פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זו לא ממשלת מעבר

      פרופ' סוזי נבות כתבה כאן באתר שלאחר פיזור הכנסת הממשלה לא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה שכן מדובר בממשלה זמנית - בהתאם לקריטריונים שקבע בג"ץ. עו"ד פוקס מסביר מדוע היא טועה

      פרופ' סוזי נבות פרסמה אתמול מאמר באתר זה, במסגרתו טענה כי עם פיזורה של הכנסת וקביעת מועד לבחירות מוקדמות, הופכת הממשלה מבחינה מהותית ל"ממשלת מעבר", עד להרכבה של ממשלה חדשה. עמדתה זו, עומדת בסתירה לסעיפים מפורשים בחוק יסוד הממשלה ולמעשה, גם היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין שגה בנושא זה בשעתו, כאשר עבר החוק לפיזור הכנסת בפעם הקודמת בשנת 2012. היועץ העביר למזכיר הממשלה מסמך הנחיות בנושא "קבלת החלטות ממשלה בממשלה יוצאת", הקובע כי לאחר שעבר החוק לפיזור הכנסת, ישנה הגבלה על הפעלת סמכויותיה של הממשלה בקבלת החלטות וזאת משום היותה "ממשלה יוצאת".

      פרופ' נבות והיועץ מבקשים להסתמך על פסק דינו של בג"ץ אשר ניתן בפרשת הלל וייס כאשר ראש הממשלה דאז אהוד ברק ניהל משא ומתן מדיני עם הפלסטינים על גבולות הסדר הקבע, לאחר שהתפטר מראשות הממשלה ובטרם התקיימו בחירות חדשות (מיוחדות) לראשות הממשלה.

      הסתמכותם על פסק הדין הזה כעוגן להגבלת סמכויותיה של הממשלה, הינה היפוך המציאות, שכן בג"ץ קבע שם מפורשות, כי המשפט החוקתי הישראלי אינו מכיר במציאות לפיה סמכויותיה של ממשלה יוצאת מצטמצמות לפעולות שוטפות (פעולות תחזוקה) וכי הממשלה מחויבת לפעול בסבירות ומידתיות כמו כל ממשלה אחרת, וזאת אף במקרה של התפטרות ראש ממשלה בישראל ומסיבה זו, דחה בג"ץ את העתירות ולא מנע מראש ממשלה שהתפטר מתפקידו, לקדם מהלכים מדיניים מרחיקי לכת בתקופה זו.

      פסק הדין הגדיר את הדרכים הקיימות להיווצרותה של ממשלה יוצאת ובכללן התפזרות הכנסת, וקבע מפורשות כי "אנו עוסקים בעתירות שלפנינו באחת מתצורותיה של הממשלה היוצאת שעניינה התפטרות ראש הממשלה, המשך פסק דיננו מכוון למצב דברים זה".

      בחירות 2015 | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

      ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת בעת הדיון על חוק פיזור הכנסת (יח"צ , דוברות הכנסת)
      לא עונים על ההגדרה של ממשלת מעבר, עדיין. ראש הממשלה בדיון פיזור הכנסת אמש (צילום: יח"צ)

      בפרשת הלל וייס הייתה ממשלת מעבר, היום לא: הממשלה לא התפטרה, ראש הממשלה נתניהו לא התפטר ולא הייתה הצבעת אי-אמון בממשלה. לפיכך, הממשלה המכהנת מוסמכת לקבל כל החלטה סבירה ומידתית, אף אם מבחינה טכנית הינה "ממשלה יוצאת", ואין לקבל מצב שבו תהיה ממשלת שיתוק במשך תקופה של 90 יום, במציאות שבה חיה מדינת ישראל.

      גם יתר הפסיקה שהובאה על ידי פרופ' נבות והיועץ, עוסקת באופן פרטני בממשלת מעבר ולא בכל ממשלה יוצאת, וכאן המקום לחדד את השוני המהותי בין ממשלת מעבר, לבין ממשלה יוצאת כמו הממשלה הנוכחית.

      סעיף 30 (א) ו-(ב) לחוק יסוד הממשלה, שכותרתו "רציפות הממשלה", אף שאינו עושה שימוש במינוח "ממשלת מעבר", קובע למעשה כי ישנם שני מקרים בלבד בהם ממשלה יוצאת הופכת לממשלת מעבר, והמקרה שבפנינו אינו אחד מהם; לאחר שנבחרה כנסת חדשה או במקרה של התפטרות הממשלה. הרציונל לקביעה זו די ברור.

      לאחר התפטרות ממשלה, או לאחר שנבחרה כנסת חדשה והממשלה הקודמת עדיין מכהנת, קיים חוסר אמון בין העם לבין השלטון ולשם כך, נדרש המחוקק לקבוע מפורשות שגם בממשלת מעבר, ישנה רציפות של הממשלה המכהנת ובאה הפסיקה וקבעה מהן הנורמות הראויות ליישום אותה רציפות שלטונית ובעיקרן, "איפוק בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר", כפי שכתב היועץ. אך כל זה אינו רלוונטי היום, אלא רק לאחר שתיבחר כנסת חדשה ובטרם תורכב ממשלה חדשה.

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד