פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל שנה גן ילדים שלם מת בכביש

      המדינה לא מצליחה ביעד מספר ההרוגים השנתיים מתאונות דרכים כבר שנה שנייה ברצף. שחיקה הולכת וגוברת בתקציב לחינוך נכון מחד ולמשטרת התנועה מנגד עולה לנו בחיים

      ככל שמתפתחת מערכת הבחירות, הולך ומתברר שסדר היום האמתי של בחירות 2015 אינו סדר יום מדיני, אלא דווקא כלכלי-חברתי, כזה שבמרכזו יעמדו שאלות של צדק כלכלי וחברתי, ושאיפה לתיקונים מהותיים בתחומים הללו. ולכן, מתבקש להעלות כאן את אחד העיוותים החמורים ביותר בתחום זה. עיוות הדורש תיקון מהיר, שעה אחת קודם, כיוון שהוא נוגע לעצם החיים של כולנו, פשוטו כמשמעו.

      רצף קיצוצים בתקציבי הבטיחות בדרכים שהגיע השנה לשיא, הפיל אותם בתוך שנים אחדות אל משהו שבין שליש למחצית התקציב אותו קבעה הממשלה. בכך, למעשה, נעקר חלק ניכר מיכולת המדינה להיאבק ביעילות בקטל בכבישים.

      ידעו אזרחי ישראל משמעותם של קיצוצים אלה: נטרולה הכמעט מוחלט של אכיפת החוק בכבישים בכלל, ובדיקות האלכוהול בנהיגה הפרט, כתוצאה מהחלשת משטרת התנועה, ביטול לימודי הזהירות בדרכים במערכת החינוך, פגיעה קשה במערכי הפינוי, החילוץ וההצלה, ובשל חוסר האפשרות להקים נקודות הזנקה מרוחקות למד"א. הימנעות מטיפול יסודי במגזר הערבי, שבניו נהרגים בתאונות כמעט פי שניים מחלקם באוכלוסייה, דחיית הטיפול התשתיתי הדחוף בכבישים ובצמתים אדומים ומרובי נפגעים ועוד ועוד.

      והתוצאה לפנינו, עגומה וכואבת. שנת 2014 מסתיימת כשעד יומה האחרון נהרגו 317 בני אדם בתאונות דרכים - הרבה מעבר ליעד שהממשלה נוכחית הציבה לעצמה – מקסימום של 293 הרוגים מתאונות דרכים. הכישלון במאבק בתאונות הדרכים רשום על שמה של הממשלה הנוכחית, כאשר זו השנה השנייה ברציפות שמגמת הירידה במספר ההרוגים לא רק שלא המשיכה, אלא אף התהפכה והשנה מסתיימת, כמו קודמתה, בעליה במספר ההרוגים.

      תאונה במחלף דניאל בין דניאל לבן שמן, דצמבר 2014 (דרור עינב)
      חלק גדול של יכול המדינה להילחם בתופעה נעקר. תאונת דרכים בכביש 6 (צילום: דרור עינב)

      2014 הייתה שנה קשה להולכי הרגל. 124 מהם נהרגו השנה בכבישים, רוב גדול מאלו שנפגעו כשחצו את הכביש, נפגעו דווקא במעבר החצייה, המקום אשר אמור להיות הבטוח עבורם. הנתון העצוב הזה מציב את ישראל כאחת המדינות המסוכנות להולכי הרגל.

      המדינה המשיכה השנה להתעלם מהילדים שלה ולהיות בראש המדינות המתקדמות בשיעור הילדים ההרוגים מתאונות דרכים. 32 מהם מצאו את מותם בתאונות דרכים השנה – כיתת לימוד שלמה. אוי לה למדינה שמקבלת מדי שנה בהכנעה מוות עצוב ומיותר של ילדים קטנים. מוות שברוב המקרים ניתן היה למנוע.

      רבות דובר לאחרונה על חוסר היכולת והקושי להזדקן בכבוד. חוסר הדאגה לאזרחים הוותיקים בא לידי ביטוי גם בכביש. השנה נהרגו 68 קשישים בתאונות דרכים, כאשר הקשישים מהווים 10% מכלל האוכלוסייה אך נהרגים בשיעור כפול.

      כל החישובים מצביעים על כך שההחזר הכלכלי הפוטנציאלי של השבת תקציב הבטיחות שקוצץ (רק בסעיף מניעת הנזק על ידי צמצום מספרי הנפגעים לבדו), מתקרב לפי עשרה. המשמעות היא שלפתחם של משרדי התחבורה והאוצר מונחת אפשרות למנוע את מותם המיותר של עשרות ישראלים ואת פציעתם הקשה של מאות נוספים בשנת 2015, וגם להשקיע השקעה שתחזיר את עצמה כפול עשרה. תחת זאת היא "מתקמצנת" על פחות מ-200 מיליון שקלים ונמנעת מלעשות זאת.

      כולנו משתמשי דרך וחשופים לסכנת ההיפגעות. תאונות הדרכים אינן גזירת גורל אלא מחדל הניתן למניעה. אחרי הבחירות, מתבקשת חבירה בין ראש הממשלה, שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, שביחד יישמו את המשוואה החד משמעית, לפיה השקעה בתאונות הדרכים היא נכונה לא רק מבחינה ערכית, אפילו לא רק מבחינה חברתית, אלא גם מבחינה כלכלית טהורה.

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד