שלושה מכל חמישה יהודים בישראל תומכים בפשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים שכן שלמות העם חשובה משלמות הארץ, ויותר ממחצית מהציבור היהודי בארץ חושבים שחתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים חיונית כדי למנוע מצב של מדינה דו-לאומית כך עולה מסקר "מדד השלום" שמפרסמים היום (שלישי) תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים של אוניברסיטת תל אביב ומכון גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה.
לכל הטורים של "מדד השלום"
בסקר, שנערך בתאריכים 1 עד 3 בדצמבר, עולה עוד כי רוב קטן (54%) בציבור הישראלי הכללי תומך בחידוש המשא ומתן עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן על בסיס פתרון שתי מדינות לשני עמים כפי שדורשות מדינות המערב ומדינות ערב המתונות (דוגמת מצרים), בעוד ש-40% תומכים בהמשך במדיניות הנוכחית של הימנעות ממשא ומתן, תוך חיזוק ההתיישבות היהודית בשטחי הגדה וירושלים.
עוד עולה מהסקר כי רוב הציבור היהודי (58%) מתנגד לטענה כי התחזקות החמאס בגדה המערבית וההיחלשות במעמדו של אבו מאזן נובעת בעיקר מהקיפאון במשא ומתן המדיני בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית. באותה רוח, לצד 41% החושבים ששני הצדדים אחראים לקיפאון במידה שווה, 48% בדעה שהאחריות למצב זה נופלת בעיקר על הצד הפלסטיני, שעה ש-9% בלבד מטילים אותה על הצד הישראלי. לשאלה למי חשוב יותר להגיע להסכם שלום קבע ענו 39% שהוא חשוב באותה מידה לשני הצדדים, 41% מחזיקים בדעה שהוא חשוב יותר לישראל ורק 16% סבורים ששלום קבע חשוב יותר לפלסטינים.
נגד עובדים ערבים, אלא אם הם רופאים
נושא נוסף שנשאל בסקר עלה לאחרונה לסדר היום הציבורי: בעקבות שרשרת הפיגועים האחרונים, הורה לפני מספר שבועות וכפי שפורסם לראשונה בוואלה! חדשות ראש עיריית אשקלון להפסיק את העסקתם של ערבים אזרחי ישראל בעבודות הבנייה במוסדות החינוך בעיר בנימוק שיש בכך כדי להגביר את תחושת הביטחון של תושבי העיר. על רקע זה בחנו מהי עמדת הציבור היהודי כלפי הקולות הקוראים למנוע העסקת עובדים ערבים. התשובות מלמדות שלצד רוב קטן (52%) המתנגד לקריאות שלא להעסיק ערבים, קיים מיעוט גדול (43%) המצדד בקריאות אלה.
ואולם, כאשר שאלנו על העסקת רופאים או אחיות ואחים ערבים בבתי חולים ובמוסדות סיעוד, עלה שיעור התומכים בהעסקת ערבים ל-69% ואילו שיעור המתנגדים לכך ירד ל-25.5%. הסבר אחד להבדל בהתפלגות התשובות לשתי השאלות יכול להיות בכך שהציבור מתייחס לבתי חולים כמקומות עבודה פחות "רגישים" מבחינת העסקה של עובדים ערבים, כיוון שהם נתפסים כמרחבים בהם שוררת הנורמה לפיה הזהות השיוכית של הפרט, בין אם הוא עובד או מקבל שירות, פחות רלבנטית.
הסבר אפשרי נוסף, ציני משהו, הוא שהציבור היהודי מבין כי בתי החולים ומוסדות הסיעוד בישראל לא יוכלו לפעול ללא אנשי רפואה ערבים, ובלית ברירה הוא משלים עם העסקתם, שעה שבעבודות אחרות יש חלופות לעובדים הערבים. עם זאת, חשוב לציין כי מצאנו בסקר זה בציבור היהודי גם התנגדות רחבה (90%) לפגיעה במסגרות חינוך משותפות של יהודים וערבים, דוגמת הצתת ביה"ס הדו-לשוני בירושלים.
חוק הלאום: מסיבות פוליטיות של נתניהו
חוק הלאום: רוב הציבור היהודי (52%) סבור שחוק הלאום, בנוסח שהציע ראש הממשלה נתניהו, אינו עומד בסתירה לעקרונות הצהרת העצמאות של ישראל. רוב גדול הרבה יותר (73%) אף חושב שאין סתירה בין היותה של ישראל מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית. בה בעת, יש קונצנסוס כמעט מלא (88%) שחשוב שישראל תהיה מדינה דמוקרטית.
עם זאת, הציבור מבחין בבירור בין עמדתו כלפי החוק לבין המניעים של מציעו, שכן רק מיעוט (30%) מאמינים שהיוזמה של נתניהו נבעה בעיקר מדאגה כנה לחיזוק אופייה של ישראל כמדינה יהודית, שעה ששיעור כפול (61%) מאמינים שהיוזמה של נתניהו באה בעיקר כדי לחזק את הפופולריות שלו במחנה הימין ובקרב המתנחלים. לשאלה האם החוק יזיק או יועיל לאינטרסים של ישראל השיבו 31% מהמרואיינים היהודים כי הוא יועיל לה אבל שיעור גבוה יותר (39.5%) חושבים שהחוק יזיק למדינת ישראל. 21.5% חושבים שהחוק שהוא לא יועיל ולא יזיק (8% לא ענו על השאלה).
בקרב הציבור הערבי רוב גדול מאוד (82%) סבור כי החוק המוצע כן עומד בסתירה לעקרונות מגילת העצמאות ושיעור דומה (83%) אף סבור כי יש סתירה בין היותה של ישראל גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית.
הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בקרב 603 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. את העיבודים הסטטיסטיים ביצעה יסמין אלקלעי.
מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן
המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק
לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים