הגזרה החדשה המתוכננת לעלות להצבעה מחר במסגרת חוק ההסדרים, של היטלים גבוהים על מעסיקים בגין העסקת פליטים/מבקשי מקלט (או כפי שהממשלה מכנה מסתננים), היא דרך עקומה ולא הוגנת להטיל עוד מסים, בדלת האחורית, על המגזר העסקי.
בבתי המלון באילת ובים המלח מועסקים כיום כ-3,000 מבקשי מקלט. לאחר תוספת של שעות עבודה נוספות, שעות שבת וחג, מגיע שכר כל עובד כזה בממוצע לכ-6,500 שקלים ברוטו לחודש. ההיטל, שמתוכנן להיות מוטל על בתי המלון, בשיעור של 30% מדי חודש משכר כל מבקש מקלט, צפוי לעמוד באילת ובים המלח על למעלה מ-70 מיליון שקלים לשנה.
מבלי להיכנס לוויכוח הציבורי בעניין דרך טיפול הממשלה בנושא בכללותו, ברור כי היטל זה אינו מוצדק ואין בו שום תכלית, מלבד הטלת עלויות מיותרות על המעסיקים והעשרת הקופה הציבורית.
קצת היסטוריה: ענף המלונאות התבקש לפני מספר שנים לסייע בקליטת מבקשי המקלט בעבודה. די מהר גילו המלונאים, שתפוקתם של עובדים אלו נמוכה משמעותית מזו של העובדים הזרים שהיו מועסקים בעבר בבתי המלון. באשמת התפוקה הנמוכה, התברר גם שיש צורך להעסיק כ-30% יותר עובדים מבקשי מקלט מאשר עובדים זרים, כך שבכל מקרה, מדובר בעלויות גבוהות יותר מהמתוכנן. בלי קשר, ככלל, מנהלי בתי המלון, מעדיפים לקלוט עובדים ישראלים, ודאי על פני מבקשי המקלט. המלונאים אפילו מוכנים לשלם לעובדים הישראלים שכר גבוה יותר, אלא שהישראלים לא עומדים בתור, ומדירים רגלם ממקצועות הניקיון בבתי המלון.
כשבוחנים מה תכלית הגזרה החדשה הזו של היטל על העסקת מבקשי המקלט, מתברר שהמדינה מבקשת להוביל מדיניות (מובנת וצודקת) של העדפת העסקת עובדים ישראלים במקומות עבודה שונים. אלא מה בתי המלון לאורך השנים, במאמץ משותף עם שירות התעסוקה, לא מצליחים לגייס את הישראלים לעבודות הניקיון. נראה שהסיבה לכך אינה נעוצה בשכר המוצע, אלא בתדמית העבודה ובמהותה: עבודות ניקיון. אם כך, מה הטעם, מלכתחילה, להטיל היטל שמייקר את עלויות כוח האדם של בתי המלון, וזאת רק כדי לעודד העסקת ישראלים, שבכלל אינם מעוניינים בעבודה?
לא קשה להעריך כי בעקבות ההיטל הזה יתאמצו מנהלי בתי מלון רבים להסתדר ללא העובדים מבקשי המקלט ויעדיפו לשלוח אותם חזרה לרחובות, למציאות עגומה של ייאוש ועוני, שמידרדרת, כך אנו יודעים, מהר מאוד לכאוס ברחובות. האם זאת כוונת המחולל, כוונת ממשלת ישראל?
וגם אם חלק מבתי המלון יחליטו שאין ביכולתם לוותר מבחינה תפעולית על העובדים מבקשי המקלט, סביר להניח שהתייקרות העסקתם תתורגם להעלאות מחירים בבתי המלון, שגם כך הם יקרים מדי כתוצאה מעלויות תפעול גבוהות בעשרות אחוזים מאשר בתי המלון באירופה, כל שכן באגן הים התיכון.
אגב, מבקשי המקלט מועסקים במגזרי משק רבים באמצעות חברות קבלן: בבתי חולים, בבתי אבות, בעיריות, בחקלאות ובתעשייה. במלונאות יש הסכם עבודה ענפי קיבוצי הוגן ומיטיב והמלונות עובדים כחוק, אולם בענפים מסודרים פחות מבחינת יחסי העבודה, עשוי ההיטל הזה לייצר תופעה של "עבודה בשחור" במטרה להוזיל למעסיקים עלויות, ובכך ייפגעו ממילא הכנסות המדינה ממסים וייצא שכרה של המדינה בהפסדה.
אם ממשלת ישראל אכן מסוגלת לשלוח את מבקשי המקלט מהארץ, תתכבד ותעשה זאת, ובמקביל תסייע למלונאים לגייס מן הגורן ומן היקב עובדים ישראלים לעבודות הניקיון. אולם, אם אינה מסוגלת לכך אזי מדובר בגזירה בלתי מוצדקת שיש להסירה לאלתר מחוק ההסדרים.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד