"אני כולי מעוקלת. אין לי כלום, אין לי כבלים בבית, אינטרנט. יש לי שלושה עיכובי יציאה מהארץ". כך מתארת אם לשתי בנות מבת ים את המצב העגום שהוביל אותה לעולם המסוכן של הלוואות בשוק האפור, המנוהל על ידי ארגוני פשיעה. דבריה ממחישים ולו במעט את מה שיכול לעבור על אנשים רגילים לחלוטין שנקלעים לחוב כספי גדול, במציאות הישראלית הלא פשוטה. עבריינים מזהים את הטרף הקל ובכסות של עסק חוקי למתן הלוואות גובים ריבית אסטרונומית, מאיימים על החייבים, מאלצים נשים לעבוד בזנות והופכים גברים ל"קופים" שמודים בעבירות ונושאים בעונש בעבור ארגוני הפשע.
לוואלה! חדשות הגיעו עשרות עדויות של לווים נשים בזנות, נהגי מוניות, מסעדנים ועוד שכל עולמם חרב עליהם בגלל חוב לעבריינים. השוק האפור, כשמו כן הוא, מצוי על גבול החוק. מתן הלוואה הוא פעולה חוקית לחלוטין, כל עוד הוא מדווח לרשויות המס. עם זאת, עבריינים מצאו בשוק ההלוואות כר פורה לפעילות בלתי חוקית; פוטנציאל ההתעשרות גדול ואפשר לגלגל כסף שחור ולהעלים מסים.
במשטרה מסבירים כי הלווים בשוק האפור הם מי שהבנקים סירבו לתת להם הלוואות ונחשבים בסיכון גבוה לא לעמוד בתשלומים. "בדרך כלל לתחום הזה נכנסים אנשים מסכנים שיש להם חובות ענקיים והבנקים כבר ביטלו להם כל אפשרות להתקיים ביומיום", אומר גורם במשטרה. הם פונים לשוק האפור, והעבריינים הופכים את ההלוואה למסכת סחיטה. הקורבנות נאלצים לגרד כספים ולשלם עוד ועוד מחשש שיאונה להם רע. לפי ההערכות, עשרות אלפי אזרחים שהסתבכו בחובות מנסים להתמודד עם המצוקה הכלכלית באמצעות הלוואות בשוק האפור, וסחיטה היא העבירה השכיחה ביותר בקרב עברייני ישראל.
השיטה פשוטה: כדי למשוך לווים, ארגוני פשיעה מפרסמים מודעות בעיתונים. אנשים שנקלעו לחוב עונים למודעה ומתוך ייאוש מקבלים כמעט כל תנאי שמוצב בפניהם, גם אם מדובר בריבית של יותר מ-100%. כך, מעריכים במשטרה, ארגוני פשיעה מצליחים לגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה. "גם אם הם נתפסים, קשה מאוד לקשור אותם לעבירה של סחיטה", מסביר קצין בכיר במשטרה. "ברוב המקרים הקורבנות מפחדים להתלונן. תמיד צריך עדות תומכת, כמו עד מדינה או הקלטות".
א', בת 32 מבת ים. רווקה, אם לבת 13 ולבת ארבע.
"היום אני מתפרנסת מניקיון וממסאז'ים", העידה א' בפני חוקרי יחידת יהלום של מס הכנסה. "יש לי חוב של כמעט 300 אלף שקל לבנק הפועלים. עורך הדין של הבנק לא מוכן לשמוע ממני. אני חייבת לבית המשפט 15 אלף שקל כדי לסגור תיק של חוב לעירייה. יש לי מיליון שקל חוב למס הכנסה. אין לי כלום, עייפתי מלחיות, אין לי אפילו כסף לשלם שכר דירה".
א' איבדה את המשמורת על שתי בנותיה. כעת הן גדלות אצל אימה בחוץ לארץ, והיא לא בקשר עמן. "אימא שלי רופאת ילדים ויש לה פנסיה והיא עובדת ועוזרת לי", אומרת א'.
חוקרת: "את באמת נמצאת במצוקה כלכלית עד כדי כך קשה שאין ביכולתך לגדל את שתי הבנות שלך?"
א': "בגלל כל הבעיות הכספיות השירות הסוציאלי של עיריית בת ים התחיל לטפל בי והמצב הגיע לזה שלקחו לי אותן. הילדה הגדולה לא הייתה במסגרת, ולא היה לי כסף לשלם עליה".
אחרי שורה של עיקולים החליטה א' לפנות לעבריינים. "פעם ראשונה לקחתי הלוואה של עשרת אלפים שקל. התחלקתי בהלוואה חצי-חצי עם חברה והיינו צריכות לשלם כל שבוע 1,300 שקל במשך 10 שבועות.
"עצם העובדה שהם שואלים: 'מתי?' יש בה משהו מטריד. לפני כחודש בא אליי בחור קטן לבית ודפק על הדלת בצורה מטומטמת. פתחתי את החלון ושאלתי מיהו. הוא אמר לי שהוא חבר של העבריינים והוא בא לקחת כסף. אמרתי לו שאין לי כסף וסגרתי את החלון. אותו אחד בא אחרי שבוע, חיכה לי ליד הבית על קטנוע, וכשיצאתי הוא צעק את השם שלי בצורה מאיימת".
מ', בת 28 מאילת. אם לשני ילדים.
"לקחתי מהבנק הלוואה של 50 אלף ולא שילמתי אותה. יש לי חובות ליס, לסלקום, ויש לי חובות בחוץ לאנשים. עליתי לארץ בשנת 2001 מאוזבקיסטן. גרתי ברמלה עד לפני כשנתיים בערך. אז החלטתי לרדת לאילת עם הילדים שלי. כבר כשירדתי לאילת הייתי עם חובות. מיד כשהגעתי לשם התחלתי לעבוד כנערת ליווי, פרנסה לי ולילדיי. עבדתי בטיילת, בספא. עבדתי שם שנה אחת".
להלוואה בשוק האפור היא הגיעה דרך לקוח, עבריין המקורב לאחים לביא ולשלום דומרני. "הוא הזמין נערת ליווי ממספר טלפון שמופיע על כרטיסים שמחלקים באילת. הגעתי אליו ליאכטה בנמל אילת יחד עם חברה. היינו שלוש שעות ביאכטה ומשם הכרתי אותו. הוא התחיל להזמין אותי קבוע אליו הביתה. ביקרתי אצלו כנערת ליווי ארבע או חמש פעמים. שמתי לב שיש לו אזיק אלקטרוני על הרגל. הוא סיפר לי שהוא משוחרר מהכלא".
באחת השיחות שניהלה מ' עם חברתה, היא הזכירה את העובדה שהיא במצוקה כלכלית קשה, דבר שלא חמק מאוזניו של העבריין. "הוא אמר לי שהוא יכול להלוות לי כסף בריבית", העידה מ'. "סגרתי אתו שאני לוקחת ממנו 20 אלף והייתי אמורה להחזיר לו 2,600 כל שבוע. עשרה תשלומים, עשרה שבועות. זאת אומרת, לוקחת 20 אלף, מחזירה 26 אלף".
לדברי מ', השוק האפור שואב את החייבים וגורם להם ללוות עוד ועוד. "לקחתי עוד פעמיים", סיפרה מ'. "פעם אחת לקחתי 3,000 שקל, הלוואה עומדת שנקראת הלוואה אקספרס. אני משלמת ריבית של 300 שקל בשבוע וכל עוד אני לא מחזירה את ה-3,000 ההלוואה לא נסגרת אף פעם".
חוקר: "כשהיית לוקחת את ההלוואות מאותו העבריין, הוא היה מחתים אותך על טפסים?"
מ': "כן, על צילום של תעודת הזהות שלי שמאחוריו רשמתי בכתב יד שאני מתחייבת להחזיר לו את הכסף בזמן עם ריבית".
חוקר: "האם היו מקרים שבהם נדרשת להחזיר כספים ולא החזרת, ומי מטעמו של העבריין החל להפעיל לחצים?"
מ': "הוא היה מתקשר בלי סוף לטלפון הנייד שלי בשביל לקבל את הכסף. רוב הזמן הייתי משלמת כנדרש. הייתה פעם אחת שהייתי חייבת עדיין אלפיים שקלים ולא שילמתי. הוא התקשר אליי מלא פעמים ולא הייתה לי ברירה. החלפתי מספר טלפון. היו גם פעמים שהוא דפק לי בדלת וצעק לי מלמטה שהוא רוצה את הכסף. פעם אחת אמרתי לו שאין לי מאיפה להביא את הכסף. הוא הסביר לי שאני צריכה לעשות מאמצים. ואז שאלתי אותו: 'מה יקרה אם אני לא אחזיר לך?' והוא השיב: 'רק תנסי אותי' וחייך לי מול הפנים. זה היה איום, חד וחלק".
חוקר: "מה חשבת שיקרה אם לך אם לא תחזירי לו את הכסף?"
מ': "הוא היה פוגע בילדים שלי".
ד', בת 26 מאילת. רווקה.
בעקבות עדותה של מ', הגיעו החוקרים לחברתה ד', אף היא מנפגעי השוק האפור. "אני עובדת כנערת ליווי באילת כבר עשרה חודשים", סיפרה ד'. "במקור אני מבאר שבע. יש לי חשבון בנק אחד בבנק הפועלים והוא מוגבל. יש לי חוב של 130 אלף שקלים להוצאה לפועל. כבר בגיל 18 לקחתי הלוואה מהבנק.
"אני לא רוצה להגיד ממי לוויתי בשוק האפור בגלל שאני מפחדת. אין סיכוי שאני אומרת. מאז שהתחלתי לעבוד בליווי, לוויתי בערך 50 אלף שקל במזומן כי הייתי זקוקה לכסף. לא יכולתי לקבל בדרכים המקובלות. הייתי צריכה לשכירות, חובות שהייתי צריכה לשלם.
"היו מפקידים לי את הכסף בדואר. הייתי מזדהה במספר תעודת הזהות שלי ואוספת את הכסף. אני לא יודעת מה הייתה הריבית, אבל נגיד שלקחתי הלוואה של 3,000, הייתי צריכה להחזיר במשך עשרה שבועות סכום של 5,000-4,700 שקל. תמיד החזרתי את ההלוואה בזמן, אבל היום אני חייבת כסף. חזרתי לעבוד בזנות אחרי חודשיים שלא עבדתי". לדבריה, היא חייבת לכל היותר 22 אלף שקל. היא מספרת שנפגשה עם בעל החוב כדי להגיע עמו להסדר. "הוא לקח מחשבון, עשה חישובים ורשם לי 45 אלף. המציא לי תשלומים שאני לא יודעת".
חוקר: "מה קרה כשלא שילמת בזמן?"
מ': "צעקות. לא היו איומים או מכות. תמיד אמר לי שיש לי מזל שהוא אוהב אותי כי אני ילדה טובה".
חוקר: "את פוחדת מהם?"
מ': "כן, כי הם כמה אנשים, הם ארגון פשע. ככה אני חושבת. בגלל זה לא רציתי לספר לך ממי קיבלתי את ההלוואה".
חוקר: "זה נכון שאחד מהם היה מגיע לספא, מחכה שתסיימי עם הלקוחות ולוקח לך את הכסף אחרי כל לקוח?"
מ': "היו פעמים שהוא היה מגיע ואומר לי שהוא ראה שאני עושה כסף, והייתי נותנת לו את הכסף. אחד מהם אמר לי שתמורת הורדת החוב הוא ישכב איתי כמה פעמים בשבוע, אבל אני לא הסכמתי".
פ', בן 50 מאילת. גרוש.
"אני מוגבל כבר הרבה מאוד זמן. אם אני אספר כמה חובות יש לי לבנק, אנחנו נשב פה כל היום וכל הלילה. לקחתי בזמנו המון הלוואות מהבנק וכבר שנים שאני לווה כספים בשוק האפור. הייתי צריך את הכסף לשכירות, לקניות ולעוד כל מיני דברים. אין מצב שאני אומר לך ממי לוויתי. מחר אני לא אישן בלילה. אני אגיד לך אחרי שאדע שיש לי חיים חדשים בחו"ל".
חוקר: "איך הגעת לשוק האפור?"
פ': "מישהו נתן לי טלפון. אבל אף פעם לא פגשתי אף אחד. כל ההלוואות שקיבלתי היו דרך הטלפון. העבירו לי במזומן בזמן. לקחתי הלוואה עומדת שזו הלוואה שאתה משלם רק את הריבית, עד שיש לך כסף לשלם את הקרן. הלוואה יורדת זאת הלוואה שפורשים לתשלומים. בהלוואה עומדת אתה משלם יותר. לא היה מצב שלא שילמתי, מהפחד".
ס', בת 31 מראשון לציון. נשואה.
בחקירתה ציינה ס' כי היא חייבת כספים לשמעון פונטיאק עמר, אחד מאנשיו הבכירים של יצחק אברג'יל ומוטי חסין. "עבדתי בספא מסז'ים בראשון לציון. יש לי חובות בשוק האפור. לוויתי אולי מ-12 אנשים, אולי יותר. אני חייבת קרוב למיליון שקל. זה התחיל מסכום קטן של 12-10 אלף ורק הלך וגדל. לדוגמה, אצל שמעון פונטיאק אני חייבת כ-600 אלף שקל. שילמתי אצלו כל יום 3,000 שקל. התחלנו את זה כשלי ולבעלי הייתה בעיה כספית בספא, עם השכירות של המבנה. רצו ממני 34 אלף שקלים, אז נאלצנו לפנות לשוק האפור". עוד העידה ס' כי היא חייבת לקבוצה האילתית בראשות רובי מטטוב ויאשה ישייב ולגובים נוספים.
ע', בת 40 מרמלה. נשואה ואם לשניים.
"פעם עבדתי כשכירה עם תלוש, היום אני חותמת אבטלה. מצבנו הכלכלי רע מאוד. בעלי מחסנאי, משתכר 6,000 שקל בחודש ואני מקבלת מביטוח לאומי 2,500 ועוד 1,200 מזונות. אנחנו חייבים הרבה כספים לכל מיני גורמים בשוק האפור ולבנקים. לבנק הפועלים אנחנו חייבים 250 אלף שקלים.
"פעם אחת פתחתי עיתון וראיתי מודעות על הלוואות. זה קורץ לך. התקשרתי. ההלוואה הראשונה הייתה לפני שלוש שנים. הגעתי לבחור ששאל אם יש לי חשבון תקין ופנקס צ'קים. יש להם שני משרדים בתל אביב, הם יושבים בחנויות של מוצרי חשמל. ביקשתי הלוואה של 10 אלף שקלים והחזרתי 20 אלף שקלים ב-12 תשלומים. את הצ'קים רשמתי לפקודת חנות החשמל - עדיין לי את הספחים. הוא לקח סחורה ב-20 אלף שעליה אני שילמתי. הם נוכלים רציניים. הם מפרסמים עצמם בכל העיתונים כל פעם בשם אחרים".
חוקר: "איך הבנת שמדובר בעבריינים?"
ע': "הפרצופים שלהם. ההתנהגות שלהם, שהיא אגרסיבית מדיי. כאילו אני חייבת להם משהו. הפנים שלהם היו מאיימים. חששתי מהם. יותר סמכתי על הפקדות בדואר, כי שם יש אסמכתאות. הם התחילו לשקר על התשלומים שכבר שילמתי".
ע' סיפרה שמעולם לא הצליחה לסלק את החוב. "אף פעם לא הייתה לי הפסקה. תמיד בתשלום האחרון חידשתי הלוואה. לא הייתה לי דרך להיפטר מזה". ע' סיפרה כי כל הניסיונות להשתחרר מהחוב עלו בתוהו. אף שהיא ובעלה ניסו להפסיק לשלם, העבריינים ממשיכים לדרוש מהם כסף.
מעטים מגיעים למשטרה להתלונן על בעלי חוב שמאיימים עליהם, ולרוב החייבים חוששים להתלונן. במשטרה מסבירים כי בהיעדר תלונה כמעט בלתי אפשרי להוכיח שהייתה סחיטה באיומים. העדויות נאספות בדרך כלל כחלק מחקירות גדולות יותר שמתנהלות במס הכנסה ועוקבות אחרי תנועות הכספים של ארגוני הפשיעה, תנועות שנעשות בעיקר באמצעות הדואר. "בדרך כלל במצב כזה העדויות של הלווים הן עדויות תומכות לחומרים שנאספו עד אז על הארגון", מסכמים במשטרה.