אחרי 65 שנה: קן "השומר הצעיר" בוורשה נפתח מחדש

תנועת הנוער חידשה את פעילותה בקן, שבראשו עמד מפקד מרד גטו ורשה, מרדכי אנילביץ'. "זה הקן החשוב והגדול בעולם, ובו נרשם אחד הפרקים ההרואיים בתולדות העם היהודי"

קן השומר הצעיר בוורשה בין השנים 1927-1917 (צילום: סריקה, ארכיון גבעת חביבה "יד יערי")

1 בינואר 1950, כשבע שנים לאחר מרד גטו ורשה ושנים ספורות אחרי שקן "השומר הצעיר" בבירת פולין חידש את פעילותו אחרי החורבן הגדול, פירקו שלטונות פולין הקן. באותו יום של ראשית עשור חדש, עלו בוגרי תנועת הנוער לרחוב מילא 18 בעיר, המקום שבו שכן במלחמה הבונקר של ארגון אי"ל (ארגון יהודי לוחם) בזמן המרד בצורר הגרמני. "מילאנו את צוואתך", נשבעו הבוגרים למרדכי אנילביץ', שעמד בראש קן "השומר הצעיר" בוורשה בשנים 1942-1940 ולאחר מכן עמד בראש אי"ל ופיקד על המרד. הבוגרים התכוונו בשבועתם כי תנועת הנוער שלהם הוקמה מחדש מתוך החורבות, וכעת בוגריה עולים לישראל לעזור בהקמת המדינה הצעירה ובתקומת עמם. השבוע, 65 שנים אחרי שנסגר הקן בוורשה, חידשה תנועת "השומר הצעיר" את פעילותה בעיר.

פרופ' אלי צור, היסטוריון של תנועת "השומר הצעיר" וחוקר ומרצה ב"יד יערי" וב"סמינר הקיבוצים", רואה בפתיחה המחודשת של הקן מאורע חשוב. "ורשה לא היה הקן הוותיק בתנועה, אבל הקן בוורשה היה החשוב והגדול ביותר והוא רשם את אחד הפרקים ההרואיים בתולדות העם היהודי", אמר פרופ' צור.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה
(צילום: באדיבות ארכיון גבעת חביבה "יד יערי")
"מצאנו שזה הייעוד שלנו, לקיים פעילות בגולה"

לדברי רכז מדור אירופה ואוסטרליה בתנועת "השומר הצעיר" העולמית, עומר חכים, התנועה שמחה וגאה לחדש פעילותה בוורשה. "פולין היא המקום שבו נוסדה תנועתנו לפני יותר ממאה שנה", אמר חכים. "במשך שנים שימשה התנועה בפולין מרכז הפעילות של השומר הצעיר בגולה. התנועה לקחה חלק מרכזי בהתנגדות לנאצים ובמרד גטו ורשה". חכים ציין כי הקהילה היהודית בוורשה נמצאת בתהליך של התחדשות ופריחה בשנים האחרונות. "בקהילה פועלים מוסדות יהודיים רבים ומגוונים. לפני כמה חודשים הזמינו אותנו גורמים בקהילה לבחון את האפשרות לחדש את פעילות התנועה בעיר, ושמחנו להשיב בחיוב על פנייה זו", הוא הוסיף, והסביר כי בשלב הראשון יפעל הקן בוורשה בצורה מצומצמת, ובהמשך תישקל האפשרות לעבור לפעילות במתכונת מלאה.

ראש תנועת "השומר הצעיר" העולמי, דניאל (דניטו) ונגרובסקי, סיפר כי התעוררות דומה מתרחשת במדינות נוספות באירופה. כך למשל, לפני שלוש שנים נפתח קן בברלין, אחרי שנסגר ב-1938 בעקבות ליל הבדולח. ונגרובסקי אמר כי לאחר שפנו לתנועה ולאחר שחכים ביקר בוורשה ומצא שאכן אין פעילות עבור בני נוער בני 17-12, החליטה התנועה כי מחובתה לפעול בעיר: "מצאנו שזה הייעוד שלנו, לקיים פעילות בגולה", אמר ונגרובסקי.

ונגרובסקי וחכים ביקשו להדגיש כי מדובר ב"התחלה של משהו צנוע וקטן". תחילה יוכשרו קבוצה של 15 חניכים להיות מדריכים, ואלה ישתתפו במפעלים אירופיים ויגיעו למחנות בישראל. "אנחנו מבקשים לשמור על צניעות, לא מדובר על הקמתם של חמישה קנים גדולים מחדש בפולין", הסבירו השניים. ובכל זאת הם רואים סמליות רבה בשובה של תנועת "השומר הצעיר" לוורשה.

"צעדנו בשלשות בתוך יפו הסוערת"

פרופ' צור הסביר כי הקן קם בזמן מלחמת העולם הראשונה לאחר שתנועת הצופים הפולנית סירבה לקבל לתוכה את הנוער היהודי בעקבות הבחירות לעירייה בשנת 1912, שהפכו את העיר לאנטישמית. "בתחילה חלקה של פעילות התנועה לא הייתה קשורה לציונות. זו הייתה תנועת ראי של תנועת הצופים הפולנית", הסביר פרופ' צור. אלא שכעבור שנים ספורות, התחזק המרכיב הציוני בפעילות התנועה, וב-1 במאי 1921 עלו בוגרי התנועה לארץ ישראל. לדברי צור, הקבוצה הגיעה לנמל יפו בדיוק בזמן מאורעות תרפ"א. בקבוצה היה גם מרדכי בנטוב – לימים שר, ח"כ בחמש הכנסות הראשונות ועורך "על המשמר". העולים הצעירים התעקשו לצעוד בתוך יפו הסוערת עם דגלי התנועה, אך לבסוף ויתרו על הנפת הדגל וצעדו בשלשות בתוך העיר.

(צילום: באדיבות ארכיון גבעת חביבה "יד יערי")

אט-אט הפך קן ורשה לקן המרכזי ב"שומר הצעיר" העולמי. בשנות ה-30 של המאה הקודמת היו בקן לא פחות מאלף חניכים. "לומר 'קן ורשה' היה ביטוי לגאווה ולסנוביות מסוימת", ציין פרופ' צור. "זה היה הקן החשוב ביותר בתנועה. מי שרצה להשפיע היה צריך להיות בקן ורשה". ואכן, בקן עברו מנהיגי התנועה – יעקב חזן, ממייסדי "השומר הצעיר", יו"ר מפ"ם וח"כ; מאיר תלמי, מזכיר "הקיבוץ הארצי" וח"כ; אמה תלמי, ח"כית; יהודה גוטהלף, עורך עיתון "דבר"; וכמובן מרדכי אנילביץ' וחבריו למרד.

בסוף שנות ה-30 נע הקן שמאלה והתחדד העימות האידיאולוגי עם חניכי תנועת בית"ר. לדברי פרופ' צור, הדבר אף בא לידי ביטוי בעימותים פיזיים בין המחנות. ביומן של אחד ממדריכי התנועה נמצא שזה כתב על מכות שהוא וחבריו ספגו מחניכי בית"ר. זמן קצר לאחר מכן, כשיצאו למחנה בהרי הקרפטים, ארגן ראש המחנה, מרדכי אנילביץ', התקפה על מחנה בית"ר.

"הם צריכים אותי בוורשה"

בספטמבר 1939 עזבו יהודים רבים את ורשה, והקן התרוקן. בוגרי התנועה התרכזו רובם בווילנה, אולם שם, במקום שבו היו בטוחים יחסית, החליטו אנשי התנועה כי עליהם לעזוב את המקלט המוגן, לשוב לוורשה הכבושה ולחדש בה את פעילותם. תנועות נוער אחרות לא שבו לחניכיהם שנותרו בעיר. "הם צריכים אותי שם", ענתה טוסיה אלטמן לבת משפחה שתמהה על החלטתה לשוב לוורשה.

לוורשה חזרו מרדכי אנילביץ', מירה פוכרר, טוסיה אלטמן, יוסף קפלן, שמואל ברסלב ואריה וילנר. חבורה זו הקימה מחדש את התנועה בעיר ולימים הפכו לדמויות המרכזיות במרד גטו ורשה. החבורה האמיצה פעלה בגטו הרעב, הצפוף והמיוסר וחידשה בו את פעילות התנועה. למרות התנאים הקשים מנשוא, הם הצליחו להוציא עיתונות מטעם התנועה ופרסמו עיתון שנקרא "נגד הזרם", וכן ארגנו כנסים וסמינרים.

(צילום: באדיבות ארכיון גבעת חביבה "יד יערי")

בחג החנוכה בשנת 1941 התכנס המפקד האחרון של קן ורשה. 500 חניכים התכנסו לשמוע את פקודת היום. אריה וילנר עלה לבמה וסיפר על המתרחש במזרח ועל התכנית לחיסול היהודים. "זה היה סופו של הקן", סיפר פרופ' צור. הקבוצה הבינה כי עליה להקים ארגון להגנה עצמית, וחבריה חברו לתנועות נוער נוספות, סוציאליסטיות וקומוניסטיות, והקימו ב-1942 את ארגון אי"ל. קן ורשה הפך למפקדה, תנועת הנוער הפכה לארגון מחתרת וראש הקן, אנילביץ', הפך למפקד הארגון. בראשית ספטמבר עצרו הגרמנים את יוסף שפירא וכעבור זמן מה הוא נרצח. ברסלב, שניסה לחלצו, נהרג באותו יום.

בינואר 1943 הוביל אנילביץ' פלוגה של חניכי "השומר הצעיר" לפעולת התנגדות במסגרת מה שנקרא "מרד ינואר". בזמן מרד גטו ורשה, באפריל-מאי 1943, נהרגו כל חברי הנהגת התנועה, וקן ורשה נמחק סופית. עם שיקום ורשה אחרי המלחמה החלה התארגנות מחודשת של השומר הצעיר בפולין. זו פורקה על ידי שלטונות פולין בראשית 1950, אך כעת, 65 שנה מאוחר יותר, היא מתחילה לנבוט מחדש.

(צילום: סריקה, ארכיון גבעת חביבה "יד יערי")

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully