ההכנסה ברוטו הגבוהה ביותר היא של שכירים יהודים ילידי ישראל כשהאב יליד אירופה או אמריקה, המסתכמת ב-8,750 שקל. כך עולה מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מדגם של 14,301 שכירים.
שתי קבוצות השכירים שהכנסתן החודשית היא הנמוכה ביותר הן העולים החדשים (4,220 שקל לחודש) והשכירים הלא יהודים (4,140 שקל). הכנסתן החודשית של הנשים השכירות נמוכה מהכנסתם של הגברים השכירים בכל קבוצות האוכלוסיה. ההכנסה לשעה של הנשים היהודיות נמוכה מזו של הגברים היהודים ב-23-38 אחוז. הפער הגדול ביותר (38 אחוז) נמצא בקרב ילידי ישראל שהאב יליד אירופה או אמריקה: 57.2 שקל לשעת עבודה לגבר לעומת 41.4 שקל לשעת עבודה לאישה.
בקרב השכירים הלא יהודים ההכנסה לשעת עבודה של הגברים גבוהה מזו של הנשים ב-12 אחוז בלבד. בקרב הלא יהודים מספר הנשים השכירות (47 אלף) הוא פחות משליש מזה של הגברים (170 אלף), בעוד שבקרב היהודים מספר הנשים השכירות כמעט זהה למספר הגברים השכירים (כ-840 אלף).
אל תפספס
ההכנסה הממוצעת בשנת 1999 היתה 6,310 שקל לחודש ו-37 שקל לשעה. המנהלים הם בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר - 15,320 שקל לחודש, כמעט פי 2.5 מההכנסה הממוצעת. שכר המנהלים לשעה היה 70 שקל. הסוכנים, עובדי המכירות ועובדי השירותים הם בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר (מלבד העובדים הבלתי מקצועיים) - 4,000 שקל לחודש ופחות מ-26 שקל לשעה.
ככל שעולה ההשכלה, כך עולה גם ההכנסה. עובדים בעלי מספר שנות לימוד גבוה מתוגמלים יותר מעובדים בעלי מספר שנות לימוד נמוך, גם כאשר הם שייכים לאותו משלוח יד. לדוגמא, הכנסתם של מנהלים בעלי השכלה תיכונית ובעלי השכלה מעל 16 שנות לימוד היתה בהתאמה, 11,650 שקל ו-18,840 שקל לחודש. בקבוצת העובדים הבלתי מקצועיים אין להשכלה השפעה על גובה ההכנסה.
מספר שעות עבודה לשבוע של מנהלים הוא הגבוה ביותר - 52 שעות שבועיות, לעומת 37 שעות עבודה של עובדי המקצועות החופשיים והטכניים.
ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית "ותיק" היתה ב-1999 12,000 שקל. הכנסה זו גבוהה בכ-66 אחוז מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית של עולים או בישובים הערבים. ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בקרב העולים והישובים הערביים היתה זהה ועמדה על 7,200 שקל, כאשר 75 אחוז מההכנסה מקורה בעבודה ו-25 אחוז מקצבאות ותמיכות.