לפני שמונה שנים נעצר מרדכי ניסן, צעיר הלוקה בפיגור שכלי, לאחר שקטינה בת 13 התלוננה שאנס אותה. למרות אין ספור סתירות בעדויות ונתונים טכנולוגיים שהצביעו כי כלל לא היה במקום, הוחלט להגיש נגדו כתב אישום לאחר שלטענת המשטרה הוא הודה במעשה בחקירתו. עם זאת, חקירותיו, למרות הוראה מפורשת, מעולם לא צולמו. לאחר ששהה 20 חודשים במעצר, הפתיעה הקטינה וטענה כי התוקף שלה הוא אדם אחר בכלל ובפרקליטות משכו את כתב האישום. עכשיו הוא ומשפחתו תובעים יותר מ-2.5 מיליון שקלים מהמדינה.
"מדובר במשפחה קשת יום, מתגוררת בדירת שיכון ישנה, מתפרנסת בדוחק ומטפלת בילד, כיום בגיר, בעל נכות בגין פיגור שכלי", נכתב בתחילת כתב התביעה שהגישו לאחרונה ניסן והוריו נגד המדינה באמצעות עורכי הדין ערן אמרני וחן בר-און מנחם. "אם לא די בכך, בוקר אחד מתעוררת המשפחה לצליליה של בשורה מרה כי בנם המפגר חשוד באונס בנסיבות מחמירות של קטינה בת 13". עוד אמרו כי ניסן נכלא "מספר חודשים בבית מעצר ומצא עצמו כלוא יחד עם 40 עבריינים נוספים, ממתין לחקירות השוטרים".
הדברים הקשים נגד משטרת ישראל ממשיכים: "אם הנכם סבורים כי באותם ימי מעצר איתרה המשטרה ראיה חדשה החורצת את דינו של הבן לחסד - טעות בידכם. אמנם גם ראיה זו וגם אחרות למכביר אכן התגלגלו לפתחה של המשטרה, אולם זו, מתוך מחדל או התרשלות, התעלמה מהן לחלוטין. יתרה מכך, המשטרה אף בדתה ופברקה ראיות נגד אותו נכה אומלל שנפל קורבן לכמיהתה ליחסי ציבור טובים ולהפקרות המתבטאת ברצון להשיג הודאה בכל מחיר".
מה שקרה בפועל, על פי כתב התביעה, הוא שבפברואר 2006 התלוננה הקטינה כי שבעה חודשים לפני כן היא ביקרה חברה בפתח תקווה, שם הותקפה כשחיכתה בלובי למעלית. היא לא זכרה את מספר הבניין וגם לא את הטלפון של החברה.
התוקף, לטענתה, הצמיד את ידיו לפיה, אמר לה "אל תצעקי" וביצע בה את זממו עד לפורקן, בזמן שהיא נושכת אותו ומרביצה לו. הילדה סיפרה כי ניסן נהג להסתובב ליד בית הספר שבו למדה וכי חבריה אמרו לה שהוא "חולה נפש שהיה מאושפז בעבר בבית החולים גהה". הילדה הצביעה עליו במסדר זיהוי כמי שאנס אותה וסיפרה לחוקרים כי לאחר האירוע פגשה בו עוד כמה פעמים, אז הבינה שהוא מתגורר בסמוך לבית ספרה.
ניסן נעצר עם אביו כשהוא בביתו ומיד עם מעצרו הציג האב תעודות שמוכיחות שבנו נכה לחלוטין. כבר במעצרו נכתב בחוות הדעת עליו כי "הוא חסר יכולת להגן על עצמו, בעל סימנים שמעידים על פיגור ועשוי להית מנוצל". למרות זאת, במשטרה המשיכו עם החקירה בכל הכוח והתעלמו מהעובדה שעל פי החוק אין להתיר לחשוד מפגר או בעל מוגבלות שכלית או נפשית להיחקר על ידי חוקר לא מוסמך כדי שלא יודה בטעות בלי שהבין על מה שנשאל. יתרה מכך, לפי כתב התביעה, "הקטינה ציינה במפורש שלתוקף לא היו תכונות ייחודיות, כגון הליכה תוך כדי נדנוד או גמגום, או חזות המעידה על פיגור שכלי, כמו חוסר יכולת לבטא משפטים ארוכים או חזרה על אותם משפטים, שפה שמוטה וריור. ניסן עונה על כל הקריטריונים הללו".
"כך פברקה המשטרה ראיית זהב"
חקירותיו של ניסן, כאמור, מעולם לא צולמו. בהארכת מעצרו התרעם על כך סנגורו והשופטת דבורה בן עטר קבעה כי חובה לצלם את החקירות. נציג המשטרה באולם התחייב כי כך יהיה, אך גם בחקירות הבאות, שבאחת מהן "הודה" ניסן, לא היה תיעוד צילומי. עוד נכתב בכתב התביעה כי "הקטינה שינתה תדיר את גרסתה וסתרה את עצמה בנוגע לאופי המעשים, כשלשיאם הגיעה העובדה כי ערב עדותה בבית המשפט, בעת שהגיעה לריענון זיכרון בפרקליטות, טענה כי היא בתולה וכתב האישום תוקן ל'ניסיון לאונס'. מדובר ברשימת סתירות כה ארוכה עד שקשה שלא לתמוה אם אזרחי ישראל לא מופקרים לחלוטין על ידי חוקרים לא מוצלחים של המשטרה", לשון התביעה. חוץ מאותה "הודאה", ניסן הכחיש בכל הפעמים הבאות את המיוחס לו.
"למעט הודאתו המפוברקת, ניסן הצהיר בכל מקום כי הוא אמנם יודע משהו על יחסים שבינו לבינה, אבל מדובר ביחסים של אחרי החתונה בלבד", נכתב בהמשך. עוד נטען בתביעה כי "חוקרת המשטרה רב-סמל בכירה מירב שמש איימה על ניסן שאם לא יודה המשטרה, היא תדאג להכניסו לבית משוגעים, אך הבטיחה לו שאם יחתום על ההודאה, היא תרכוש עבורו את המאכל והשתייה האהובים עליו - שווארמה ופחית קולה".
עוד נכתב כי "מיד לאחר מכן, יצאה רס"ב שמש ממטה המשטרה ורכשה עבורו מנת שווארמה בלאפה ופחית קולה. בזמן שאכל, הוציאה רס"ב שמש מפיו של מרדכי הודאה, שלכאורה באה מיוזמתו. זאת עקב פרץ של ייסורי מצפון שגרם למרדכי לקחת על עצמו את מלוא האשמה בגין האונס ומביע צער על נזק שנגרם למתלוננת. האם ידע על מה חתם? האם הבין שהוא קורבן של תרגיל חקירה שפל המופעל נגד צעיר עם פיגור ועם מנטליות של ילד בן 12? כך פברקה משטרת ישראל שנת 2006 ראיית זהב", לשון התביעה.
"ניסן הפך לצל של עצמו"
בכתב התביעה נטען כי תמלול החקירה האחרונה שונה לחלוטין מתמלול חקירותיו הקודמות של ניסן - מה שיכול להעיד שוב על "פברוק" משטרתי. "הוא מדבר באופן בהיר ורהוט, ללא משפטים חוזרים, ומבלי שמצוין שם שהוא מתנועע בכיסאו או מגמגם כהרגלו. כמו כן, ניסן אישר לכאורה בהודאתו כי פנה לרופא שלו על מנת לקבל טיפול בנשיכה באיבר מינו, לאחר שניסה לכפות מין אוראלי על המתלוננת". עם זאת, הרופא סתר קביעה זו ואמרה שניסן מעולם להתלונן על כאבים באזור איבר המין. "לפחות לא זכור לי ואין לי רישום על כך", צוטט. "גם פלט השיחות ואיכון הטלפונים שביקשה המדינה הראה כי בעת ביצוע האונס היו הקטינה וניסן בשני צדדים שונים של העיר פתח תקווה".
בסופו של דבר, הקטינה טענה כי בזמן שהייתה במשטרה ראתה את התוקף האמיתי, שאינו ניסן, ואז משכה הפרקליטות את כתב האישום נגד ניסן והוא שוחרר מהכלא. "מנער בוגר ומופנם, מפגר אך בעל שמחת חיים ומתפקד, הפך ניסן לצל של עצמו שחי על כדורים פסיכיאטריים", נכתב בכתב התביעה.
פרקליטיו של ניסן אמרו: "אנו מאמינים שבית המשפט ייקח בחשבון בבואו לדון בתביעה חריגה זו את מעללי משטרת ישראל והפרקליטות ויגרום לשינוי תפיסה בסיסי במוסדות המדינה שאמורים להגן על האזרחים ולא להכשילם. בישראל 2014 בשלה העת שבה בחור רגיל או מיוחד שנעשה לו עוול מגמתי, שנוגד את כל הפסיקה וההגנה שקיימת לאזרח, יקבל פיצוי על הסבל הרב שנגרם לו והנזק שנשאר לו לעתיד, לפי כל הכללים המקובלים בכל העולם".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בבדיקה שערכנו עולה כי לא התקבלה במשטרת ישראל התביעה. ככל שתוגש תביעה כאמור למשטרת ישראל, המשטרה תיוצג בהליך המשפטי על ידי הפרקליטות והתביעה תנוהל בבית המשפט ולא באמצעי התקשורת".
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com