הבחירות הן בין ישראל ליהודה

ישראל היא מדינת הלאום של כל הישראלים ולא רק של כל היהודים. הבחירות הקרובות יקבעו אם נהיה ישראל הגדולה או יהודה הקטנה

מנחם בן

העובדה שממשלת ישראל התאחדה בימיה האחרונים פה אחד סביב המהדורה השלישית והגרועה של חוק המסתננים – ואולי משום כך באופן סמלי בא עליה הקץ - מוכיחה כי ממשלה זו יכלה להתאחד גם סביב חוק לאום יהודי גרוע, ולכן טוב שלא תספיק להעלות אותו בכנסת הנוכחית (העלאתו תוכננה למחר), בתקווה שדינו לגווע. וחשוב לחזור לעניין מרכזי זה, שהיווה בעצם את עילת פירוק הקואליציה, והנוגע לעצם זהותנו וקיומנו. כלומר, אין חשוב ממנו, וייתכן שיעמוד במרכז הבחירות הקרובות. צריך לומר מיד: למרות שציפי לבני ויאיר לפיד הם הצד הטוב והנאור של המשוואה, גם הם שוגים בעצם אימוץ המושג "יהודי" בחוק הישראלי. כי לא משנה כמה פעמים תאמר בחוק זה המילה דמוקרטי, או המילה שוויון, או צירוף המילים מגילת העצמאות - הוא עדיין יהיה חוק פסול, מעליב ומיותר.

כל עוד ייאמר בחוק זה כי ישראל "מדינת הלאום של העם היהודי בלבד", והרי זו ליבתו של חוק נתניהו, נגזור על עצמנו במו ידינו בידוד ושנאה, גם מצד חלק ניכר מאזרחי ישראל (וכבר נשמעים קולות עלבון קשים מפי הדרוזים והצ'רקסים, למשל) וגם מצד חלק ניכר מאזרחי העולם, חלקם אוהבינו הגדולים, הרואים בנו את ארץ הקודש ו"בית תפילה לכל העמים". כי אנחנו לא יהודה - אנחנו ישראל. ובעוד הלאום היהודי כולל יהודים בלבד, וגם זה על פי הרבנות, לאסוננו, הרי הלאום הישראלי, כפי שכל אחד מאתנו יודע, כולל את כל אזרחי המדינה ותושביה. כו-לם ישראלים, ולכולם יש מדינת לאום אחת: יש-ר-אל. אל אל ישראל. והיא כוללת גם את עם ישראל בתפוצות.

לכל הטורים של מנחם בן בוואלה! דעות

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
יכול לאכול במסעדת שרצים ולהגדיר עצמו "יהודי". נתניהו (צילום: אמיל סלמן)

המדינה הזו כוללת ישראלים ממוצא יהודי, ערבי, דרוזי, נוצרי ובהאי. היא כוללת את הכושים העבריים ואת 400 אלף "חסרי הדת" שלנו מחבר העמים. היא כוללת את כו-לם. נתניהו אינו מבין את זה, וייתכן שגם לבני ולפיד לא מבינים את זה. אחרת, היו מתנגדים לעצם ההגדרה. נכון, הקמנו כאן מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל ביחסנו ל"לא יהודים" שבקרבנו אנחנו מפירים יום יום את החוקה היהודית העליונה המגדירה אותנו כ"רחמנים בני רחמנים". ואנחנו מפירים יום יום את הציווי התנ"כי, המחייב אותנו לאהוב את הגר (הזר) ולהחיל חוק שווה לחלוטין על כל מי שנמצא בקרבנו: "משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח". לכן, אגב, עצם המושג "גוי של שבת" בישראל הוא עלבון ועיוות דתי מוחלט. אבל הרבנות הציפה ומציפה אותנו בעיוותיה, והקהל החופשי אפילו איננו מבין שהוא שואב את מושגיו מן הרבנות החשוכה.

וכך יכול נתניהו בלי להתבלבל לאכול במסעדת שרצים ("אכלתי רק כשר") אבל לאמץ את המושג "יהודי" על פי מושגי הרבנות, כי מדוע למשל מחייבים את יוצאי אתיופיה לעבור "גיור" אצלנו? האם שמרו שבת בגולה פחות ממשפחת נתניהו? והאם הערבים שעברו ישראליזציה מובהקת ועברות מובהק אינם "מתייהדים" במשמעות התנ"כית המקורית ("ורבים מעמי הארץ מתייהדים", ככתוב במגילת אסתר)? הרי הישראליזציה שלהם נגזרת מטבענו הישראלי החופשי - שכולל בעיקר עברית ותרבות ישראלית שכולנו חלק ממנה - ולא מטבעם היהודי של היהודים האורתודוקסים, ש"הגיור" האורתודוקסי נברא בצלמם. אז למה אנחנו מפריעים לתהליך הטבעי הזה של הישראליזציה, של העברות, ומשמרים את בידודם ואת עוינותם של ה"לא-יהודים" שבקרבנו ואף מגדילים אותה עכשיו עם חוק הלאום ליהודים בלבד ו"דמוקרטיה" לכל השאר?

"חוק ההסתננות" החדש מעיד על כל העיוורון "היהודי" הטבוע בתוכנו, כי הוא פועל נגדנו בכל המישורים. קודם כל, במישור המעשי: החוק הזה ייקר מאוד את עלות המסתננים בתוכנו. במקום לעשות את הדבר הפשוט ולתת להם רישיון עבודה מידי, ולהגביל אותו לאזורים מסוימים (לא בדרום תל אביב, למשל, אלא באישור תעסוקתי מיוחד. שמעתי שאין טובים ויעילים מהם כשוטפי כלים), אנחנו אוסרים על חלקם לעבוד בכלל, זורקים אותם בחולות, ומטילים עונשים כבדים על מעסיקיהם.

מקימים את מדינת פלסטין

"מתוך אותה אי הבנה "יהודית", אנחנו מסכסכים את עצמנו עם מי שרוצים להיות חלק מאתנו ומבטיחים מדינת לאום ליהודים בלבד במקום להבטיח מדינת לאום לכל הישראלים"

אז מה עשינו? אנחנו גם מממנים אותם (הרי גם מתקן חולות עולה כסף), וגם לא יכולים על פי דיני האו"ם לגרש אותם. וגם ובעיקר משאירים את רובם בדרום תל אביב, משום שאין להם שום תמריץ תעסוקתי וכספי לעזוב את העיר הגדולה. גם במישור המוסרי והתדמיתי אנחנו מזיקים לעצמנו, כפי שקבע בית המשפט העליון. וכשאנחנו מציגים את עצמנו כמי שכולאים בני אדם שהגיעו אלינו במצוקתם, אנחנו ממש לא רחמנים ולא ממש "יהודים". והרי ילדי המסתננים לומדים במערכת הלימוד הישראלית, לא הערבית. כלומר, הם אינם הופכים לחלק מן האיסלאמיזציה אלא לחלק מן הישראליזציה, כמו ילדי העובדים הזרים. מה יותר יפה מזה?

אבל המושגים היהודיים שכפינו על עצמנו וכפתה על עצמה ממשלת ישראל, גם בחלקיה הנאורים, מונעים מאתנו לעשות את המעשה הנכון. ועכשיו, מתוך אותה אי הבנה "יהודית", אנחנו מסכסכים את עצמנו עם מי שרוצים להיות חלק מאתנו ומבטיחים מדינת לאום ליהודים בלבד במקום להבטיח מדינת לאום לכל הישראלים. ויש בכל זה גם צד תבוסתני מובהק: כי אם נחוקק את חוק מדינת הלאום, נקבע בהכרח, כמעט מראש, כי גם לערבים הפלסטינים מגיעה "מדינת לאום" משלהם (ריקה מיהודים כמובן על פי שיטתם).

כך אנחנו מקימים במו ידינו את מדינת פלסטין, שאין שום סיבה עקרונית שלא תכלול את הגליל שרובו ערבי. כך במו ידינו אנחנו מקטינים את עצמנו, מבודדים את עצמנו, דופקים את עצמנו, והכל בשם יהודיות גאה כביכול ובורה וחשוכה למעשה. במקום ארץ ישראל גדולה (ואוטונומיה ערבית בתוכה), אנחנו הופכים למדינת יהודה קטנה. ועוד מעט גם החרדים ייכנסו לממשלה. געוואלד.

וכך, עוד מעט נשמע מפי שולחן הממשלה ממש או בסביבתה רפליקות כפי שהשמיע הרב דוד יוסף, החשוך בדיוק כפי שהיה אביו מנוחתו עדן, שטען כי הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף היה בגלל הרשע יאיר לפיד, שקיצץ בתקציבי הישיבות הגזעניות ובלם קצת את התרחבות הצבא החרדי של המגבעות השחורות. מה צריך לעשות כדי שלא ישליטו עלינו מחדש את החרדים? זו השאלה החשובה ביותר שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לקראת הבחירות הקרובות. הבחירה היא בין מדינת ישראל הגדולה והפתוחה לבין מדינת יהודה הקטנה והמסתגרת.

לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully