בשנת 2008 דקר למוות אבי דר, הלוקה בנפשו, את בעלת הדירה שלו ציפורה נחמו. כחודשיים לאחר שהואשם ברצח, בוטלו האישומים נגדו לאחר שנקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין, משום שהוא סובל מסכיזופרניה פרנואידית ממושכת וכרונית. הוא נשלח למוסד פסיכיאטרי. בני משפחתה של נחמו הפנו אז אצבע מאשימה לרשויות, שידעו על מצבו הנפשי המעורער של דר ולא עשו דבר כדי לעצור אותו. לפני שנה הם גילו לחרדתם שדר יוצא פעם בשבוע לחופשה בת 72 שעות מהמוסד הפסיכיאטרי, ללא כל פיקוח מצד גורמי אכיפת החוק.
"היחידים שמאשרים חופשות הם הרופאים שלו, ללא קשר למערכת המשפטית ולמשטרה", אומר מיכה הורוביץ, מי שהיה בן זוגה של נחמו בעת מותה. "אנחנו חשים תסכול נוראי מהמערכת. גם לפני שרצח את ציפי המערכת ידעה שהוא אדם אלים. אף אחד לא מקשיב לנו, עד שיקרה שוב משהו ומה יגידו אז? מי ייקח אחריות?" הורוביץ חבר לארגון "משפחות נרצחים ונרצחות", שמנהל בשנים האחרונות מאבק להגברת הפיקוח על מי שביצעו עבירות אלימות קשות ונשלחו לאשפוז פסיכיאטרי במקום להישפט.
"נכון להיום, רוצחים שנמצאים באשפוז פסיכיאטרי יכולים לצאת לחופשות או להשתחרר על סמך החלטה של ועדה פסיכיאטרית שכל מה שעומד לנגד עיניה זה טובת המטופל", אומרת יו"ר הארגון לרה צינמן. הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק טיפול בנפגעי נפש, שנידונה בימים אלה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית, מנסה לטפל בבעיה.
יש להבחין בין מי שנמצא לא כשיר בעת המעשה ולא ניתן יותר להעמידו לדין, לבין מי שהיה כשיר בעת ביצוע העבירה ונמצא לא כשיר לעמוד לדין משום שמחלת הנפש שלו התפרצה במהלך המשפט. הצעת החוק מתייחסת גם למי שהפך לא כשיר רק לאחר העבירה וניתן לשוב ולהגיש נגדו כתב אישום, אם מצבו הנפשי ישתפר.
אם יתקבל, החוק החדש יערב את היועץ המשפטי לממשלה בכל החלטה אם להחזיר תיק להליכים משפטיים, לאחר שהנאשם שוחרר מאשפוז. ועדה מיוחדת, שתורכב גם ממומחים להערכת מסוכנות, תקבל את כל ההחלטות בנוגע למטופל. האם הצעד הזה ייתן מנוח לאמו של רז חג'ג' שנרצח בהיותו בן 16 וחצי ומי שדקר אותו למוות עומד להשתחרר? האם ימנע בעתיד מקרים כמו זה של מרדכי חי, שנשלח לאשפוז אחרי שהרג את אשתו הראשונה ורצח את אשתו השנייה 21 שנים אחר כך? המתנגדים לתיקון לחוק טוענים שהוא פגום מבחינה מוסרית, אך מומחים בתחום מסכימים כי המעקב והפיקוח לוקים בחסר: "לפני שאדם כזה משתחרר, צריך להבין לאן הוא הולך".
"אמא אמרה: אתם מחכים שהוא ירצח אותי"
מדי חצי שנה, עושים בני משפחתה של אסתר לוין את הדרך מביתם לישיבת הוועדה הפסיכיאטרית שדנה בעניינו של שכנם מילדות, גיל מעברי. במאי 2007 דקר מעברי את אם המשפחה, לאחר שהתנכל לה במשך שנים. מערבי הואשם ברצח, אך במהלך המשפט קבעה חוות דעת פסיכיאטרית כי התפרצה אצלו מחלת הסכיזופרניה וההליכים נגדו הופסקו. זה חמש שנים וחצי שמעברי מאושפז במוסד פסיכיאטרי. מדי חצי שנה עניינו עולה לדיון בוועדה המורכבת משני פסיכיאטרים וממשפטן, לרוב עורך דין. ועדה מסוג זה דנה בעניינו של כל אדם שנשלח לאשפוז פסיכיאטי בצו בית משפט.
"אחד הזיכרונות האחרונים שלי מאימא שלי הוא שכמה ימים לפני הרצח היא אמרה לנו 'אתם לא עושים שום דבר ואתם מחכים שהוא ירצח אותי'", נזכר אמיר לוין, בנה של אסתר. "שבע שנים וחצי נמשך הסיפור איתו ועד שהמשטרה סוף סוף התערבה, היא שלחה אותו כל פעם הביתה. גם בית המשפט שחרר אותו. כל הזמן חששנו ממנו. בסוף הוא הרג אותה ב-11 דקירות סכין, במהלך שהוא תכנן מראש. פתאום התפרצה אצלו סכיזופרניה שלא הייתה קודם. מאז החלה הסאגה של הוועדות".
על אף שלמשפחות הקורבנות אין זכות דיבור בוועדות הפסיכיאטריות, המשפחה של לוין לא מוותרת. "אנחנו מגיעים כל פעם ומתחננים על נפשנו", אומר אמיר לוין. "הוא מכיר אותנו, יודע שאנחנו מחפשים אותו. פעמיים בשנה צריכים להתחנן מול משפטנית ושני רופאים, שלא אחת אמרו לנו שהם מתייחסים רק למצבו הבריאותי ואין להם קשר לביטחון שלנו". בישיבה האחרונה של הוועדה אישרו חבריה למעברי להתחיל לצאת לחופשות. בני המשפחה ערערו על ההחלטה לבית המשפט, שקיבל את ערעורם, בינתיים.
"אנחנו חוששים מאד לביטחוננו", אומר לוין בקול חלש. "מדובר באדם מתוחכם מאוד, שבזמן האחרון נהפך למתוחכם יותר והתחיל להביע בפני הוועדה חרטה, רק כדי לקבל חופשות. כל פעם אנחנו צריכים לשמוע אותו מדבר, להיזכר".
בני המשפחה חוששים גם מהיום שבו ישתחרר מעברי לחופשי. "הוועדה הזאת תחליט מתי לשחררו בהתבסס על מצבו הנפשי. בפעם האחרונה הוא נראה ממש טוב. במהלך המשפט נקבע כי הוא ביצע את המעשה במודעות מלאה. המדינה, שבשום שלב לפני הרצח לא הצליחה לעצור אותו, שוב תשלח אותו הביתה. ברור לנו שאשפוז הוא לא עונש. אנחנו דורשים שמי שנטל את חייה של אמנו ייענש".
"לכולם נוח לחשוב שהרוצח חולה"
החששות של בני משפחת לוין מבוססים. כיום ההחלטה אם לחדש את ההליכים נגד מי שמשתחרר מאשפוז נתונה לשיקול הדעת של הפרקליטות. בשל הצטברות המקרים שבהם נאשמים ברצח נשלחו לאשפוז וזמן קצר לאחר מכן שוחררו על ידי הוועדה הפסיכיאטרית, הוקם כבר בתחילת שנות ה-2000 צוות לבחינת הנושא, בראשותה של מי שהייתה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ. ההצעה לתיקון החוק, שנידונה בימים אלה בכנסת, מתבססת ברובה על המלצות הצוות.
ההמלצה המרכזית של הצוות הייתה להקים ועדה פסיכיאטרית מיוחדת שתדון בעניינם של נאשמים ברצח ובניסיון לרצח שבית המשפט הורה על אשפוזם. לוועדה יוענקו סמכויות פיקוח ובקרה בנוגע לנאשמים אלה, בזמן יציאתם לחופשה ולאחר שחרורם, תוך התחשבות במידת המסוכנות שלהם. ההצעה לתיקון החוק מגדילה לעשות וקובעת כי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יהיו נוכחים בדיוני הוועדה.
בדיון שנערך בנושא בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ביולי האחרון, הודתה נציגת משרד המשפטים כי "לתביעה יש שיקול דעת מאוד רחב בהעמדה לדין". לדבריה, "במקרים המוצדקים, במקרים הנכונים, במקרים שזה ראוי והאינטרס הציבורי מחייב את זה, באמת יוגש כתב אישום". אולם כיום, טוענות חלק ממשפחות הנרצחים, התיקים של יקיריהם נופלים בין הכיסאות. זאת התחושה של אילנה חג'ג', אמו של רז חג'ג'. האם הגיעה לדבר בפני הוועדה כחלק ממאבקה למען התיקון לחוק. רז היה בן 16 וחצי כשנדקר למוות ברחוב בהרצליה. צעיר כבן גילו הואשם ברצח, אולם במהלך המשפט נמצא גם הוא בלתי כשיר לעמוד לדין ונשלח לאשפוז.
ההליכים המשפטיים נגד הדוקר דווקא חודשו לאחר שהוועדה הפסיכיאטרית קבעה כי מצבו הנפשי השתפר. הוא הודה בהריגה וב-2012 נידון לעשר שנות מאסר בהסדר טיעון. בית המשפט ניכה מהעונש את ארבע השנים שבהן היה מאושפז. אם ינוכה שליש ממאסרו הוא צפוי להשתחרר מהכלא ב-2015. אילנה אינה יודעת את נפשה מרוב כעס על המערכת. "לצערי הרב, הכרזה על אדם שעשה מעשה כל כך מזוויע ושרירותי כחולה נפש נוחה לכולם. גם עבור הנאשם וגם עבור הציבור, שבאופן כללי נוח לו יותר לחשוב שהרוצח חולה נפש ולא אדם נורמטיבי מהשורה. זה מקל על הזעזוע".
גם חג'ג' הקפידה להגיע לכל דיון בוועדה הפסיכיאטרית בעניין. "לא נתנו לי לדבר. לא אהבו שם את נוכחותנו בלשון המעטה. קיוויתי שאגע למישהו בלב, אבל כל ההסתכלות שם היא לעזור ל'חולה'. אף אחד לא רואה אותי. באחת הוועדות דיברו על חופשות, שזה לא נתפס. אתה חושב לעצמך - איזה חופשות? על מה חופשות? אומרים שהוא צריך להתרגל לחיים בחוץ. הוא לא צריך להתרגל לחוץ, אלא לכלא", היא אומרת בזעם. "לולא הייתי שם, יכול להיות שהיו שוכחים ממנו. כששמענו שהוא עומד להשתחרר, פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחדש את ההליכים נגדו. גם זאת פרוצדורה. עוד כשהוא היה באשפוז, התחילו לדבר איתו על עסקת טיעון. פתאום הוא כשיר ומסוגל להבין הליכים משפטיים?"
"הזדהיתי עם משפחות הנרצחים", אומר ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. "המצב הנוכחי שבו המשפחות כלל לא מעורבות בתהליך ואינן מיודעות בנעשה, הוא בלתי נסבל. המחשבה על אם שאיבדה את בנה ומגלה כרעם ביום בהיר שמי שנטל את חייו יצא לחופשי מאשפוז מבלי שבית המשפט נתן את דעתו לכך, מקוממת. גם החופשות הניתנות לחלק מהמטופלים נראות מוגזמות בחלק מהמקרים. לכן, אני תומך בתיקון החוק המוצע, תוך מציאת איזונים בין הצורך לטפל במי שאינו כשיר לעמוד לדין לבין הצורך להגן על החברה ולהביאו בפני שופט עם הבראתו".
בדיון האחרון שנערך בנושא בוועדה, העלו חלק מהנוכחים את העובדה שבוועדות הפסיכיאטריות הקיימות לא נעשית הערכת מסוכנות. נציג אגודת הקרימינולוגים הקליניים ציין כי "כיום לא מתבצעות הערכות מקצועיות כאלה. המצב היום בוועדות הפסיכיאטריות לא מספק. המעקב והפיקוח לוקים בחסר".
בדיון הוזכר הפיקוח שמתקיים כיום על עברייני מין. יחידת "צור" של שירות בתי הסוהר מפקחת מקרוב על אסירים שהורשעו בעבירות מסוג זה, עד חמש שנים מיום שחרורם מהכלא. הפיקוח כולל מעקב, שהביא לא פעם ללכידה של עברייני מין "על חם". הרעיון להקים מנגנון דומה שיפקח על מי שנמצא לא כשיר אחרי ביצוע רצח, אמנם לא מופיע בהצעה לתיקון החוק, אולם יו"ר ארגון משפחות הנרצחים ונרצחות דווקא חושבת שזה רעיון טוב.
"לגבי עברייני מין, קיימת הסכמה ברורה כי הם רצידיביסטים (חוזרים ומבצעים עבירות, מ"ש)", אומרת צינמן. "אצל חולי נפש המצב מאוד מטריד. מצד אחד, לא שופטים אותם כי הם לא אחראים למעשיהם ומצד שני מוציאים אותם לחופשות ומשחררים אותם ללא כל פיקוח או מעקב. אני מבינה שלא תקום יחידת צור לנושא, אבל על פי החוק החדש, תהיה ועדה פסיכיאטרית מיוחדות, שתתייחס לחולי נפש לא רק כחולים, אלא כרוצחים מסוכנים. המצב חייב להשתנות. כל הגורמים צריכים להיות מיודעים על שחרור צפוי. אם צריך, יש לחזור לבית המשפט. אם לא - שיהיה פיקוח. אולי כך ניתן יהיה למנוע מקרים כמו זה של מרדכי חי".
מרדכי חי דקר למוות את אשתו השנייה, אלסי לגונדאי, בראש השנה 2012. זה קרה 21 שנים אחרי שרצח את אשתו הראשונה. אחרי הרצח הראשון הוא נמצא לא כשיר ואושפז במשך עשר שנים בבית החולים אברבנאל. בריאיון שהעניק ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים, לגלי צה"ל אחרי הרצח השני, הוא הודה כי שחרורו של חי היה שגוי. "בדיעבד מן הסתם הייתה כאן טעות. זה אחד הסיכונים כשעוסקים באנשים", אמר. עם זאת, הניח ברוך את האחריות לפתחו של המחוקק: "אם רוצה המדינה או החברה שהאדם יישאר במעצר או באשפוז - שתחוקק בהתאם. בית חולים הוא לא בית מאסר".
במשפט השני, ניסה סנגורו של חי, עורך הדין ניר אלפסה מהסנגוריה הציבורית, לטעון כי מרשו אינו אחראי למעשיו גם במקרה הנוכחי, בשל מצבו הנפשי שלא השתנה מאז המקרה הראשון. בית המשפט לא קיבל את הטיעון וגזר על חי 20 שנות מאסר, תוך התחשבות בנסיבות מקלות. הפער בין הכרעות השופטים בשני המקרים מצביע יותר מכל על השרירותיות שבהחלטות מהסוג הזה.
חלק ממשפחות הנרצחים מעלות חשש כי במקרים מסוימים נאשמים מתחזים לחולי נפש כדי להתחמק ממאסר. בסנגוריה הציבורית דוחים את הטענה ומתנגדים להצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כעת. "המבחנים לקביעת אי-כשירות הם מחמירים ביותר", אומרת המשנה לסניגור הציבורי הארצי ד"ר חגית לרנאו. "אם כבר, אנחנו מודאגים מהמצב ההפוך - שאנשים שאינם כשירים לא יוכרו ככאלה". לדברי לרנאו, "המוסר בעולם המערבי הוא של כוונות ולא של תוצאות. אם נקבע שהוא לא יכול לשלוט בעצמו, גם אם התוצאה מאוד חמורה, התפיסה המוסרית-ערכית היא שאי אפשר להעניש. כאב המשפחות מובן לחלוטין, אבל אנחנו חוששים שיחודשו הליכים נגד מי שלא הבריא לגמרי, ובמעצר או בכלא מצבו רק יחמיר".
לרנאו הביעה בפני ועדת הבריאות את עמדת הסנגוריה הציבורית, שלפיה אשפוז אינו עונש. "האנשים האלה נשלחים לבתי חולים פסיכיאטריים. כשמצבם משתפר כי קיבלו טיפול והמסוכנות ירדה, מחלת הנפש בשליטה, לפי החוק צריך לשחרר אותם. אי-אפשר לשלול חירות מאדם כזה רק בגלל חומרת המעשה. עם זאת, אנחנו מודעים לכך שחסר גורם מקצועי שיעשה את הקישור לקהילה וידאג שלמי שמשתחרר יהיה לאן ללכת".
ב-22 בדצמבר יתקיים דיון בעניין ניכוי שליש ממאסרו של הצעיר שדקר את רז חג'ג'. אילנה חג'ג' נושאת עיניה בדאגה לוועדת השחרורים. "גם אם לא ינכו לו שליש, הוא ישתחרר בעוד שלוש שנים. אני תוהה מי יהיה הקורבן הבא שלו". חג'ג' רואה במאבקה לקידום הצעת החוק הממשלתית שליחות. "זה נותן לי כוח", היא אומרת. "אולי ככה נמנע את הרצח הבא. באופן אישי, אני נעלבת בשם חולי הנפש. בעלי העסיק אדם כזה ובני רז התיידד איתו ודאג לו. הוא מעולם לא פגע באף אחד. בגלל אנשים כמו רוצח בני מעמיקות הדעות הקדומות נגד אנשים חולים. הציבור צריך להתעורר ולהבין שמעבר לכל, אין לאף אחד זכות לקחת חיים".