פעם סרטי אנימציה היו נחלתם של ילדים בלבד, החוקים היו ברורים: אם זהו סרט מצוייר עם תימות פשוטות הוא יוקרן בהצגות יומיות ובאלו של יום שבת בבוקר. לעזאזל, אם זה לא פריץ החתול ואין שרבוטים של בחורות עירומות אין לצופה מבוגר מה לחפש פה, אלא אם הוא מלווה איזה זאטוט זב חוטם.
קשה לשים את האצבע על הרגע שבו דברים השתנו. אולי זה היה פסטיבל סרטי דיסני של שנות התשעים? אולי הסרטים המצויירים בטלוויזיה (כולנו אוהבים כל כך את טום וג'רי)? אבל כששרק היה סרט הפתיחה של פסטיבל הסרטים בירושלים בשנה שעברה, סרטי אנימציה היו כבר בקדמת הבמה, חלק מאתנו עלה על הרכבת בתחנה של המפלצת הירוקה והלבבית, אלו שהעריכו את הפיתוחים הטכנולוגיים של האנימציה ממוחשבת ודאי כבר היו עליה כש"צעצוע של סיפור" או "עבודת נמלים" התחילו את הטרנד.
קשה להגיד משהו רע על "פיקסאר", החברה שאחראית למיטב להיטי הז'אנר האחרונים. לא ברור איך הם עושים את זה פעם אחר פעם, נושאים אוניברסליים שנדמה כאילו כבר עשו אותם קודם ובעצם הם טריים ומרעננים. קצת קשה להתווכח עם רשימת האוסקרים הארוכה שלהם או עם מאות המיליונים שהסרטים גרפו הקהל יודע מה טוב בשבילו.
"מפלצות בע"מ" הוא עוד אחד מכותרי ה-DVD שעוד לפני יציאתם לשוק כבר אפשר לדעת כמה טובים הם יהיו, השילוב המנצח בין אנימציה מתוחכמת, דיבוב מבריק (וכל הכבוד לדיסני על בחירת הקאסט), הומור משובח והשקעה בפרטים הטכניים, שם על המדף את אחד הסרטים הכי מהנים שיצא לי לראות לאחרונה.
ג'ון גודמן ובילי קריסטל מביאים אל המסך כימיה מצויינת ונסיון ארוך שנים (גם ב"שרק" בנו על השילוב בין מייק מאיירס ואדי מרפי שהולך אחורה עד לימי "מוצ"ש בשידור חי"), סטיב בושמי הוא הנבל הקלאסי גם כשרק שומעים אותו וג'ניפר טילי הלוחשת (הבחורה עם הקול הכי סקסי בעולם) משלימה קאסט באמת מבריק. כמעט ושכחתי את פרנק אוז, שתרם את קולו למאות סרטים (בין השאר לדמותו של יודה בסדרת "מלחמת הכוכבים").
הדיסק נשמע מעולה, דולבי דיגיטל שוב עושה את עבודתו נאמנה, למרות שאין אפשרות DTS שבינינו לא משנה יותר מדי אם הדולבי הוא א"א). דגימת הסרט עצמו מקצועית להפליא, ניסיתי בכוח למצוא בעיות בעבודת הקודש הפיקסארי, אך ללא הועיל הם לא מעגלים פינות.
הבעייה שלי עם הסרט בגרסתו "הישראלית" מתחילה ונגמרת בתוספות לסרט עצמו. נכון, תוכלו למצוא כאן את "המכונית של מייק", סרטון אנימציה משעשע ושובה לב בכיכובם של סאלי ומייק, או את "בשביל הציפורים", סרטן האנימציה הקצר זוכה פרס האוסקר שהוקרן גם לפני הסרט בבתי הקולנוע פנינה אמיתית. חוצמזה אין פה שום דבר לכתוב עליו הביתה, משחק הדלת של בו הוא סתמי משהו ומיועד לילדים בלבד (או למשועממים באמת), והטריילר לסרט הבא של פיקסאר יוצר ציפיה אבל לא ממש עושה לי את זה. גולת הכותרת של התוספות הישראליות הם הפספוסים (רעיון גאוני פספוסים בסרט אנימציה), אבל מה עם כל הסוכריות האחרות?
בגרסה האמריקאית של הסרט (שני דיסקים) תוכלו למצוא גם ערוץ פרשנות במאי, מבחר סרטונים על ההפקה, תפריטים מקבילים לעולם בני האדם ולעולם המפלצות, סרטונים על העיצוב, האנימציה, המוזיקה והסיפור, כמו גם טונות של חומרים לDVD-ROM שהקהל הישראלי לא זוכה לקבל, מה לעשות עדיין מזלזלים בנו.
אבל אל תתנו לכמה תוספות קטנות לגרוע מההנאה הצרופה של הסרט, קחו משהו לשתות, תדליקו את הטלוויזיה וכבו את האור, זה טיול קסום שלא כדאי לפספס, אני לא מכיר אף אחד שלא יהנה מ"מפלצות בע"מ, ואם אמצא מישהו כזה אני אמליץ לו על פרוזאק.
מפלצות בע"מ
גיא סבר
12.9.2002 / 13:51