הסערה התקשורתית זוטא סביב תקרית כפר כנא במבצע "ענבי זעם" ותפקודו של המ"פ (לימים השר) נפתלי בנט נראית כחסרת בסיס. בנט, שהשלים מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל ושירת כקצין במספר תפקידי פיקוד ביחידה המובחרת מגלן, מתהדר (בצדק מבחינת העובדות, על הצניעות המתבקשת אפשר להתווכח) בנוצות של קצין נועז יוצא יחידות מובחרות. הוא גזר על זה קופה נאה בבחירות הקודמות. במקרה הנ"ל מיהרו חבריו לנשק לתקשורת והבהירו כי לבנט, כאמור, לא היה קשר לאירוע והוא פעל כמצופה ממפקד ביחידות אלו.
הערת אגב, במהלך הסערה התקשורתית הזכיר בנט את הגיבוי שקיבל לאחר המבצע מאלוף פיקוד הצפון דאז עמירם לוין. זה האחרון שב וגיבה את בנט בהקשר לתקרית. לוין יודע על מה הוא מדבר. ב-1974 פיקד על כוח סיירת מטכ"ל שכבש את שיא החרמון מידי הקומנדו הסורי בתנאי קור קשים. לאחר הקרב ספג לוין הערה מאלוף פיקוד צפון, רפאל איתן, על שנשמע לחוץ ומפוחד ברשת הקשר. רק במלחמת לבנון הראשונה הודה רפול שטעה. הפעם הטעות היא של העיתונאי רביב דרוקר.
מנגד, מה לזה ולכישוריו והתאמתו לתפקידים בכירים של בנט? לא בכדי לא נוהג ח"כ עפר שלח, למשל, להתהדר בעברו כמ"פ צנחנים במילואים. היכולת לעמוד בראש גוף גדול כמשרד ממשלתי מחייבת שלל יכולות, כישורים וניסיון שאינם נלמדים בקורס מ"פים. אמנם בנט היה "הראשון לזהות" את איום המנהרות בעזה כקריטי, אולם יתכן וההתלהמות שלו בסוגיה תרמה להפיכתו בציבור כמעט לאיום קיומי אודות רק אחת מסל היכולות ההתקפיות של החמאס. התייצבות בראש מערכת הביטחון מחייבת גם הבנה שלמה של מגבלות הכוח ולא רק רוח-לחימה במפרשים.
גם הניסיון להעלות באוב את אירוע כפר כנא משנת 1996 ולחברו לחקירות מצ"ח אודות מבצע "צוק איתן" מיותר. באירוע כפר כנא קרתה תקלה במהלך ירי אש לחילוץ כוח מיוחד שהיה נתון בסכנה מידית, וכמה פגזים פגעו במטרה שאליה לא כוונו. ממשלת ישראל בראשות שמעון פרס הודיעה כי ישראל "מאוד מצטערת, אבל לא מתנצלת". במבצע "צוק איתן" הופעלה אש סיוע לכוחות לאורך כל המבצע, במידה ונפגעו ממנה אזרחים לא שאינם מעורבים בלחימה יש לחקור זאת ולוודא כי מאחורי משגים אלו אין כוונת זדון ושנעשתה רק כאשר לא היתה ברירה אחרת להבטיח את שלום הלוחמים בשטח.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד