פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח: "חופש הביטוי נפגע קשות במהלך מבצע 'צוק איתן'"

      האגודה לזכויות האזרח טוענת כי בזמן הלחימה בדרום נעצרו 1,500 איש שהפגינו נגדה. עוד ביקר הדוח של הארגון את הקריאות לפטר עובדים ערבים, אך שיבח את השפעות המחאה החברתית על הממשלה

      הפגנות בנצרת נגד המבצע בעזה (רויטרס)
      הפגנה נגד מבצע "צוק איתן" בנצרת (צילום: רויטרס)

      האגודה לזכויות האזרח פרסמה הבוקר (רביעי) דוח הסוקר את מצב זכויות האדם בשנה החולפת בישראל, וממנו עולה כי חופש הביטוי נפגע בצורה קשה במהלך מבצע "צוק איתן". עם זאת, הדוח, שפורסם על רקע יום זכויות האדם הבינלאומי שמצוין היום, הצביע על מגמה חיובית של התחלה בהכרה בזכויות אדם חברתיות שנרשמה בשנה בשנת 2014.

      על פי הדוח, בזמן המלחמה בדרום, שהתרחשה בחודשי הקיץ, האפשרות להעביר ביקורת נגד הלחימה נפגעה – "כ-1,500 מפגינים נעצרו, ראשי הערים של חיפה ושל לוד ניסו למנוע קיום של הפגנות, פעילים אלימים הכו מפגינים, אוניברסיטאות הגבילו את חופש הביטוי של סטודנטים ושל מרצים, מעסיקים פיטרו עובדים ערבים בגין עמדותיהם וגולשים ברשתות החברתיות ניסו לפגוע בגולשים אחרים שהתבטאו באופן החורג מהקונצנזוס", נכתב בדוח.

      על פי הדוח, אף שגם יהודים זומנו לחקירה בעקבות התבטאויות לגיטימיות ברשת, ברוב המקרים היו הנחקרים ערבים. "בפברואר 2014 נחקר במשטרה צלם ממזרח ירושלים לאחר שבסטטוס שפרסם בפייסבוק כינה את ראש עיריית ירושלים 'ראש עיריית הכיבוש'", הציג הדוח כדוגמה. "באפריל נחקר ונשלח למעצר בית אזרח ערבי שפרסם סטטוס נגד גיוס של ערבים נוצרים לצבא". מחברי הדוח טענו כי התערבות המשטרה התגברה עם תחילת המבצע. "בתחילת יולי נחקרו שני פעילי ימין בשל טקסטים נגד ערבים שהפיצו ברשת, וסטודנט ערבי נחקר ונשלח למעצר בית לאחר שפרסם בפייסבוק הזמנה לעצרת מחאה ביישוב לקיה שבנגב. במהלך 'צוק איתן' הוגש כתב אישום נגד פלסטיני תושב הגדה המערבית שהתבטא בחריפות נגד מח"ט גולני".

      עוד בוואלה! חדשות
      סקר | ראש בראש: נתניהו יורד, הרצוג נצמד אליו
      "הצלנו את הכלכלה": המסמך הפנימי של יועצי לפיד
      2 יהודים חשודים שיידו אבנים על נהג ערבי; הרקע לא ברור

      פעילי המחאה החברתית מפגינים בתל אביב (דרור עינב)
      "מתחילים לראות השפעה של המחאה החברתית". הפגנה בתל אביב בשנה שעברה (צילום: דרור עינב)

      כמו כן, הדוח נתן את הדעת על תופעה נוספת שהתגברה בקיץ האחרון הייתה של אזרחים יהודים שקראו ברשתות החברתיות לפיטורי עובדים ערבים שהתבטאו נגד הלחימה בעזה, נגד מדינת ישראל או נגד חיילי צה"ל. "במהלך הקיץ פוטרו או הושעו עשרות עובדים ערבים במקומות עבודה פרטיים וציבוריים – רשויות מקומיות, בתי חולים ועוד, בניגוד מוחלט לחוק", נכתב בדוח. "בחלק מהמקרים עובדים שהתנצלו או שפנו לבית הדין לעבודה הוחזרו לעבודה. רובם הגדול של המפוטרים היו מהמגזר הערבי, אף שהתבטאויות דומות נשמעו גם מכיוון יהודים נגד ערבים".

