המתקפה על קמפיין "שישי ישראלי" חושפת את חוסר בגרותו של השמאל הישראלי. אם זו הבשורה שהוא מביא עמו לבחירות הוא צפוי להמשיך לחמם עוד שנים רבות את ספסלי האופוזיציה. גם אם יהפוך לשמאל-מרכז.
מה לא נאמר על הקמפיין? שהוא פרימיטיבי, שהוא מדיר, שהוא מתנשא ושהוא מסיונרי. יש ש"האשימו" אותו בחרדיות. זו כבר סתם בורות. הדמויות המוצגות הן לכל היותר מסורתיות והווי החיים המוצג רחוק מלהיות חרדי. אורח החיים החרדי אינו כולל בבוקר כדורגל ובערב קידוש. אבל יותר מכולם הגדילה לעשות אבירמה גולן במאמר דעה שלה שהתפרסם בהארץ ("שישי גזעני", 23/12/2014). מאמרה מאשים את הקמפיין בגזענות, בלאומנות ובעילגות.
מה כל כך הקפיץ את אנשי השמאל החילוניים ואבירמה גולן בראשם?
הזהות הלאומית היהודית? ממתי הרצון והצורך לשמור על זהות לאומית אתנית הם דבר לא לגיטימי או פרימיטיבי? בואו נזכור שהלאומיות היהודית הייתה תוצר של מפגש היהודים עם המודרניזציה האירופית. ערכי הקהילתיות האתנית אותה אימצו הוגי הציונות כדוגמת ברנר, בורוכוב, א.ד. גורדון ורבים אחרים לא סתרו בעיניהם את הקידמה אלא ביטאו אותה. אם נסתכל סביבנו נוכל להבחין כי למרות מגמות הגלובליזציה הלאומיות לא פסה מן העולם. להפך. עמים רבים כדוגמת הסקוטים, האירים והקטלונים מפעילים פעם אחר פעם את שריר הלאומיות האתנית מול מדינות האם שלהם. שלא לדבר על הפלסטינים הדורשים בצדק את זכותם להגדרה עצמית. גם מדינות האיחוד האירופי, שאין עוררין על הדמוקרטיה שלהן, לא השילו מעליהן את האופי הלאומי שהוא עדיין מקור גאוותן.
הזיקה לדת? ייחודה של הלאומיות היהודית בכך שהיא כרוכה בדת. סמליה יונקים מהריטואל הדתי. תנועת הציונות, ככל שהייתה חילונית, מעולם לא ניתקה עצמה מהשפע התרבותי של כתבי הדת היהודית וערכיה. ראשוני הוגיה המזרח אירופאיים היו רובם ככולם בוגרי ישיבות. גם כאשר התנערו מאורח החיים הדתי נשארו נטועים עמוק במסורת היהודית (בשפתם, בערכיהם ובזיקתם לארץ ישראל ולערך השבת). שלא לדבר על העולים מארצות האיסלאם שהגיעו ארצה בשנות ה-50' והיו ברובם אנשים דתיים או מסורתיים. זאת ועוד, בניגוד לנצרות, ערך המשפחתיות הוא ערך יסוד בדת היהודית. הכמיהה לאחדות ולחום משפחתי המוצגים בקמפיין אינה, כפי שכתבה אבירמה גולן, ניסיון לסמם את ההמונים העניים. זוהי כמיהה המהווה רגש אותנטי המושרש בחברה הישראלית-יהודית. חילונים רבים שותפים לה בעצמם מבלי משים כאשר הם מתכנסים בערבי שישי ובארוחות החגים היהודיים.
ערכי הדמוקרטיה? נכון הוא שהדמוקרטיה הישראלית אינה מן המצטיינות. נדרשים עוד הרבה שיפורים. נכון גם שהקמפיין מציג אלטרנטיבה ישראלית מאוד מסוימת. נעדרים ממנה חילונים וערבים. אבל היי, שימו לב, נעדרים ממנה גם חרדים, אתיופים, מזרחים, רוסים, הומואים ולסביות. שכחנו מישהו? סביר להניח. אבל זו בדיוק זכותם של המפרסמים לחופש הביטוי שהוא ערך יסוד בדמוקרטיה. תפיסת עולמם, שמרנית ככל שתהיה, הינה לגיטימית. במרחב הציבורי הישראלי מסתובבים להם כמה נרטיבים של ישראליות. יואילו בטובם המתנגדים לקמפיין "שישי ישראלי" ויפרסמו בראש חוצות את נרטיב הישראליות שלהם. סביר להניח שגם בו חלק מהישראלים לא ימצאו את עצמם ויפגעו. ומי יודע אולי קמפיינים חופפים ברחבי הארץ יגרמו לישראלים השונים להתחיל לדבר ולמצוא מכנה משותף?
יש להודות. גם מנהלי הקמפיין אינם חפים משגיאות. ההגחכה שלהם את המשפחה החילונית אינה עולה בקנה אחד עם רצון לקירוב לבבות. בנוסף, הם הציבו דמויות ממוצא אשכנזי במרכז הקמפיין ובכך טעו פעמיים. ראשית, חטאו לאמת. מסורת השישי שהם מנסים לקדם היא מבית היוצר של היהדות הספרדית. יהדות שיודעת לשלב בין קודש לחול, ובזה יופייה וייחודה. ושנית, הם אפשרו למתקפת השמאל להצטייר כנאורה, כי לכאורה, ורק לכאורה, היא מנותקת מביקורת עדתית שיש בה מן ההתנשאות האשכנזית השכיחה עדיין למרבה הצער במחוזות השמאל.
אם השמאל מתכונן למהפך בבחירות הקרובות ראוי שאנשיו יפנימו מהר ככל הניתן כי הדרך לבית ברחוב בלפור בירושלים עוברת דרך ההכלה של נרטיבים שאינם בהכרח חילוניים ואינם בהכרח אשכנזים. ולא, זה לא הופך אותם אוטומטית לגזענים או פרימיטיביים.
עבודת הדוקטורט של ד"ר עמירן עסקה בשורשים התרבותיים של תנועת הלאומיות היהודית. הכותבת הינה חילונית ואינה נוהגת לערוך קידוש בימי שישי
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד