זראר שאה, איש מחשבים פקיסטני בן 30 ובכיר ארגון הג'יהאד "לשקאר-א-טייבה", שאחראי לסדרת הפיגועים במומבאי בשנת 2008, הצליח להערים על חברה אמריקנית ולרכוש שירות VoIP (תקשורת טלפונית על גבי רשת האינטרנט), שאפשרה לו ולפעילים נוספים לתקשר במהלך פעולת הטרור ב-26 בנובמבר, תוך הסוואת מיקומים. על פי תחקיר שפורסם אתמול (שני) בעיתון האמריקני "ניו יורק טיימס", שאה היה אחראי הטכנולוגיה של הארגון, והצליח לנתב את שיחות הפעילים, כך שיעברו דרך ניו ג'רזי שבארצות הברית.
על פי הדוח, לסוכנויות הביטחון היה מידע רב בנוגע למתקפה המשולבת עוד בשלבי התכנון שלה, אולם הן לא הצליחו "להרכיב את הפאזל" ולמנוע את הרג 166 בני אדם, בהם שישה ישראלים. סוכנויות המודיעין של בריטניה ושל הודו עקבו אחר פעילותו ברשת, כך לפי מידע מסווג שנחשף במסגרת "מסמכי סנודן".
כמו כן, הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי, NSA, עקבה אחר פעילותו, אך לא הייתה מודעת למאמציהן של שתי הסוכנויות המקבילות בבריטניה ובהודו. אולם לפי הדוח, היו לשירותי הביטחון הזדמנויות רבות לאתר את התכנית שרקח שאה במשך זמן רב.
לקריאה נוספת || הודו תלתה בחשאי את המחבל האחרון שנתפס במומבאי
"אף אחד לא הרכיב את התמונה המלאה", אמר שיבשנקאר מנון, שר החוץ של הודו דאז ויועץ לביטחון לאומי, "לא האמריקנים, לא הבריטים, לא ההודים". לדבריו, "רק ברגע שהירי החל, כולם חלקו את המידע שהיה להם, ובתוך רגע התמונה התבהרה". אולם המידע, כידוע, הגיע מאוחר מדי.
על פי המידע, שאה התחזה להודי בשם חראק סינג, ופנה לחברת התקשורת בבקשה לרכוש שירותי VoIP. הוא הצליח להערים על אנשי החברה, ולנתב את כל שיחותיו דרך קוד החיוג 201, של ניו ג'רזי, כך שלא ניתן היה לעלות על מיקומו האמיתי.
לשאה היו "קשרים הדוקים עם המודיעין הפקיסטני, ושנאה עזה להודו". הוא תכנן להטיל את האחריות לפיגועים על מוסלמים הודים, ואף הכין מראש הצהרת נטילת אחריות בשם ארגון הודי בדוי, "הידראבאד דקאן מוג'אהדין". בבוקר יום המתקפה, הוא שלח בדואר אלקטרוני את ההודעה המזויפת לאחד מפעיליו, והורה לו להפיצה לתקשורת בהמשך היום.
על פי הדוח, שאה ביצע דרך מחשבו האישי חיפושים אחר אתרים המסייעים בהסוואת היסטוריית גלישה, ואחר מאמרים בנושא "תרגילים ימיים של הודו ושל ארצות הברית". עוד נחשף כי בחודש ספטמבר, במהלך פגישת פעילים במחנה אימונים באזור קשמיר, שאה השתמש בשירות "Google Earth" ובחומרים מקוונים נוספים על מנת להראות למפגעים את מטרותיהם במומבאי.
זמן קצר לפני המתקפה בנובמבר, במסגרת תכנון המבצע, שאה חיפש באינטרנט מידע על הוסטל ששוהים בו ישראלים רבים, כמו גם על שני מלונות פאר, אשר בהם התבצעה בדיעבד המתקפה. עם זאת, הוא ביצע חיפושים רבים על מקומות נוספים, מה שעשוי היה להסוות את המיקוד שלו במומבאי.
ב-24 בנובמבר, שאה התמקם בפרבר של העיר קראצ'י, והקים שם "חמ"ל אלקטרוני", כך חשפו הרשויות בהודו בעקבות חקירת המתקפה. על פי הדוח, מחדר זה מפקדי הארגון העבירו הוראות באופן שוטף לעשרת המחבלים מרגע שפתחו במתקפה המשולבת.