ההתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע האחרון עוד עלולה להתהפך נגדו. הוא כל כך עסוק בגיבוש הקואליציה העתידית שלו, עד שנראה כי הוא עומד להישאר ללא קואליציה בהווה. התעקשותו לקרוץ באופן מופגן לחרדים, כפי שבאה לידי ביטוי, למשל, בראיון הנדיר שהעניק השבוע לתחנת הרדיו "קול ברמה", יחד עם מאמציו הבלתי נלאים לתכנן עמם ועם בנט את קואליציית "השותפים הטבעיים" העתידית שלו, גרמה ללא מעט גורמים בתנועה וביש עתיד להרגיש שהוא פשוט לא סופר אותם, מזלזל בהם ומתכנן את קבורתם הפוליטית בעודם בחיים.
סיעת יחיד - לכל הטורים של עמרי נחמיאס
השבוע החליטו לבני ולפיד להתעשת ולהפסיק לשמש תפאורה בקואליציה. יחד עם שיתוף פעולה הדוק מצדו של שר החוץ ליברמן הצליחו השלושה להעביר את חוק הגיור על אפו ועל חמתו של נתניהו. חתיכת אצבע בעין. ראש הממשלה גם הסתכסך עם מחצית מהקואליציה שלו וגם לא הצליח למנוע את העברת החוק הרגיש, דבר שקיווה להצליח לעשות כדי לרצות את החרדים. שרת המשפטים נתנה סימנים בקו השבר של הקואליציה: "שלושת הלמ"דים (לפיד, לבני וליברמן - ע"נ) מול שני הבי"תים (ביבי ובנט - ע"נ)".
כדי להעביר את אותו חוק גיור נזקקו השבוע הלמ"דים לכך ששני חברי הכנסת הערבים בוועדת החוקה, ג'מאל זחאלקה (בל"ד) ואיברהים צרצור (רע"מ-תע"ל) יסכימו להיעדר מהישיבה. בסופו של דבר, כך אכן היה. במשך יומיים שברו בליכוד את הראש מה היה הדיל ששכנע את הערבים שלא להיכנס. את התשובה, טוענים כמה גורמים בכירים בליכוד, ניתן היה למצוא אתמול (רביעי) במליאת הכנסת, כאשר רגע לפני ההצבעה על השעיית חנין זועבי לשישה חודשים מדיוני הכנסת, יצאו מהמליאה שר החוץ ליברמן וחבר סיעתו, יו"ר ועדת החוקה דוד רותם. לא בדיוק שני חברים של זועבי, ובאופן עקרוני שני אנשים שבדרך כלל שמחים מאוד להצביע נגדה. גם מרבית חברי התנועה נעדרו, וכל זאת בזמן שראש הממשלה דווקא אץ רץ למליאה כדי להספיק להצביע בעד ההשעיה. בליכוד משוכנעים שההיעדרות לא הייתה מקרית וכי היא מהווה את ה"תשלום" לח"כים הערבים עבור היעדרותם מחוק הגיור. בתנועה ובישראל ביתנו הכחישו בתוקף.
והשלישייה הזו לא עצרה כאן. עוד באותו היום החליטו לבני, לפיד וליברמן להעלות לסדר היום את "חוק ישראל היום", שעבור נתניהו הוא אקט של התרסה ועלבון אישי של ממש. החוק, שנתפר היטב למידותיו של החינמון הפופולרי המזוהה מאוד עם ראש הממשלה, קובע כי תהיה חובה לגבות תשלום עבור עיתון יומי שהוא אחד מארבעת הנפוצים בישראל.
לא היה חסר הרבה כדי שהחוק יעבור אתמול בקריאה טרומית. פשוט נדרשה החלטה של לפיד ששוברים את כל כללי המשחק ומעבירים את החוק על ראשו של נתניהו. אבל ביש עתיד החליטו להנמיך את גובה הלהבות, והסכימו להצעת יו"ר הקואליציה החדש-ישן, זאב אלקין, לדחות את ההצבעה בשבוע, בתקווה שיצליח לפתור בדרך נס את העלאת החוק. העברת שני החוקים הללו, חוק הגיור באמצעות החלטת ממשלה, וחוק ישראל היום בקריאה טרומית במליאה, היא לא משבר פוליטי זניח. זו הצהרה פומבית שהעסק התפרק, גם אם ייקח עוד כמה חודשים עד שיתפרק מעשית בדמות פיזור הכנסת.
קחו למשל את שר האוצר לפיד, שהגיע אתמול לישיבה של צוות שרים אשר עסקה בתשתיות ביהודה ושומרון, בדגש על שיפור כבישים מסוכנים, כדי להודיע לנתניהו שהוא "לא מוכן להעביר שקל להתנחלויות", ולפוצץ את הישיבה. השרים פתחו בדיון כמקובל, אבל כבר כעבור שתי דקות התערב לפיד, והחל לירות לכל עבר. "לא זכור לי שקיבלנו החלטה להחריב את היחסים עם ארצות הברית", אמר. "ההחלטה בעיתוי הזה תעשה לנו נזק". שר שנכח בישיבה הודה שהמחזה "היה מרתק". לדבריו, "לראשונה בחיי ראיתי מהצד איך משיקים קמפיין בחירות".
למי מתכנן לחבור אלי ישי?
בשבועות האחרונים עוסקת המערכת הפוליטית בחיבור מעניין, מקורי, ומפתיע של שני בכירים פוליטיים לגוף אחד בבחירות הבאות: מחנה אלי ישי בש"ס מצד אחד, ותקומה, האגף החרדי-לאומי הניצי בבית היהודי מנגד.
נסביר: לפני כחודשיים העביר בנט בבית היהודי את החוקה החדשה, שמתעלמת הלכה למעשה ממאמצי המיזוג של שתי המפלגות וקובעת כי נציגי תקומה יתמודדו בפריימריז פתוחים. מבחינת אנשי תקומה, הדבר התפרש כאילו בנט מראה להם את הדרך החוצה. בש"ס, מנגד, התיעוב ההדדי בין אלי ישי לבין אריה דרעי מאיים לפלג את המפלגה כמעט מדי יום. אמנם הנושא טרם עבר לפסים מעשיים, אבל אין ספק שלא מדובר בתסריט מופרך מיסודו.
שיח המנותקים
אירוע פתיחת מושב החורף השבוע במליאת הכנסת נראה כמו קרב סיסמאות בין נתניהו לבין יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג. מצד אחד, ראש ממשלה שנושא את אותו נאום כבר למעלה מעשור, בשינוי מילה אחת פה ושם (דאעש, למשל, נוספה השנה), תוך שהוא מקפיד להתייחס אך ורק לאיומים ביטחוניים ולהתעלם באופן מופגן מבעיות הדיור, יוקר המחיה, החינוך, הבריאות והרווחה. אתם יודעים, הזוטות האלה שמרכיבות את חיי היום-יום של כל אזרח בישראל.
מנגד, זכינו לחזות בנאום לוחמני של הרצוג, שהטיח בנתניהו שהוא "מנותק", וסיפר על מה שיקרה כאשר הוא יהיה ראש הממשלה. לאור מצב הסקרים הנוכחי של מפלגת העבודה, לא ברור מי מבין השניים הוא המנותק.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il