלמידים בכיתה, או לחילופין יש המלצה שאומרת להרחיב את עקרון 'כיתות 32' מתלמידי אשכולות 1 ו-2 עד אשכול 5, ואילו להשאיר את המצב הקיים בכיתות לתלמידים מאשכולות 10-6, החזקים יותר, מתוך הנחה כי תלמידים אלו כבר היום מקבלים סיוע חוץ לימודי (שיעורים פרטיים) ושעות נוספות", הוסיף.

      מהלך נוסף לדברי מנחם הוא הכנסת סטאז'רים וסטודנטים לחינוך לכיתות הצפופות כמורי עזר בכיתה, שישפרו את איכות ההוראה ויצמצמו את יחס המורה תלמיד. לדבריו, מהלך זה כבר החל לקרום עור וגידים. "זה כבר בהליך יישום - החלו הכשרות של סטודנטים וניטור של כמה יכולים להגיע, וזה מהלך שיוצר יחס מורה-תלמיד מעולה, כמעט כמו במדינות סקנדינביה, וכן משפר מאוד את יכולות המורה הנוכחי", הוא אומר. "הכנסת סטודנטים בשנה השלישית הלימודים או סטאז'רים לכיתות, ישפר את המורים הנוכחיים ואותם כמורי עתיד. זה מגובה במחקרים וזו בשורה ענקית בחינוך".

      המסקנות המסתמנות נשמעות כמו פתרונות קסם לדאגות הגדולות של ההורים. אולם מאחר שאין תקציב ממשלה ואין שר חינוך מכהן, גם אם מנכ"לית המשרד תחליט לאמצן, או לפחות חלק מהן, סביר כי יעברו חודשים רבים עד שצוות יציב במשרד החינוך ידון בהם ויקדמן.

      לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com