פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בגלל אסון הנפט: צפי לירידה בתפוצת צבאי הנגב

      לאחר בצורת ארוכה, חלה עליה משמעותית באוכלוסיית צבאי הנגב בשמורת עברונה. כעת קיים חשש כבד שהם ינדדו למקומות שמהווים להם סכנה. "הם נטרפים באקסטזות של ריחות, כלים כבדים, אבק ובלגאן"

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים)
      הצבאים של עברונה לצד בריכות הנפט, אתמול (צילום: רשות הטבע והגנים)

      "צונאמי" הנפט ששטף לפני שבוע את הערבה הדרומית, תפס את צבאי הנגב בעיצומה של עוד עונת רבייה מבטיחה. אבל נהרות הנפט שטפו לא רק את בעלי החיים הקטנים שנקברו חיים במחילותיהם, אלא גם את התקווה שליוותה את אנשי רשות הטבע והגנים בארבע השנים האחרונות באשר לתפוצתה של "חיית הדגל" של שמורת עברונה - צבי הנגב שנמצא גם כך בסכנת הכחדה.

      "עכשיו הנפט עושה את שלו. יש כאן סכנה מוחשית לצבאים. ראיתי צבאים צולעים כשהם עטויים ב'גרביים' שחורות אחרי שהם טבלו בשלוליות הנפט. מעולם לא ראיתי דברים כאלה בעבר", סיפר בעצב רועי טלבי, אקולוג מחוז אילת של רשות הטבע והגנים.

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים)
      עברונה, אתמול (צילום: רשות הטבע והגנים)

      אחרי עשור שבו עקבו אנשי רשות הטבע והגנים בדאגה אחר הירידה בתפוצתו של צבי הנגב, הספירה שנערכה בשנת 2010 סימנה את נקודת המפנה האופטימית של השמורה שבה נמצאת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם של צבאי הנגב. "האזור הזה עבר בצורת קשה ארוכה. במהלך עשר שנים יבשות במיוחד אוכלוסיית צבאי הנגב בשמורת עברונה ירדה ל 150 פרטים בלבד. בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה בכמות המשקעים באזור ועם הגשם בא גם הזינוק במספרם והגיע ל 250 פרטים", סיפר טלבי.

      לרשות הטבע והגנים אין עדיין אומדן מדויק על היקף הנזק האקולוגי שנגרם לחי ולצומח, אבל ברור שמדובר באסון אקולוגי כבד שהכחיד עמו בעלי חיים קטנים רבים. "אין לי עדיין אומדן, אבל אני מערכיך שמדובר באלפי חסרי חוליות ובמאות בעלי חוליות. השיטפון לקח את כל מה שהיה בוואדי ועל פני השטח. בגלל האקלים החם של הערבה, בעלי החיים פעילים בלילה והדליפה הזאת לקחה איתה הרבה בעלי חיים. רבים מהם נמצאים עכשיו בקרקעית הבריכות, במכליות של קצא"א ששאבו את בריכות הנפט ובערמות הקרקע המזוהמת שהטרקטורים והכלים הכבדים כבר פינו", תיאר טלבי.

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים , אודי קולומבוס)
      רק לאחרונה החלו כמה מינים של ציפורים לקנן באזור (צילום: רשות הטבע והגנים, אודי קולומבוס)

      בין בעלי החיים הקטנים שנפגעו ושחלקם לא הצליחו לשרוד את הצונאמי נמנים חרקים למיניהם, שממיות, נחשים וזוחלים קטנים נוספים ומכרסמים שטבעו במחילות לרבות גרביל הערבה שנחשב ל"המבורגר של הטבע" ולמפיץ חשוב ביותר של זרעים שמהם נובטת הצמחייה הכול-כך חיונית לאזור המדברי והצחיח. הצמחייה העשירה בשמורה משכה אליה גם ציפורים רבות, חלקן נדירות, שעיטרו אותה בצבע וצליל. ביניהן "הקטה ההודית", שממנה נותרו בארץ רק עשרות בודדות של פרטים, ו"האלימונים" – מין נדיר ביותר של עפרוני שרק לאחרונה נצפה בשמורה. האחרונים החלו לאחרונה להתחלק לזוגות ולשמור על טריטוריות כהכנה לקינון. עתה לא ברור איך ישפיע עליהן הצבע השחור שהשתלט על חלקיה הערכיים והחשובים ביותר של השמורה, כמו גם עשרות הכלים הכבדים והאנשים הרבים שעומלים כעת בניקויה ושיקומה.

      "לקחנו להם את החלק החשוב ביותר למחייתם"

      אבל כאמור, הדאגה העיקרית של אנשי רשות הטבע והגנים מתמקדת בצבאי הנגב שלא במקרה בחרו להקים במקום הזה את בית הגידול הגדול ביותר שלהם. "שטח השמורה הוא 17 אלף דונם, מתוכם אלף דונם ברוטו מזוהמים. אבל האלף האלה הם ערוצי זרימה של שיטפונות שבהם התפתח החורש הכי צפוף, הכי מפותח, עם עצי שיטה בני מאה שנים ויותר" מסביר טלבי. "הסכנה היא שלב לבו של אזור השוטטות העיקרי של הצבאים נפגע. היום האוכלוסייה הגדולה הזאת נמצאת בפאניקה. הם רצים בין הטינופת של הנפט לבין עבודות הניקוי והם נטרפים באקסטזות של ריחות, כלים כבדים, אבק ובלגאן".

      נכון לעכשיו ידוע כי רק הטלפיים של צבאי הנגב נפגעו, אולם ברשות מעריכים כי עבודות השיקום שימשכו עוד חודשים ארוכים ידירו את הצבאים - שהיוו את הסיבה העיקרית להקמת השמורה - מהאזור החיוני ביותר למחייתם. "הם יכולים להיות זמנית במקומות אחרים, אבל לא במקרה הם נשארו בעברונה. עכשיו לקחנו להם שליש מהשטח ודווקא את החלק החשוב ביותר למחייתם. אם אין להם ברירה הם הולכים לאזורים אחרים, אבל באותם אזורים יש להם פחות מזון, פחות מים ופחות צל ובקיץ אי אפשר לחיות כאן בלי צל", סיכם טלבי.

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים)
      עבודות לפינוי הנפט, אתמול (צילום: רשות הטבע והגנים)

      "אנחנו לא יודעים במדויק מה מצבם במדינות השכנות, אבל ידוע לנו שבתחומן, צבאי הנגב נכחדו כמעט לחלוטין בגלל הצייד המאסיבי שיש שם. כאן השמורה מגנה עליהם, אבל השטח החשוב ביותר למחייתם נפגע קשות כתוצאה מדליפת הנפט המאסיבית. גם השמורה עצמה עטופה בכביש הערבה שבו מתבצעות עכשיו עבודות הרחבה, בחקלאות מדרום ובעבודות להקמת שדה התעופה החדש בתמנע מצפון. זאבים וטורפים אחרים יכולים לנצל את המצב ולעשות נזק לצבאים. עונת הרבייה שכבר החלה, היא התקופה הכי רגישה. עכשיו מיוצר הדור הבא. הסיבה העיקרית להיכחדותם של מרבית המינים היא רבייה. יכולת ההישרדות של הצעירים, וברגע שאת נותנת מכה לצעירים, הדור הבא נדפק".

      adihashmonai@walla.com

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים , שחר ישכרוב)
      (צילום: רשות הטבע והגנים, שחר ישכרוב)
      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים)
      (צילום: רשות הטבע והגנים)