שימוש במשאבי הרשויות המקומיות במערכות בחירות לצרכים אישיים של המתמודדים תופעה חמורה זו, לפי דוח של מבקר המדינה בנושא השלטון המקומי המתפרסם היום (שני), מתרחשת בכמה יישובים ברחבי הארץ. כמו כן, בפרויקט הדגל של עיריית תל אביב, שיפוץ היכל התרבות בעיר, נמצאו ליקויים רבים ובראשם חריגה של עשרות מיליוני שקלים. הדוח, הסוקר את הרשויות בית שאן, גבעתיים, פתח תקווה, קריית גת והמועצה המקומית גבעת זאב, מתבסס על ביקורת שקיים המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, בין החודשים דצמבר 2013 ועד מרץ 2014.
הליקויים העיקריים שהתגלו באותן רשויות הם פרסומים בעל אופי תעמולתי על חשבון הקופה הציבורית. בין היתר, נטען כי עיריית קריית גת והמועצה גבעת זאב נשאו בהוצאות על פרסומי תעמולה לטובת ראשי הרשויות, שהתמודדו בבחירות באוקטובר אשתקד. בנוסף לכך, השתמשה עיריית קריית גת במתקני העירייה ובעובדיה כדי להכין ולהפיץ תוכן שקידם את ראש העיר על פני מתחריו בבחירות. לצד אלו, מצא המבקר כי גם עיריית בית שאן ממנה פרסומים במקומונים, המציגים את הישגי העירייה בצירוף שמו ותמונותיו של ראש העיר. חשדות אלו ואחרים מנוגדים לסעיף 2א לחוק דרכי תעמולה, האוסר להשתמש בכספים, במיטלטלין או במקרקעין של רשות מקומית במסגרת תעמולת בחירות.
במועצה האזורית גבעת זאב נמצא כי הכתבות החדשותיות שסיקרו את הנעשה ביישוב נשאו אופי תעמולתי לטובת ראש המועצה יוסי אברהמי. המבקר העיר למועצה האזורית על כך שהשתמשה בכספי ציבור כדי לפרסם, בין היתר, הודעות שהן לכאורה כתבות חדשותיות על הנעשה במועצה, אך למעשה הוכתבו על ידי גורמים במועצה, בהם ראש המועצה אבהרמי, במטרה לקדמו.
עוד נכתב בדוח כי על הרשויות לדרוש מהרשימות שביצעו שימוש פרטי בכספים לטובת פרסום חיובי, להשיב אותם לקופת העירייה. כמו כן, הדגיש המבקר כי על הרשויות המקומיות להימנע מפרסומים שיש בהם תעמולת בחירות.
שיפוץ היכל התרבות בתל אביב: התקציב אושר ללא דיון
בדיקתו של מבקר המדינה על אודות שיפוץ היכל התרבות, פרויקט הדגל של עיריית תל אביב המסתכם בעשרות מיליוני שקלים, מצאה ליקויים רבים בכל שלביו מתכנון הפרויקט ותקצובו ועד ביצועו, ניהולו ועלותו. כך, חרגו עלויות השיפוצים ב-34.6 מיליון שקלים מהתקציב המוערך.
המבקר בדק את הפרויקט במשך תשעה חודשים, בין יולי 2013 ועד מרץ 2014. בדוח נכתב כי התנאים שנקבעו בתכנון הפרויקט לא תאמו את תכניות הבנייה שהכינה החברה כלומר, שעבודות השיפוץ נעשו לא על פי ההיתר המקורי.
גם תקצוב הפרויקט נבדק והעלה ליקויים רבים. ועדת הכספים של העירייה ומועצת העירייה לא קיימו דיונים מפורטים בנושא תקצוב הפרויקט, אלא אישרו את התקציב ואת הבקשות לתוספות באופן גורף. עוד נכתב בדוח, כי הוועדה והמועצה אישרו לעתים את הבקשות לתוספות תקציב, בלי שנמסר להן מה היא העלות הכוללת הצפויה של הפרויקט. כמו כן, נמצאו סעיפי הוצאות רבים שתוקצבו בחסר, לעומת כאלו שתוקצבו ביתר.
בכל הקשור למכרזים, ההתקשרויות והביצוע בפועל, מצא מבקר המדינה במסגרת השיפוצים נעשו התקשרויות עסקיות ללא פרסום מכרזים פומביים ובלי קיום תחשיבים לגבי כדאיות העסקה. זאת ועוד, הדיווחים על תזרימי המזומנים הנוגעים לפרויקט היו חלקיים, ואילו ועדת ההיגוי קיבלה דיווחים חלקיים על חריגות מהתקציב. נוסף על כך, השלבים הראשוניים של עבודות השיפוץ נמשכו 23 חודשים, לא כולל הפסקות עבודה על אף שהתכנון המקורי שעמד על 14 חודשים, וכי חלק גדול מהעבודות בוצע בניגוד לתכניות השימור של המבנה.
המבקר ציין בדוח רשימה של ליקויים נוספים בנוגע לשיפוץ ההיכל. "החברה ביצעה חריגות מהתקציב, שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים, עקב פרסום מכרזים לבחירת שני הקבלנים הראשיים לפני ביצוע התכנון המפורט", נכתב. כמו כן, נטען כי נעשו "איחורים בהגשת הדרישות של התזמורת, הוצאות שלא תוקצבו מראש, איחור בחתימה על חוזים, פתיחה זמנית של ההיכל ותקצוב בדיעבד של הוצאות הפרויקט".
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com