      בהמשך נטען כי היוזמות של אזרחים פרטיים לקרוא לפיטוריהם של עובדים ערבים הביאו מעסיקים גדולים לנסות ולהגביל את חופש הביטוי של עובדיהם ברשתות החברתיות, בניגוד מוחלט לחוק. "מגמה של השתקת הביקורת והקולות שאינם בקונצנזוס במהלך 'צוק איתן' לא פסחה גם על המוסדות להשכלה גבוהה", הוסיפו בדוח. "נגד כמה סטודנטים ננקטו הליכים משמעתיים, מרצה שהביע דאגה לקורבנות בשני הצדדים ננזף על ידי האוניברסיטה, ומתרגל שפרסם סטטוסים חריפים נגד המלחמה אוים בפיטורים. מכללת תל-חי, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב הזהירו סטודנטים נגד התבטאויות 'קיצוניות'".

      על פי הדוח, בדיקה שערכו המטה למאבק בגזענות והקרן החדשה לישראל בתחילת יולי העלתה כי יותר מרבע מהגולשים שהתבטאו בעניין ההסלמה קראו לשלול את אזרחותם של אזרחים ערבים שהפגינו נגד הלחימה, וכמעט רבע מהם קראו לחרם על עסקים ערביים. "גם שר החוץ אביגדור ליברמן קרא להחרים עסקים ערביים ששבתו במחאה על המבצע בעזה, ובסקר שנערך בסוף יולי הצהירו 67% מהמשיבים כי יפסיקו לקנות ביישובים או בחנויות של ערבים", נכתב.

      "תחילתו של שינוי תפיסה"

      מחברי הדוח טענו כי ב'צוק איתן' נחשפה גם העובדה שהאי-שוויון הכלכלי-חברתי מתבטא גם בזכות לביטחון. "ראשי רשויות נשלחו לקושש תרומות למימון מיגוניות, מפוני גוש קטיף, עולים ואוכלוסיות אחרות המתגוררות בקרוונים נותרו ללא מיגון, ומהגרי עבודה שעבדו בחקלאות ותושבי כפרים בדואים בנגב נותרו מחוסרי הגנה לחלוטין", נכתב בדוח. "מערך הפיצויים לעסקים ולעובדים בדרום התנהל בעצלתיים, ובאופן שפגע יותר מכל דווקא בעובדים החלשים".

      למרות זאת, הדוח העלה כי בשנת 2014 הורגשה השפעת המחאה החברתית על פעילות הממשלה והכנסת: "ועדת אלאלוף דנה במאבק בעוני, ועדת גרמן עסקה בעתיד הרפואה הציבורית, רשות המים והכנסת פעלו לצמצום מקרי הניתוק מהזרם בגין חובות, דיור בר-השגה זכה להתייחסות מסוימת בחקיקה, משרד הפנים פעל לצמצום פערים בין רשויות מקומיות עשירות לעניות בנגב, וזכויות הטרנסג'נדרים זכו להכרה גוברת". בסיכומו של הדוח נכתב: "אף שרבים מהצעדים רחוקים מלספק את הצרכים האמיתיים, אפשר לראות בהם תחילתו של שינוי תפיסה".

      מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם-ויס, התייחסה לדוח ואמרה: "מגמות הגזענות והאלימות, צמצום חופש הביטוי והשלכותיו התגברו בעקבות 'צוק איתן'. הקיץ האחרון חשף את הקושי של החברה בישראל להתמודד עם ריבוי הדעות בה ועם עובדת קיומו של מיעוט לאומי ואידיאולוגי. זוהי מגמה הרסנית לדמוקרטיה ולחברה בישראל".

      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com