המטכ"ל שינהל את המלחמה הבאה

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ב-16 בפברואר 2015 יתקיים טקס כניסתו לתפקיד של גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, בבסיס מחנה המטכ"ל בקריה בתל אביב. מאות מוזמנים יישבו ביציע, בהם בני משפחה, בכירי מערכת הביטחון, חברים לנשק ולצדם עדת עיתונאים. חברי פורום המטה הכללי יעמדו לאורך השטיח האדום כשברקע תנגן תזמורת צה"ל שלל מזמורים. איזנקוט, מעט נרגש, יעבור אלוף אחרי אלוף וילחץ את ידיהם. לכל לחיצה תהיה משמעות. כל אחד מהם יודע שמאותו רגע נפתח פרק חדש בהיסטוריה של צה"ל. מציאות חדשה בקומה ה-14 של בניין המטה הכללי. חלקם ימשיך לשרת את המדינה, חלקם יעבור תפקיד וחלקם יסיים את שירותו בצה"ל.

ברקע תתנהל באותם ימים מערכת בחירות רווית השמצות. בהנחה שמשה יעלון יישאר שר הביטחון ביום שאחרי הבחירות, תהליך קבלת ההחלטות יהיה מאוזן. אך אם ייבחר שר ביטחון אחר, למעט אלו שכבר כיהנו בתפקיד בעבר, עשוי להפוך איזנקוט לרמטכ"ל-על שלעמדתו יהיה משקל רב עד שהשר הטרי ייכנס לנעלי קודמו.

השאלה המרכזית היא אם איזנקוט יהיה רמטכ"ל שיבצע רפורמות מרחיקות לכת ויתאים את הצבא למציאות הביטחונית, החברתית והכלכלית, כפי שניסו לעשות בעבר הרמטכ"לים אהוד ברק ודן חלוץ? לשם כך הוא מחויב להרכיב נבחרת של קצינים שמבינה היטב את הנתיב בו הוא מתכוון לנווט את צה"ל. מקורביו של איזנקוט טוענים כי הוא איננו עוסק בכך כעת, אך מוסיפים כי "אין אצלו תור לתפקידים. יש מתאים ולא מתאים. הוא מאוד חד בבחירת אנשים וכך יהיה בבחירת האלופים".

מלאכת הרכבת המטה הכללי העתידי גורמת כבר עכשיו לאיזנקוט לכאבי ראש, מאחר שרב-אלוף בני גנץ משאיר מספר רב של תפקידים לאייש סביב שולחן המטכ"ל, לצד מינויים של אלוף רוני נומה למפקד חזית העומק, אלוף יוסי בכר למפקד הגיס המטכ"לי, אלוף הרצי הלוי לראש אמ"ן ואת האלוף אביב כוכבי למפקד פיקוד צפון. יחד עם זאת, מינויו של אלוף יאיר גולן לתפקיד סגן הרמטכ"ל לאחר שכבר מונה לו מחליף שגם נכנס לתפקידו, גורם לכך שאיזנקוט יכול לנהל את סבב המינויים ללא הדחיפות במינוי אלוף פיקוד צפון.

לפי משחק הכיסאות הצפוי בצמרת צה"ל, יש מספר רב של תפקידים ברי החלפה כשעל הפרק עומדת הקפצת שכבת הקצינים בדרגת תת-אלוף לשולחן הדיונים במטה הכללי. חלקם נמצאים רגע לפני קידום ויוזכרו בהמשך הטור, וחלקם יקודם בהמשך. בהם: אמיר ברעם, נדב פדן, אהרון חליוה, אופק בוכריס ואמיר אבולעפיה.

איזנקוט, שנוהג רוב הזמן לשמור את הקלפים קרוב לחזה, ייבחן על ידי צמרת צה"ל במינויים הראשונים שיבצע. האם יאמץ את מודל "ניצן אלון" שהוקפץ לפקד על פיקוד מרכז כתפקיד ראשון בדרגת אלוף, או שמא יבחר אלופים מנוסים לראשי הפיקודים המרחביים. האם יהיה מספיק אמיץ לנפות מדיוני השיבוצים תתי-אלופים "נחשבים" שלא נותנים בראייתו פתרונות לאתגרים שעומדים בפני צה"ל, ויראה להם את הדרך החוצה או שייבש אותם על הגדר.

