פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כ-40% מהיהודים בארץ: לשנות המדיניות בהר הבית

      שניים מכל חמישה ישראלים סבורים שיש לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית גם במחיר שפיכות דמים, כך עולה מסקר "מדד השלום". עם זאת, 56% סבורים שלא צריך לשנות את הסטטוס-קוו במקום הקדוש

      כמעט 40% מהציבור היהודי בישראל סבור שיש לשנות את מדיניות הממשלה סביב התפילות בהר הבית ולהסיר את איסור התפילה ליהודים במקום הקדוש – גם במחיר שפיכות דמים, כך עולה מסקר "מדד השלום" שמפרסמים היום (שני) מכון גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים של אוניברסיטת תל אביב. הר הבית ותפילת יהודים עליו הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי בהגותם ובפעילותם של חוגים מתרחבים בציבור הישראלי-יהודי.

      לאחרונה גם הפכה שכיחה יותר התופעה של יהודים, ובכלל זה שרים וחברי כנסת, המנסים – חרף האיסורים החוקי וההלכתי - להתפלל בהר הבית. זאת בעידודם של מספר רבנים, שפרסמו פסיקות המתירות תפילה על ההר והדוחפים את המקבלים את סמכותם לעלות להתפלל במקום. היעד הסופי של פוסקים אלה ותלמידיהם היא להביא בסופו של דבר לשינוי במדיניות הממשלה האוסרת זאת בעיקר כדי למנוע חיכוך עם העולם המוסלמי. עם זאת, הסקר מלמד כי עדיין, רוב הציבור היהודי (56%) תומך כיום בהמשך המדיניות האוסרת על יהודים להתפלל בהר הבית.

      לכל סקרי "מדד השלום" בוואלה! חדשות

      כוחות הביטחון מונעים ממפגינים להיכנס להר הבית, ירושלים (טלי מאייר )
      56% מהיהודים תמכו בהשארת הסטטו-קוו על כנו (צילום: טלי מאייר)

      באותה רוח, קרוב למחצית (47%) תומכים בפסיקה של רוב הרבנים החרדים והדתיים-לאומיים לפיה תפילה של יהודים בהר הבית אסורה לפני בוא המשיח וחידוש המקדש, אבל כרבע (26%) תומכים בפסיקה של אותם הרבנים המתירים ליהודים להתפלל בהר הבית גם כיום. פילוח לפי דתיות של המרואיינים העלה כי בקרב המסורתיים-הדתיים, הדתיים והמסורתיים הלא-דתיים נמצאו השיעורים הגבוהים ביותר התומכים בשינוי מדיניות הממשלה האוסרת על יהודים להתפלל על הר הבית (בהתאמה 49%, 46.5% ו-44%) ואילו בקרב החילונים והחרדים נמצאו השיעורים הנמוכים ביותר המצדדים בשינוי (34% ו-17%). בהקשר זה שאלנו גם לגבי הפסיקה הרבנית האוסרת תפילה של יהודים על ההר. רוב עצום בקרב החרדים (96%) מתנגדים לשינוי הפסיקה הזו, לעומת 60% בקרב הדתיים. יש לציין כי בקרב החילונים שיעור גבוה מאוד (למעלה משליש) לא ענו על השאלה.

      מדד השלום האם צריך לשנות את הסטטוס-קוו בהר הבית? (עיבוד תמונה)

      עוד נבדק, מה הערכת הסיכויים להגיע להסדר כלשהו עם הווקף המוסלמי לגבי תפילה על ההר שהיה מקום משכנו של בית המקדש. מהסקר עולה כי פחות משליש מהישראלים-היהודים (31%) מאמינים שיש כיום סיכוי להגיע להסדר שיאפשר לבני שתי הדתות להתפלל במקום, שעה שהרוב חושבים שאין לכך סיכוי בין אם בגלל הצד המוסלמי (30%), בגלל הצד היהודי (4%), או בגלל שני הצדדים גם יחד (29%). התחזית ביחס לסיכוי להגיע להסדר כזה היא אופטימית יותר כאשר ממקמים זאת במסגרת הסכם שלום כולל.

      אינתיפאדה שלישית או מקרים בודדים?

      נושא נוסף שנבדק בסקר הוא גל הטרור האחרון ויחסו של הציבור להתפתחויות. בוויכוח המתנהל סביב ההגדרה של צבר פיגועי הטרור האחרונים, רוב גדול בציבור היהודי (58%) מאמץ את ההערכה שמדובר בפעולות יחידניות שנעשו ביוזמה מקומית. עם זאת, כשליש (32%) מקבלים את הדעה הנגדית שמדובר בראשיתה של אינתיפאדה מאורגנת. אשר לדרך הנכונה למנוע פיגועי טרור כאלה, למעלה ממחצית (52.5%) סבורים שיש לחדש את המשא ומתן על הסכם שלום ואילו כשליש בדעה שיש להשעות כל מגע מדיני על הסכם. 5% תומכים בהמשך המצב הקיים. כמעט כמחצית המרואיינים הערבים לא השיבו לשאלה זו. מבין מי שכן השיבו עלה במעט שיעור הסבורים כי מדובר ביוזמות מקומיות על שיעור מי שהעריכו שמדובר בתחילתה של אינתיפאדה שלישית. רוב עצום (81%) מהמרואיינים הערבים סבורים כי הדרך לטפל באירועי הטרור האחרונים היא לחדש את המשא ומתן המדיני לשלום.

      יעוד: פיגוע הדקירה בגוש עציון (צילום מסך)
      הרוב חושבים שהפיגועים האחרונים אינם מאורגנים. תיעוד הפיגוע בצומת אלון שבות, אתמול (צילום מסך)

      לאחרונה אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו לחדש את הבנייה בשטחים, למרות הביקורת הבינלאומית. שאלנו מה הייתה הסיבה העיקרית שבגללה החליט נתניהו מה שהחליט. כשני-שליש מהמרואיינים היהודים (64%) השיבו כי הוא עשה זאת כדי לחזק את מעמדו בקרב הימין וציבור המתנחלים. רק מיעוט קטן (22%) סבור שההחלטה נבעה מתוך אמונה אמתית שחידוש הבנייה ישרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל. פילוח התשובות לשאלה זו עם ההצבעה בבחירות לכנסת ב-2013 מראה שמצביעי הליכוד נחלקים כמעט שווה בשווה בין החושבים שהוא החליט על כך מתוך אמונה אמתית (42%) לבין המעריכים כי מהלכו זה נועד לחזק את מעמדו בימין (38%). בקרב מצביעי כל שאר המפלגות, מימין ומשמאל, הכף נוטה בבירור לזכות הדעה כי נתניהו החליט על חידוש הבנייה בשטחים כדי לחזק את מעמדו במחנה הימין ולא מתוך אמונה אמתית כי בכך הוא משרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל. הוא הדין לגבי התפלגות הדעות בקרב המרואיינים הערבים.

      יחסי ישראל – ארצות הברית: מי אשם בהידרדרות?

      בחודש האחרון היו כמה וכמה אינדיקציות להידרדרות במערכת היחסים בין ישראל לארה"ב. שאלנו שתי שאלות בעניין זה. האחת ברמה הממשלתית והשנייה ברמת הציבור הרחב. הממצאים מורים כי רוב מכריע (69%) בציבור היהודי מעריך את היחסים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקני בראשות הנשיא אובמה כגרועים מאד או די גרועים, ואילו 28% בלבד מגדירים יחסים אלה כטובים מאד או די טובים. לעומת זאת, כאשר מדובר ביחסים בין העם בישראל לעם האמריקאי, התפיסה הפוכה - 82% מגדירים את היחסים בין שני העמים טובים מאוד או די טובים ורק מיעוט קטן (11%) חושבים שהיחסים גרועים מאד או די גרועים. הערכה זו מסבירה, כנראה, מדוע הציבור היהודי אינו מודאג ביותר מהמשך המשבר בין ממשלת ישראל והממשל האמריקאי, שכן הדעה הרווחת (72%) היא שהמשבר לא יתדרדר לנקודה בה ארה"ב לא תהיה יותר בעלת ברית קרובה של ישראל. אשר לאחריות למשבר היחסים בין שתי המדינות, הציבור היהודי בדעה שהאשמה נופלת יותר על הצד האמריקאי (47%) מאשר על הצד הישראלי (30%). 18% מטילים אחריות שווה על שני הצדדים.

      פגישת בנימין נתניהו והנשיא ברק אובמה – הבית הלבן, אוקטובר 2014 (GettyImages)
      שניהם אשמים. אובמה ונתניהו (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      שאלנו לגבי הערכת ההשלכות של קרע ביחסים והיה אם יתרחש. בציבור היהודי השיעור הגבוה ביותר לפי ממצאינו (47%) סבורים כי צמצום התמיכה האמריקנית יפגע קשות בביטחון הלאומי של ישראל. זאת לעומת 40% הסבורים כי צמצום התמיכה האמריקנית דווקא יגרום לישראל להסתמך על עצמה ויחזק את העצמאות שלה.

      מדד השלום מי אחראי למשבר עם ארה"ב? (עיבוד תמונה)

      בקרב המרואיינים הערבים, השיעור הגבוה יותר, כמחצית (50%) מגדירים את יחסי ממשלת ישראל וממשל אובמה טובים מאוד או די טובים ושיעור גבוה יותר (69%) מגדירים כך גם את יחסי העם האמריקני עם העם בישראל. רוב גדול (72%) סבורים כי נמוכים הסיכויים להידרדרות המשבר ביחסים עד לנקודה שבה ארה"ב תפסיק להיות בעלת ברית קרובה של ישראל. באשר לאחריות למצב היחסים – התשובה השכיחה יותר (34%) היא כי ישראל אחראית יותר, 10% סבורים כי האמריקנים אחראים יותר ואילו 33% מהערבים מטילים אחריות שווה למצב על שני הצדדים.

      מדד השלום מה הדרך הנכונה למנוע טרור? (עיבוד תמונה)
      מדד השלום אינתיפאדה או מפגעים בודדים? (עיבוד תמונה)

      הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 3-5 בנובמבר 2014, בקרב 603 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. את העיבודים הסטטיסטיים ביצעה יסמין אלקלעי.

      מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

      לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן

      המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

      לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים