שלשום, באותה שעה שבה עשו בבית הלבן את ההכנות הסופיות לנאומו הדרמטי של הנשיא אובמה בנושא קובה, קיבל ראש הממשלה נתניהו את פניה של אורחת מיוחדת מאמריקה: ג'וני ארנסט, הידועה בכינוי "מסרסת החזירים".
מסע הבחירות של ארנסט, אשת "מסיבת התה" מאיווה, לווה בחודשים האחרונים בסרטון, שבו התפארה בשיסוף שקי האשכים של החזירים בחוותה. הקמפיין המוזר סייע לארנסט, פוליטיקאית עלומה ברמה הלאומית, לנצח בחודש שעבר בבחירות אמצע-הקדנציה, ולהיבחר לסנאט.
"מסרסת החזירים" הרפובליקנית, שטרם החלה את כהונתה בסנאט, זכתה אמש לכבוד גדול: היא התייצבה כאן לצד ראש הממשלה הישראלי, שזעם על "מדינות אירופה הצבועות שלא למדו דבר מהשואה". בצד השני של העולם, מי שכונה לאחרונה "הברווז הצולע" רשם באותם רגעים את אחד מההישגים החשובים ביותר של שש שנות כהונתו, והכריז על שיקום היחסים עם משטר קסטרו בקובה.
בבחירות לקונגרס בחודש שעבר איבדו הדמוקרטים את הרוב בשני בתי הקונגרס. לא מעט רפובליקנים, וגם רבים בישראל, מיהרו לחגוג את הפסדו של הנשיא האמריקני, ולטעון שמדובר ב"אליל שהכזיב". אך השמועות על צליעתו היו מוקדמות: בקושי חודש אחד חלף מאז ההפסד של הדמוקרטים בבחירות - וזה אכן היה הפסד צורב - והנשיא אובמה כבר רשאי להעמיד את מבקריו על טעותם ועל מקומם.
את ההוכחה הטובה ביותר לטלטלה שיצר אובמה ניתן היה למצוא במסיבת העיתונאים הבהולה שכינס מארקו רוביו, ה"איש הקובני" של הרפובליקנים. רוביו, סנאטור מפלורידה, ממילא נתון בלחץ אחרי שהמושל לשעבר ג'ב בוש הקדים והכריז על כוונתו להתמודד לנשיאות ב-2016. הודעתו של אובמה שיגרה אותו מיד למצלמות.
"הנשיא פעל בצורה מגוחכת כאשר נכנע למשטר הרודנות" של קסטרו, אמר רוביו, "אובמה בור לגמרי לגבי הדרך שבה פועל העולם". לדבריו, "אין מי שמכיר את המשטר הקובני יותר טוב ממני או מכל אדם אחר בממשל, ולא אכפת לי אם הסקרים אומרים ש-99% מהציבור חושבים שצריך לשקם את היחסים עם קובה".
הסכם הפיוס ההיסטורי המתגבש עם קובה, שצפוי לחולל מהפכה ביחסי האמריקות, הוא רק אחד מכמה הישגים חשובים ביותר שאובמה רשאי להתגאות בהם בשבועות האחרונים. ימים ספורים בלבד אחרי הבחירות לקונגרס, הוא הפתיע כשהכריז על תמיכתו במדיניות "נייטרליות הרשת", התפיסה ולפיה הגישה לאינטרנט חופשי היא זכות טבעית, וכי חברות התקשורת בארה"ב אינן רשאיות להצר את תעבורת הרשת מתוך אינטרסים כלכליים.
מדובר במלחמה - לא פחות - ברפובליקנים ובבעלי ההון, שטוענים שמדובר ב"הלאמה מרקסיסטית". האחים קוך, המיליארדרים רבי ההשפעה, עומדים כעת מאחורי קמפיין המנאץ את מדיניות הרשת החופשית.
יומיים לאחר מכן, הצליח אובמה להפתיע שוב. תשעה חודשים של מו"מ חשאי עם סין הובילו לחתימה על הסכם משותף למאבק בפליטת הגזים הרעילים לאטמוספירה. שבוע לאחר מכן, חרף התנגדותם הנחרצת של הרפובליקנים, הכריז אובמה על הענקת מעמד אזרחי לחמישה מיליון מהגרים לא-חוקיים.
דווקא אחרי הבחירות לקונגרס ובהיעדר קרבות נוספים להתמודד בהם, אובמה נחוש יותר מתמיד לעצב את מורשתו, גם במחיר שימוש בצווים נשיאותיים וביקורת חריפה מיריביו הרפובליקנים. החלטתו לכונן יחסים דיפלומטיים עם קובה אחרי 54 שנים היא רק דוגמה אחת לכך.
האתגר הבא, והמתבקש ביותר מצד אובמה, הוא לסגור סוף-סוף את מתקן המעצר גואנטנמו שבקובה, כפי שהבטיח שוב ושוב לעשות. אין שעה טובה יותר לכך מאשר כעת, כאשר דוח העינויים החמור של הסנאט, שחשף את מעשי הסי-איי-אי בעצירים, עדיין טרי בזיכרון.
אך המשימה החשובה ביותר של אובמה תהיה להגיע להסכם גרעין סופי עם איראן. נאומו משלשום, בו תיאר בכנות ראויה-לציון כיצד קרסה מדיניות הסנקציות, בוודאי הידהד בטהראן. כמובן, יחסיה של וושינגטון עם איראן אינם דומים לאלה שיש לה עם משטר קסטרו; וכמובן שהרפובליקנים, שנתפסו עם המכנסיים למטה במקרה הקובני, יעשו הכל כעת כדי לסכל הסכם עם איראן; אך תעוזתו המוכחת של הנשיא האמריקני, והצלחתו בתחום שבו רבים מקודמיו נכשלו, פירושה כי בתחום יחסי החוץ, הברווז בהחלט יודע לשאוג.
(עדכון ראשון: 18.12.14, 20:53)