קבוצת חיילים בארוחה בחדר האוכל של קיבוץ עין-חרוד, שיטפון בטבריה, פטרול צבאי בגליל התחתון, תפילת יהודים חרדים, חיפוש על גופו של תושב ערבי בטבריה העתיקה. אלו הן כמה התרחשויות מתוך 142 תמונות בשחור-לבן, שצולמו בידי חייל עברי בצבא הבריטי שיחידתו פעלה באזור הגליל התחתון בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת, וכעת זוכות לחשיפה מיוחדת.
"הצצה דרך חלון גיאוגרפי-היסטורי", כך מגדיר הפרופסור יוסי בן-ארצי את העלעול בדפי אלבום התמונות הייחודי, שזכה לשם "אלבום הקורפורל" ומנציח חוויות מחיי יחידת נוטרים בצבא הבריטי. לדברי בן-ארצי, "התמונות מהוות תיעוד ויזואלי מרתק של הנוף התרבותי והיישובי של ארץ ישראל, בעיקר בגליל ובאזור הצפון".
אלבום התמונות שהוגש כמזכרת מהנוטר העברי הנס קשוב (1984-1911) למפקדו ומדריכו בצבא הבריטי, הקורפורל הרולד תיט'ר, הוצא לתצוגה בתערוכה באוניברסיטת חיפה, שנפתחה בסוף השבוע. באחרונה אף עלו התמונות לרשת, והן מהוות לדברי בן-ארצי "אוצר של ידע".
כיצד אחרי עשרות שנים עשה את דרכו חזרה לישראל האלבום של יחידת החיילים הצעירים שפעלה בצפון הארץ בשנים 1938-1937, בשיאם של ימי המאורעות הסוערים?
"לבי יוצא לאומתכם בעימות הנוכחי"
בן-ארצי, גיאוגרף והיסטוריון מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה, הוא שחקר ועמד מאחורי הקמת האתר. הוא מספר כי במהלך חודש ינואר 1991, כשבוע לאחר תחילתה של "מלחמת המפרץ הראשונה", ועם נפילת הטילים הראשונים ברחבי ישראל, הגיע לשגרירות ישראל בלונדון אזרח בריטי אשר ביקש להביע הזדהות ותמיכה עם מדינת ישראל.
אותו מבקר הגיע במיוחד ללונדון מהעיירה ניוארק און טרנט, המרוחקת מבירת אנגליה, ובידו אלבום תמונות ישן. הוא הגיש את האלבום לדן אשבל, אז יועץ העיתונות בשגרירות, וכיום שגריר ישראל בפינלנד.
"לבי יוצא לאומתכם בעימות הנוכחי", כתב תיט'ר במכתב שצורף לאלבום. במכתב גם הסביר את רצונו למסור את האלבום ואת הסיפור הכרוך בו, ואמר כי הוא משיב אותו כאות הוקרה לנציגי המדינה אותה הוא אוהד. את תקומתה של ישראל הוא מלווה מאז היותו קורפורל צעיר בצבא הבריטי, ואת רעיו לנשק, שהגישו לו אלבום זה, הוא מוקיר ודואג לשלומם.
תיט'ר הוסיף כי הוא חש גאווה רבה על כך שניתנה לו הזדמנות לתרום את תרומתו הצנועה ללידתה של מדינת ישראל. ומסיבה זו מצא לנכון למסור כאות הוקרה, את האלבום ואת התמונות שבו, ואולי יהיה בהם עניין למוזיאון בישראל.
אשבל, בוגר החוג לגיאוגרפיה של אוניברסיטת חיפה, העביר את האלבום לאוניברסיטה. "שנים רבות שכן האלבום במגירות חדר העבודה ולא טופל מחמת אילוצי הזמן, ואולי גם מתוך אי הבנת האוצר הצילומי הגלום בו", אמר בן-ארצי. הוא ציין כי "אולי לא בכדי, שכן אמצעי הדיגיטציה והפרסום ברבים של חומרים ויזואליים הייתה נחותה בהרבה מזו הקיימת בימינו, כפי שבא לידי ביטוי בתצוגה הנוכחית של האלבום, באתר הספרייה של אוניברסיטת חיפה".
לדברי בן-ארצי, "לתמונות באלבום יש ערך רב בהנצחת אתרים שונים שנמצאים בנופים שהשתנו לחלוטין. למשל, אי אפשר לראות היום את קיבוץ גניגר כפי שהוא נראה בתמונה שצילם קשוב". הוא מתרשם גם מ"תיעוד התקופה והזמן בצורה מקורית וייחודית, מהקשר שנוצר בין החיילים והמפקדים שלהם. יש כאן הנצחה של חוויה משותפת". אבל בעיקר התפעל החוקר מ"החיבה שגילה קשוב לנופים ולאנשים. יש כאן סיפור ארץ ישראלי יוצא מן הכלל, אתה לא רואה באלבום מבט אוריינטליסטי כלפי האוכלוסייה הערבית. הוא לא מגמד את האנשים שצילם ולא מראה אותם בעליבותם, אולי אפילו ניכר כי הוא נותן להם כבוד".
עוד הוסיף בן ארצי כי "מהתמונות עולה שקשוב, העולה שהגיע מגרמניה, העריץ את המפעל הציוני, הקיבוץ, ארוחה משותפת בחדר האוכל של עין חרוד, נשים שמרצפות, פועלים בנמל, ועובדים שבונים פילבוקס ומותחים גדרות תיל. גם עבודת הצבא לא מונצחת במבט של רצח בעיניים, אלא בגילויים של גישה מתונה".
הצלם - חייל גרמני-ציוני בצבא הבריטי
התמונות עברו תהליכי שימור דיגיטלי בספריית יונס וסוראיה נזריאן שבאוניברסיטה, בתהליך שנמשך יותר משנה, והן הועלו לרשת באתר שיוחד לאלבום. כל תמונה באלבום זוהתה ולצד כל אחת מהן ניתן סימן זיהוי וסקירת הרקע ההיסטורי והגיאוגרפי של נסיבות צילומה.
אולם מלבד הצגת התמונות, מטרתו הראשונה של בן-ארצי הייתה לאתר את הצלם, פקודו וידידו של תיט'ר. בחלק הפנימי של כריכת האלבום נכתב:
With the best Wishes
for my Corporal Theater
from the Jews soldier
and good friend
Hans Kassub
Palestine
Mount Tabor 6.12.38
לשם כך פנה בן-ארצי לעופרה קשוב, לשעבר מנהלת האירועים בעיריית חיפה, שאמרה לו כי הנס קשוב המנוח הוא אביו של בעלה, דורון. האחרון אישר כי אביו אכן שירת בצבא הבריטי בזמן המרד הערבי.
"הוא היה ציוני גדול כל ימי חייו", אמר דורון לוואלה! חדשות. הוא סיפר כי אביו נולד בשנת 1911 למשפחה עשירה מאוד בברלין. בגיל 18 החליט לעלות לבדו לארץ ישראל וחי בחדרה ובקיבוץ עין חרוד. ככל הנראה בשנת 1937 התגייס ל"חיל הנוטרים" וצורף ליחידה שפעלה באזור הגליל. לאחר מכן התנדב גם לצבא הבריטי ושירת בחי''ל (חטיבה יהודית לוחמת, שכונתה הבריגדה). ב-1941 נישא לשרה ועקנין, בתו של הרב המרוקאי בירושלים, דוד ועקנין. חודש לאחר מכן יצא למלחמה ונלחם באיטליה, מצרים ולוב. רק אחרי יותר מארבע שנים שב לביתו.
הבן דורון סיפר כי עוד לפני שפרצה המלחמה ניסה אביו לשכנע את הוריו להצטרף אליו לארץ-ישראל, אך אביו ענה לו במכתב כי הוא גרמני בן דת משה. "מה יעשו לי השכנים שלי שעובדים אצלי, יירו בי?", שאל את בנו, הנס. האב והאם היו מהראשונים שנשלחו למחנות ההשמדה.
דורון סבור כי אחרי המלחמה נמנה אביו עם "הנוקמים", יוצאי הבריגדה אשר החליטו לחסל חיילים נאצים. כנראה מוצאו הגרמני וידיעת השפה סייעו לו במשימה. "הוא לא דיבר על כך, אבל פעם אמר לי: 'היינו גם התובע, גם השופט וגם התליין'", הוסיף דורון.
המפקד תיט'ר שירת בארץ ישראל במשך שנתיים, בשורות הרגימנט של דרום סטאפורדשייר אשר הובאה לארץ ישראל כדי לסייע בפעולות לדיכוי המרד הערבי (1936-1939). בסיס היחידה היה בטבריה, ומדי פעם היא יצאה למוצבים באזור הר תבור, כפר כנא, ג'סר אל-מג'אמע (סמוך לאתר "גשר הישנה") ובית הספר החקלאי "כדורי". הקורפורל תיט'ר היה מדריך והיה עליו לאמן מחלקה של יהודים אשר גויסו לעזרת המשטרה הארצישראלית והצבא הבריטי. בסוף שנת 1938 סיים תיט'ר את שירותו בארץ ישראל ושב לבסיס היחידה באנגליה, רגע לפני שהוצב בצפון ניגריה כמאמן חיילים מקומיים. שש שנים מאוחר יותר, ב-1944, השתחרר משירות צבאי.
תיט'ר וחייליו הארץ-ישראליים לא שמרו על קשר. אולם לדברי בן-ארצי, ממכתבו עולה כי הוא המשיך לעקוב אחר חיי מדינת ישראל ומאבקיה, וחש גאווה כי תרם את תרומתו הצנועה ללידתה של המדינה.
"קיומו של האלבום היה הפתעה מוחלטת עבורנו"
נראה כי כל התמונות צולמו באותה מצלמה וכולן בידי קשוב. העלאת התמונות לאתר הפכה למעין פרויקט מחקרי. לא אחת טעה קשוב בשם האתר המצולם. ייתכן שבגלל המעברים הרבים שעשתה היחידה במרחב הגליל וגם בשל הזמן שחלף מיום הצילום ועד ליום פיתוח התמונה ושיבוצה באלבום.
לשם זיהוי התמונות נעשתה עבודה רבה וסייעו בה כמה אנשים. אחת התמונות זוהתה רק לאחר כמה נסיעות לנצרת והתייעצויות עם פרופ' מחמוד יזבק ומיכאל תותרי, שניהם מנצרת, המכירים את ההיסטוריה של העיר. כך גם תמונה שזוהתה על ידי קשוב כ"כפר כנא", התברר כתמונה שהנציחה את הכפר הסמוך משהד. מטוס שחונה בשדה "ליד צפת", זוהה על ידי ד''ר רבקה ירמיאש, חוקרת חיל האוויר הבריטי בארץ ישראל, כמנחת בשדות ליד צמח.
דורון קשוב אמר כי "קיומו של האלבום היה הפתעה מוחלטת עבורנו. אני לא זוכר אותו עוסק בצילום והוא גם לא סיפר דבר על אותו אלבום. האתר שהקימה אוניברסיטת חיפה הוא מיזם מרשים".
לדברי בן-ארצי, "כנראה היה באותה תקופה ז'אנר של חיילים שהנציחו בתמונות שנשמרו באלבומים את הווי חייהם, משהו בדומה לעמוד פייסבוק של ימינו". הוא משער כי "רבים מאותם אלבומים לא נשמרו ובאחרים פשוט לא נגעו. אנחנו לקחנו את האלבום הזה ו'עשינו מזה עניין'. אולי האתר שהקמנו יעודד חוקרים ותלמידים לחשוף אוצרות דומים בפני הציבור הרחב".