איזנקוט טרם החל לעסוק בהרכבת המטכ"ל העתידי עד שיענוד את דרגת רב-אלוף, אך טבעי שצמרת צה"ל עוסקת בתהליך. הניתוח שיובא כעת מבוסס על שיחות והתייעצויות עם קצינים בכירים, מכהנים ובמילואים. לא ברור כיצד יחל הרמטכ"ל המיועד את סבב המינויים המתקרב, אך מה שבהיר כבר עתה הוא שכדי לבצע ריענון לפורום מטכ"ל, יהיה עליו לבצע את המשימה שגנץ העדיף שלא לעשות: לומר שלום לכמה אלופים, שחלקם לא ותיקים, ולפתוח עבורם את הדלת לאזרחות.

פיקוד מרכז – אלוף ניצן אלון, שנכנס לתפקידו כמפקד פיקוד מרכז במרץ 2012 מוגדר כדמות המסקרנת ביותר. מצד אחד, מדובר באלוף מבריק, עטור ניסיון מבצעי, דעתן וחד מחשבה. מנגד, הוא הפסיד בקרב על ראשות אמ"ן לאלוף הרצי הלוי ובשל כך האופציות לקידומו הצטמצמו משמעותית. סביר יהיה למנות אותו לתפקיד מטה ואולי לאחר מכן לראש אמ"ן אך גילו המתקדם יחסית (49) משחק לרעתו. למרות הלחשושים לפיהם לכאורה הראו לו את הדרך החוצה מהצבא, יעלון אמר שהוא קורץ מחומר של רמטכ"לים ולכן יהיה בלתי סביר לוותר על אלוף מוערך כשבמטכ"ל נותרו מספר אלופים בינוניים בהשוואה אליו. אלון מתאים לתפקידי ראש אגף התכנון, ראש אגף מבצעים ואף נספח צבאי בוושינגטון, ויש מי שטוען במטכ"ל שנעשו גישושים למנות אותו לראש אגף המבצעים.

פיקוד דרום - באפריל 2015 יציין אלוף סמי תורג'מן שנתיים לכניסתו לתפקיד. בצמרת המטכ"ל נוצר צוואר בקבוק ואם ימונה לו מחליף בגזרה החמה ביותר כרגע, המהלך יסמן לתורג'מן את הדרך הביתה. יחד עם זאת, הרמטכ"ל המיועד רוכש לו הערכה רבה שהתהדקה במהלך מלחמת לבנון השנייה כשתורג'מן שימש ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים תחת פיקודו של איזנקוט.

פיקוד העורף – אלוף אייל אייזנברג החל את תפקידו כאלוף פיקוד העורף בקיץ 2011. על הנייר הוא קצין בעל ניסיון קרבי עשיר: מפקד חטיבת גבעתי, מפקד עוצבת האש במלחמת לבנון השנייה, במהלכה ספג ביקורת על תפקודו אך שיפר תדמיתו כמפקד אוגדת עזה. עתידו של אייזנברג לוט בערפל, אך מאז נכנס שר הביטחון משה יעלון לתפקידו במרץ 2012, התקרבו השניים, במיוחד על רקע המשבר בין משרד הביטחון למשרד להגנת העורף. נקיטת עמדה פומבית של אייזנברג סייעה לפירוק המשרד להגנת העורף בראשות השר גלעד ארדן וזיכתה אותו בנקודות בלשכת יעלון. השיח הממושך בין אייזנברג ליעלון בחגיגת בר המצווה של בן הרמטכ"ל, ניר גנץ, ביום חמישי שעבר, מעידה על יחסיהם החמים. אייזנברג היה רוצה מאוד לקבל פיקוד מרחבי (דרום או מרכז), אך הוא עשוי למצוא את עצמו מחוץ לסבב. קרנו עשויה לרדת מהותית אם אחרי הבחירות יישב בקומה ה-14 שר אחר מיעלון.

מפקד חיל הים - אלוף רם רוטברג נכנס לתפקידו באוקטובר 2011. הערכה היא שאם לא יהיו שינויים בלתי צפויים, רוטברג יוחלף בשנת 2015 על אף יחסיו הקרובים לרמטכ"ל המיועד. המועמדים להחליפו הם תתי-האלופים ירון לוי ואלי שרביט.

אגף התקשוב – בחורף 2011 מונה אלוף עוזי מוסקוביץ לתפקיד. קרנו עלתה וירדה לאורך שנותיו במטכ"ל במיוחד בשל חוסר הסכמה בינו לבין ראש אמ"ן לשעבר כוכבי שביצע רפורמות מרחיקות לכת והטילו צל על הסמכויות והאחריות של אגף התקשוב. איזנקוט מכיר היטב את מוסקוביץ עוד מהימים שבהם היה האחרון קצין האג"מ של פיקוד מרכז תחת האלוף משה קפלינסקי. כבר אז מערכת היחסים ביניהם הוגדרה כ"מורכבת". לא מן הנמנע שאלוף מוסקוביץ יסיים את דרכו בצה"ל בתום תפקיד זה.

מפקד המכללות הצבאיות – אלוף יוסי ביידץ נכנס לתפקידו בחורף 2011 אחרי שלא קיבל את הפיקוד על אמ"ן. לאחרונה הפסיד בשנית בהתמודדות ועל כן עומדות בפניו שתי אפשרויות: נספח צבאי בוושינגטון או פינוי מקומו לאחד מתתי-האלופים. ביידץ היה ראש חטיבת המחקר במלחמת לבנון השנייה, אז הוא הרחיב את ההיכרות עם איזנקוט ודעתו נחשבת מאוד במטה הכללי. לכן, במקרה שלו כפי שנהוג לומר "הכול פתוח".

מפקדת זרוע היבשה - ביום החלפת הרמטכ"ל יציין אלוף גיא צור שנתיים של פיקוד על זרוע היבשה, בה צפויים שינויים מהותיים בקדנציה של הרמטכ"ל המיועד. בהשוואה לקדנציה הקודמת של מפקד הזרוע, אלוף סמי תורג'מן, נותרו לו לפחות עוד שנתיים של עשייה. עם זאת במטה הכללי מנשבת רוח קרירה בכל מה שקשור לעתידו של צור, ויש טוענים כי השריונר שחצה את מלחמת לבנון השנייה כשהוא חבוט ושרוט, שיקם את האמון בו עם סיום הפיקוד על המרכז לאימוני יבשה, אך עשוי להיות מוחלף כבר בשנת 2015.

מזכיר צבאי ראש הממשלה - אלוף אייל זמיר נכנס לתפקידו בחורף 2012. ניתוח סטטיסטי של התפקיד מגלה שאורך הקדנציה נע בין שנתיים לשלוש שנים באופן מסורתי. זמיר פיקד בעבר על עוצבת אתגר ואוגדה 36 תחת שרביטו של איזנקוט כאלוף פיקוד צפון. הרמטכ"ל המיועד מעריך מאוד את השריונר שפועל כיום צמוד לראש הממשלה בנימין נתניהו. זמיר יכול להתמנות לתפקידים כמו ראש אגף המבצעים, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (עליו אמר בעבר כי הוא רוצה "לעשות בו סדר", א"ב), או מפקד זרוע היבשה, על אף שהוא מעדיף לקבל כבר עתה פיקוד מרחבי.

ראש אגף המבצעים – אלוף יואב הר אבן נכנס לתפקידו בספטמבר 2012. הדעות על תפקודו חלוקות. הר אבן יכול למלא את תפקיד ראש אגף התכנון של צה"ל, אך גם יכול למצוא את עצמו מסיים את דרכו בצבא בקרוב ומפנה מקום לניצן אלון או לאחד מתתי-האלופים שממתינים בעמדת זינוק לתפקיד אלוף.

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה – אלוף קובי ברק נכנס לתפקידו במרץ 2012, למרות שלא עבר בדרכו פיקוד על אוגדה סדירה. במבצע "עמוד ענן" נמתחה על ברק ביקורת מבית, אולם הוא שיפר את תדמיתו במבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון. במהלך השנה האחרונה נרשם יותר מאירוע אחד שערער את מערכת היחסים שלו עם איזנקוט כסגן רמטכ"ל, וקצינים בכירים טוענים כי אין אהבה בין השניים, בלשון המעטה. על תפקידו יתמודדו כנראה תתי-האלופים הממתינים לקידום. חשוב לציין, כי במטכ"ל ובמשרד הביטחון דחו על הסף רעיונות של איחוד האגף עם אגפים אחרים.

הנספח הצבאי בוושינגטון וקנדה – אלוף יעקב עייש נכנס לתפקיד במפתיע באוקטובר 2012, כשהרמטכ"ל גנץ הקפיץ אותו בטרם סיים קדנציה מלאה כראש אגף מבצעים. עתידו בצה"ל לא ברור.

מפקד הגיס הצפוני - אלוף נועם תיבון נכנס לתפקידו בינואר 2012 ומאז קיבל על עצמו פרויקטים רבים במטה הכללי, ביניהם ניהול תרגילים ותחקירים מטכ"ליים שהאחרון ביניהם על תפקוד הצבא ב"צוק איתן". בהתמודדות על תפקיד ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, העדיף איזנקוט כראש אמ"צ את סמי תורג'מן, אך קיבל את תיבון כמפקד גיס כשהיה אלוף פיקוד צפון. בתמיכת שר הביטחון הוא עשוי להתמודד על פיקוד מרכז, זרוע היבשה ופיקוד העורף. תיבון נחשב לקצין מוערך בעיני איזנקוט.

ראש אגף התכנון - אלוף נמרוד שפר נכנס לתפקידו באפריל 2012. איזנקוט לא ימהר להחליף את מי שממתין להכרעה על תפקיד מפקד חיל האוויר הבא, אך יחד עם זאת הוא עשוי למצוא את עצמו מוחלף ויוצא לחופשת לימודים, או מתמודד על תפקיד הנספח הצבאי בוושינגטון.

הפרקליט הצבאי הראשי – אלוף דני עפרוני נכנס לתפקידו בספטמבר 2011 כברירת מחדל, זאת לאחר ששר הביטחון דאז אהוד ברק העדיף את אלוף אבי לוי ואילו הרמטכ"ל גנץ העדיף את אלוף-משנה שרון אפק. עפרוני מנהל את הפרקליטות בנועם, על אף שהצליח לחולל סערה כשכפה חקירה פלילית בפרשת הרפז. עפרוני הוא אלוף צעיר ולכן לא מן הנמנע כי כהונתו לא תסתיים ב-2015. אם לא יהיו שינויים, אפק ולוי צפויים להתמודד על התפקיד כאילו לא חלפו ארבע שנים.

תת-אלוף יואל סטריק - בתפקידו האחרון היה ראש חטיבת המבצעים באגף מבצעים. בימים בהם חשבו כולם שאלוף (במיל') יואב גלנט ימונה לתפקיד הרמטכ"ל, דובר על כך שסטריק יתמנה לאלוף פיקוד מרחבי. עם ביטול המינוי של גלנט, נעלם גם הרעיון. על פי הלך הרוח במטכ"ל, סטריק היה אמור להתמנות מזמן לאלוף פיקוד העורף, אך המינוי נדחה שוב ושוב, מסיבות לא ברורות. איזנקוט היה מפקדו של סטריק בפיקוד צפון כשהאחרון היה מפקד אוגדה 91. סיכוייו של הקצין עתיר הניסיון המבצעי הזה לקבל תפקיד אלוף לא ברורים.

תת-אלוף תמיר היימן - כיום מכהן היימן כראש חטיבת התורה וההדרכה בצה"ל. הוא אחד מתתי-האלופים המוערכים ביותר על ידי הרמטכ"ל המיועד. יש בין השניים היכרות עמוקה, תולדה של שנים תחת פיקודו של איזנקוט, בין היתר כקצין אג"ם בפיקוד צפון ומפקד אוגדות. היימן יכול למלא תפקידים רבים במטכ"ל: תקשוב, אגף מבצעים, מפקדת זרוע היבשה, ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

תת-אלוף חגי מרדכי – כיום מכהן בתפקיד ראש מטה זרוע היבשה. הוא פיקד כצנחן על יחידת אגוז בתקופתו של איזנקוט כמח"ט גולני. נחשב לאחד ממובילי רשימת תתי-האלופים, בעיקר בשל מקצועיות, יושרה וצניעות.

תת-אלוף תמיר ידעי – מפקד אוגדת יהודה ושומרון. היותו חובש כומתה חומה הופכת אותו לכאורה קרוב יותר לרמטכ"ל המיועד יוצא אותה החטיבה, אך בפועל המציאות נראית אחרת. לטענת קצינים בכירים במטכ"ל, בין השניים מתנהלת מערכת יחסים מתוחה. לא מן הנמנע שידעי יעבור תקופת צינון לא קצרה.

לפניות לכתב - amirbohbot@walla.com