דריכות גבוהה בוושינגטון לקראת פרסומו הצפוי של דוח מקיף, המפרט את שיטות העינוי שנקט הסי-אי-איי בעצירים אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001. ועדת הסנאט למודיעין צפויה לפרסם אחר הצהריים (שלישי) את הדוח, המפרט כיצד סוכנים אמריקנים שפעלו במתקני מעצר חשאיים תיחקרו עצירים ב"שיטת החקירה המוגברת", שם הקוד לעינויים בתקופת נשיאותו של ג'ורג וו.בוש.
הדוח צפוי להשיב לראשונה על שלוש שאלות מרכזיות, המרחפות מעל תכנית החקירות השנויה במחלוקת של הסי-איי-אי: האם סוכנות הביון המרכזית נקטה שיטות חקירה אכזריות יותר מאשר שהודתה בקיומן? האם שיטות אלה תרמו להפקת מודיעין משמעותי? והאם הסוכנות שיקרה לבית הלבן כאשר התבקשה לפרט על שיטות החקירה?
תמצית הדוח שתותר לפרסום תכלול כ-4500 עמודים, וצפויה לפרט כיצד חוקרים איימו על עצירים באונס ובמכות חשמל, הטביעו אותם במים, תלו אותם באוויר וכפתו אותם בתנוחות מכאיבות. מעצירים אחרים נמנעה שינה לאורך זמן רב, אם באמצעות אור חזק או ברעש בלתי פוסק. במקרים אחרים, חוקרים העמידו פנים כי הם עומדים להוציא להורג את העצירים, ואיימו כי גם ירצחו את ילדיהם הקטנים.
החקירות בוצעו ב"מתקנים שחורים" - בתי מעצר סודיים במדינות ששיתפו פעולה בחשאי עם ארה"ב. בחודש יולי השנה, בית המשפט האירופי לזכויות האדם פסק כי פולין הייתה אחת המדינות הללו, אולם היום נחשף כי היו מתקנים כאלה גם באפגניסטן, תאילנד, רומניה וליטא.
לקראת פרסום הדוח, הועמדו אלפי נחתים בכוננות ברחבי העולם, מחשש למהומות בעולם הערבי. כ-2,000 נחתים הוצבו בכוננות בסיציליה ובספרד, ועוד 2,000 הוצבו בכוויית. עוד 2,000 נחתים העלו את רמת הכוננות בספינות שהן מוצבים עליהן במפרץ עדן.
ראש הסגל בבית הלבן, דניס מקדונו, ניהל בחודשים האחרונים משא ומתן עם ועדת המודיעין בסנאט, בניסיון לדחות את פרסום הדוח. שר החוץ, ג'ון קרי, אף יצא השבוע בקריאה פומבית לוועדה לעשות זאת, מחשש לפגיעה בשגרירויות האמריקניות מעבר לים. עם זאת, פקידים בוושינגטון אמרו הבוקר ל"ניו יורק טיימס" כי הם אינם סבורים שהפרסום יצית מהומות בקנה דומה מידה לאלה שפרצו במזרח התיכון ב-2012, ושבמסגרתן נהרג השגריר האמריקני בלוב.
העבודה על הדוח החלה ב-2009 והושלמה ב-2012. במהלך כתיבתו, התעוררה מחלוקת חסרת תקדים בין הסנאט לסי-אי-איי, שראשיתה בהאשמה כי הדוח שקרי ורצוף טעויות, וסופה בהודאה כי הסוכנות ניסתה לסכל את חיבור הדוח. יושבת-ראש ועדת המודיעין, הסנאטורית הדמוקרטית דיאן פיינסטיין, אף האשימה את מנהל הסי-אי-איי, ג'ון ברנן, בפריצה למחשבי הוועדה בניסיון להשיג מידע מוקדם על תכני הדוח.
הדוח צפוי לגרום טלטלה רבה בסוכנות, ובעיקר להטיח ביקורת רבה על העומד בראשה. ברנן, הנחשב ל"אדריכל תכנית העינויים", מילא תפקידים בכירים בסי-אי-איי בתקופה שבה בוצעו מרבית העינויים, והוא נמצא כעת בעמדה בעייתית: מחד, הוא מחויב להגן על החוקרים והסוכנים, ולפעול נגד ארגונים ופוליטיקאים שעשויים לדרוש את פרסום שמם. מנגד, הוא אינו יכול להרשות לעצמו לגונן בפומבי על עינויים שבוצעו בפקודתו בעבר. ברנן גם נתפס בשנה האחרונה בכמה אמירות בעייתיות, הנוגעות להאשמות ולפיהן פעל ל"קבירת" הדוח ולפעולות נגד מחבריו.
אחד הפרקים בדוח, שפורסם בחודש אפריל, העלה כי העינויים לא תרמו לחילוץ מידע מעצירים. כך למשל, חברי ועדת הסנאט למודיעין קבעו כי המידע המודיעיני החשוב ביותר שהביא לאיתורו של אוסמה בן לאדן, הגיע דווקא ממקורות אחרים. אם לא די בכך, עצירים שנחקרו בעינויים נטו לעתים למסור מידע שקרי. לעמדה זו שותף גם מי שהיה מנהל הסי-אי-איי בזמן שחוסל בן לאדן, ליאון פאנטה.
סגן הנשיא לשעבר, דיק צ'ייני, הגן על הסי-אי-איי, ואמר אתמול כי "שיטות החקירה המוגברות שהונהגו לפני עשור היו מוצדקות לחלוטין". הוא דחה על הסף את הטענות ולפיהן הסוכנות הסתירה מידע מהבית הלבן וממשרד המשפטים, שאישר להשתמש בשיטות הללו רק במקרים קיצוניים.
צ'ייני, סגנו של בוש, אמר שהוא איננו סבור שהסי-אי-איי הסתיר מידע מהבית הלבן לגבי עינויי עצירים, ואמר שהוא לא מאמין שהסוכנות הגזימה בערך המידע שהפיקה מהחקירות שבוצעו בשיטות הקיצוניות. "מגיעים להם הרבה שבחים", אמר.
הנשיא בוש: "לא נראה שהדוח מבוסס"
הנשיא בוש עצמו השתדל להגיב בצורה מאופקת יותר, אך הצטרף גם הוא לבכירים הרפובליקנים לשעבר שהביעו התנגדות לפרסום הדוח, בהם ראשי הסי-אי-איי לשעבר ג'ורג' טנט ומייקל היידן.
ביום שבת, אמר בוש בראיון כי "הדוח נראה מאוד לא-מבוסס", והוסיף כי "יש לנו מזל שגברים ונשים משרתים אותנו בעבודתם הקשה בסי-אי-איי. אלה פטריוטים, לא משנה מה אומר הדוח, גם הוא ממזער את תרומתם למדינה".
דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, הודה כי פרסום הדוח "עלול להציב סיכון גדול לאינטרסים האמריקנים" במזרח התיכון, אך הודה כי אין טעם לדחות את הפרסום. "אי אפשר לקבוע מועד מתאים לפרסום פרטים כואבים שכאלה", אמר השבוע.
"הנשיא אובמה מאמין שחשוב לשמור על שקיפות גבוהה ככל האפשר, מול הציבור ומול העולם, כדי לוודא שדברים כאלה לא יקרו שוב".