וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הצלחנו לשפר את החיים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב"

8.11.2014 / 12:10

עם סיום תפקידו סיפר סנ"צ ניסן מנשי, מפקד תחנת שרת, כי בזכות נוכחות מוגברת ושיתוף פעולה של הרשויות האלימות באזור ירדה באופן ניכר. עם זאת, אמר: "הייתי רוצה להשלים את המשימה עד הסוף"

רב פקד ניסן מנשי מפקד תחנת לוינסקי, דצמבר 2012. יותם רונן
פעל בשלושה מישורים. סגן ניצב ניסן מנשי/יותם רונן

ביום ראשון האחרון עמד מפקד תחנת משטרת שרת סגן-ניצב ניסן מנשי בצומת הרחובות נווה שאנן ובני ברק, במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. במשך כמה שעות הוא ניסה לסכם את הקדנציה שלו, שבמהלכה פיקד על שטח שגודלו בסך הכול 4.5 קמ"ר ושחיים בו על פי הערכות קרוב ל-80 אלף איש - 20 אלף תושבים הרשומים כתושבי המקום, 20 אלך איש שלא רשומים ועוד כ-40 אלף נתינים זרים מאפריקה. סנ"צ מנשי, שיעבור לשמש קצין אג"מ של מרחב ירקון נזכר איך עד לפני שנתיים וחצי ויתרה למעשה המדינה על התחנה המרכזית הישנה, כשאלפי הנתינים מאפריקה שהגיעו בהמוניהם כבשו את המקום והשטח הפך למשה לאזור אקס-טריטוריאלי מבחינתה של ישראל.

בקיץ 2012 החליט ציון קאפח, שופט בבית משפט השלום בתל אביב לשחרר נתין מסודאן שנעצר בחשד לגניבת אופניים. "הייתי בחפיפה עם הקצין שפיקד על כוח המשטרה שפעל פה וצעדנו ברחוב נווה שאנן", נזכר סנ"צ מנשי. "ראינו רחוב עמוס באפריקנים ובעשרות רוכלים ישראלים. ככל שנכנסו לתוך הרחוב, ראינו כמות אדירה של אופניים - שוק של אופניים גנובים במרכז הרחוב בצהרי היום. הקצין שליווה אותי סיפר כי השופט הורה להחזיר את זוג האופניים לחשוד ולשחרר אותו. זאת משום שזו הנורמה שהייתה נהוגה בארץ המוצא שלו. הקצין אמר לי: 'זה המצב ואין בעצם מה לעשות'". לדבריו, "הסיור הזה היה בעצם הסטירה שקיבלתי לפרצוף, אבל זה גם הגורם שהניע אותי ונתן לי את המוטיבציה שאתה חייב להביא את השינויים לשטח ולהפוך את המקום הזה ליותר נוח לשהות בו".

שכונת נווה שאנן בה התרחש אונס הקשישה על ידי אריתראי, דצמבר 2012. בן קלמר
"המתחם היה שטח אקס-טריטוריאלי". נווה שאנן/בן קלמר

עם כניסתו לתפקיד, עמד לרשותו של סנ"צ מנשי כוח קטן של 40 שוטרים, שרובם כבר היה מותש מעבודה קשה ורוויה באירועים אלימים, בתנאים שלא זהים לשום גזרה אחרת של המשטרה. "חלק מהשוטרים אמרו לי שהם רוצים לפרוש ולהתפטר בשל השחיקה הגדולה". כמה ימים לפני כניסתו לתפקיד החליטו השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' ומפקד מחוז תל אביב ניצב בנצי סאו להקים את תחנת שרת במתכונת נרחבת, שכללה 300 שוטרים ו-40 לוחמי מג"ב. עם זאת, ככל שחלפו הימים הבין סנ"צ מנשי עד כמה הוא בבעיה.

"כמו כל מפקד במשטרה אתה מבקש שיעדכנו אותך על כל אירוע חריג בשטח. ואז אני מוצא את עצמי לילה אחרי לילה מקבל טלפונים על דקירות, קטטות, מעשי שוד ועוד. מעשי האלימות נעשו על ידי זרים ועבריינים מקומיים או מזדמנים, כמו צרכני סמים שמגיעים מכל רחבי הארץ". על פי קצין בכיר במשטרה, בשיא האלימות באזור התרחשו 13 אירועי דקירה בחודש (המספר עומד היום על שניים או שלושה אירועים בחודש - א"א) ובגיבוי מפקד המחוז החליט סנ"צ מנשי לפעול בשלושה מישורים עיקריים כדי לשנות את המציאות הקשה בשטח.

ראשית, הוא התמקד בפשיעה הקשה - בעבירות שוד, במעשי אלימות, בפריצות לבתים ולעסקים ובגניבת כלי רכב. לדבריו, הפעילות כללה חיכוך יום-יומי של שוטרי סיור עם התושבים, לצד תצפיות ופעילות סמויה נגד מי שמסומנים כעבריינים פעילים, כמו גם שליחת "פתיונות" לשטח. "שלחנו שוטרות סמויות, שהסתובבו עם תיק או טלפון נייד. ממרחק אתה רואה איך היא הופכת לקורבן של מעשה פשע, אבל מיד אתה פועל ללכוד את המבצעים", אמר סנ"צ מנשי שסיפר כיצד אימץ את השיטות של ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודולף ג'וליאני ."אתה צריך מיד לטפל בעבירות איכות חיים - אם יש מבנה נטוש, שהשתלטו עליו נרקומנים, והמקום מהווה בסיס לביצוע עבירות ומרכז סחר בסמים, אתה מבין שצריך להבהיר לבעלי הנכס את המצב ואת האחריות שלו ומבקש ממנו לפעול - לאטום את המבנה או להרוס אותו ובכך אתה מרחיק את המפגע".

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה

"יצרנו הידברות עם כלל הקהילות"

האלמנט השני שהכניס לשטח היה השילוב בין הגורמים השונים. "אתה מגלה שהטיפול בתופעות מסוימות חייב להתבצע על ידי גורמים שונים כמו עירייה ומשרדי ממשלה. במפגש הראשון איתם אתה שומע שהם לא נכנסו לשטח כי הם חששו והרגישו חוסר ביטחון", הסביר מפקד התחנה היוצא. "יצרנו מסגרת שבה אחת לכמה ימים ליווינו נציגים של כל הגופים - עירייה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, משרד הבריאות, מע"מ, חברת החשמל, רשות הגז ועוד. נכנסו עם כוח גדול שטח במטרה להבהיר לכולם שיש כאן שלטון חוק ומשילות ישראלית ועל מנת ליצור הרתעה.

הצעד השלישי היה הידברות עם כל הקהילות באזור. "אתה חייב ליצור שיח בכל הרמות ועם כלל התושבים והמוסדות", אמר סנ"צ מנשי, שסיפר בגאווה שביום שבו נפרד מהתחנה הגיעו לטקס נציגי השכונה הישראלים וראשי הקהילות של הסודאנים והאריתראים. "לפני אחת ההפגנות של הזרים נגד חוק המסתננים ישבתי עם כמה מהם ושאלתי אם יש חשש שההפגנות יהיו אלימות. כל הדוברים שלהם אמרו לי 'אין מצב שנצא נגד העם או המדינה. אתם קיבלתם אותנו בגבול עם מים ולחם אחרי מה שעברנו במדבר ובמסע לישראל'". מצד שני, אמר סנ"צ מנשי כי הוא מבין את המצוקה של תושבי דרום תל אביב: "המצוקה שלהם אמתית - תחושת הביטחון שלהם נפגעה".

"נשארה לנו עוד קצת עבודה לעשות"

השינוי בשטח הצליח והפתיע את בכירי המשטרה והרשויות השונות, ובכלל זה את אנשי עיריית תל אביב - בחודשים האחרונים נסגרו מרבית המועדונים של הנתינים הזרים, חניות האופנה שבו לרחוב נווה שאנן, כמעט מדי יום נפתחת מחדש חנות נעליים ברחוב, ארגזי האלכוהול נעלמו וכך גם שוק האופניים הגנובים שיצא מרחוב נווה שאנן ועבר לרחוב בני ברק, אבל בקושי ניתן למצוא שם זוגות למכירה והסוחרים פועלים בחשש ובחשדנות.

יותר ויותר דירות מתרוקנות ושלטי ההשכרה ממלאים את החזיתות. "הלחץ שלנו והשילוב של חוק המסתננים שינה את המצב", טען סנ"צ מנשי. "רבים מהמסתננים עזבו את האזור ועברו לשכונות שבהן מתגוררים בני העדה האתיופית ברחובות, בפתח תקווה ובנתניה, שם הם יכולים להיטמע. אנחנו גם רואים כיצד יותר ויותר נתינים מבקשים לצאת מהארץ. בחודשים האחרונים יצאו 5,000 מהם בחזרה לאפריקה. חוק המסתננים נחוץ כי צריך למצוא פתרון לבעיה".

לדבריו, ההישג הגדול שלו ושל השוטרים שלו הוא בכך "שגרמנו לשינוי, אבל שמרנו על כבוד האדם". עם זאת, אמר כי "האמת שאני מרגיש תחושת החמצה. הייתי רוצה להשלים את המשימה עד הסוף. להמשיך אולי עוד שנה כדי לראות את השינוי המלא שעשינו כאן למקום. אין ספק שהתחולל כאן שינוי, אבל נשארה לנו עוד קצת עבודה לעשות".

לפניות לכתב אבי אשכנזי: Aviash123@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully