אתמול התקבלה החלטה היסטורית עבור נשים במדינת ישראל. הממשלה החליטה להקים צוות ממשלתי שעתיד לגבש תכנית פעולה ממשלתית כוללת לשוויון מגדרי, על פי עקרונות החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2000. בהתאם להחלטה, נקבע כי הצוות יבחן כיצד לשלב נשים ממגוון הקבוצות והזהויות במוקדי קבלת החלטות, להגן על נשים מכל סוגי האלימות ולשלב חשיבה מגדרית בכל הליכי קבלת החלטות. ההחלטה צופה פני שלום ומשקפת תפיסת עולם לפיה קידום כלל העקרונות הללו, יקדם את החברה לעבר עתיד בטוח יותר.
ודאי יש שישאלו אם בעת הנוכחית תכנית פעולה שכזאת היא הדבר הנחוץ ביותר. עם הבחירות הקרבות, על רקע אווירה קשה של גזענות, אלימות מחוסרת רסן, פגיעה בזכויות אדם ואישה, פערים כלכליים מתעצמים, וחשש ממעמדה ההולך ונשחק של מדינת ישראל כדמוקרטיה, ספקנים ירימו גבה אם כעת תכנית פעולה לקידום נשים הכרחית. אשיב לכך כפי שהשיבו ארגוני נשים וזכויות אדם בארצות הברית: בדצמבר 2010, בעקבות הכרזתה של מזכירת המדינה דאז הילרי קלינטון על כוונת ארצות הברית לאמץ תכנית פעולה לאומית ליישום החלטה 1325, החליטו ארגוני הנשים לצייד את קלינטון בתשובות לתירוצים ומיתוסים שהיא עתידה לשמוע בקידום מהלך זה. חלק מהתירוצים יישמעו מוכרים: האם הוכח שנשים באמת תורמות נקודת מבט ייחודית? כבר יש מספיק נשים ולפיכך אין צורך בהתערבות שלטונית, יש בחירות/מלחמה/משא ומתן לשלום אז זה הזמן לעסוק בסוגיות מגדר? לא כל הנשים פמיניסטיות, ועוד ועוד. לכל התירוצים הן השיבו ואף אנחנו נשיב באופן משכנע ובאמירה שבסופו של דבר היא אחת: אחרי עשרות שנים של אפליה מתמשכת, הגיעה העת.
אמנם, מדינת ישראל היתה הראשונה לאמץ את החלטה 1325 כאשר בשנת 2005 הוספה לחוק חובת הייצוג בחלק מגופי הממשלה. אחרי שבע עתירות לבג"ץ בנושא, אפילו ניתן לומר שהממשלה החלה ליישם חלקית את החוק. אולם החלטת הממשלה אתמול צפויה להוביל לתכנית אסטרטגית רחבה ומקיפה אשר תתמקד בכלל הגופים הציבוריים (כנסת, ממשלה, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות ועוד) והפרטיים, ובכל היבטיה השונים של החלטה 1325. בשילוב כל ההיבטים של ההחלטה ולקיחת אחריות לקדמם, טמונה כל ההיסטוריה.
ההחלטה הדרמטית היא, בראש ובראשונה, הישג של נשים מעשרות ארגוני נשים, אשר חברו יחדיו למהלך משותף שתכליתו להציג לממשלה כיצד יש לקדם נשים. במשך שלוש שנים, בפורום רב תרבויות, מומחיות וזהויות של עשרות ארגוני נשים, גובשה תכנית פעולה כוללת עם יעדים אותם הממשלה צריכה לקדם על מנת לשנות את תמונת המצב של נשים בישראל. תכנית הפעולה הכוללת, שגובשה, מתרגמת את העקרונות החשובים של החלטה 1325 לעשרות הצעות חקיקה, תכניות חינוך, פעילות תקשורתית וכלים נוספים, באמצעותם ניתן לממש את עקרונותיה מבלי לחטוא בהכרזות ריקות מתוכן. החזון של תכנית הארגונים הינו מימוש תפיסת ביטחון הוליסטית, הקושרת בין השאיפה לייצוג שוויוני ומגוון, להגנה על נשים מפני אלימות והטמעה של בחינה מגדרית המנתחת את ההשפעה של כל מדיניות על גברים ונשים מקבוצות מגוונות. מימוש יעדים אלה, על פי חזון התכנית, יאפשר למנוע אלימות עתידית ואף להכשיר את הקרקע לקידום תהליך של שלום.
מעבר לחשיבות החלטת הממשלה בקידום עקרונות אלה, ההחלטה מהווה הוכחה נוספת לכך שבעבודה הפמיניסטית החשובה ופורצת הדרך של ארגוני הנשים יחדיו, טמון כוח להשפיע ולהיטיב את המציאות של כל אחת ואחד מאתנו. חשובה במיוחד היתה גם התמיכה של חברות כנסת מרוב סיעות הבית אשר קראו לממשלה לאמץ תכנית פעולה שהראו כי גם בפוליטיקה, ולמרות הפוליטיקה, מנהיגות פמיניסטיות יכולות לפעול ביחד למען מטרה שכולן מאמינות בה.
עתה, הצוות בראשות מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סויד-פאר, אשר הובילה את המהלך הממשלתי, יגבש את תכנית הפעולה בישראל. בפני הצוות עומד האתגר להמשיך את הרוח הפמיניסטית של ארגוני הנשים, אשר הובילה לעיצוב החלטות מתוך מגוון עמדות, זהויות ואינטרסים, מבלי שתטושטש השונות בינינו. בהנחה שהרכב הצוות יהיה מגוון בהתאם לחוק, יהיה עליו לבחון כיצד ניתן לממש ייצוג שוויוני בחברה רבת אפליות והגנה על נשים בחברה מוכת אלימות.
בכך לא תמה המלאכה של ארגוני הנשים בנושא. נעמוד עתה בשער לסייע, לייעץ ואף למחות, במקרה הצורך. אבל בינתיים, נאפשר לעצמנו לעצור לרגע אחד של חגיגה. רק אחד.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד