המבקר: ליקויים חמורים במאבק נגד הפשע המאורגן

דוח של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (רביעי) חושף ליקויים במסגרת שיתוף פעולה בין המשטרה לבין מס הכנסה במאבק בפשיעה המאורגנת באמצעות רשות המסים. מהדוח עולה כי רשימת "ה-400" עבריינים, שחטיבת המודיעין של המשטרה העבירה למס הכנסה, צומצמה ל-297 איש בלבד, מתוכם רק 213 נדרשו להגשת הדוחות. זאת בשל מחסור בכוח אדם, שגרם לוותר על פיקוח על יתר העבריינים המוגדרים כ"בעלי פוטנציאל להחזקת הון שחור".

לפי הדוח, רשות המסים והמשטרה לא הגדירו את דרך שיתוף הפעולה המודיעיני ביניהן. הרשות לא ציינה לפני תחילת המבצע אילו פריטי מידע דרושים לה מהמשטרה לשם גיבוש הערכת הכנסתם של העבריינים החייבת במס. כמו כן, הרשות גם לא ביקשה לעיין במידע הרלוונטי הקיים במשטרה על העבריינים לפני שהחל המבצע. בנוסף לכך, המשטרה והרשות לא בחנו את הבעיות הכרוכות בחשיפת המידע המודיעיני המשטרתי הנחוץ לגיבוש הערכות מסוג זה ובהפעלת אמצעי אכיפה בהליכים אזרחיים ובהליכים פליליים שמנהלת הרשות בעצמה מול החייבים במס.

בהמשך מתייחס הדוח למבצע "מעות הצדק", שהחל ב-2009 כחלק מניסיון הממשלה לחזק את מס הכנסה במאבק נגד ארגוני הפשיעה. לפני המבצע הגישה המשטרה בקשה לרשות המסים לקבל מידע חסוי ממחשבי הרשות על 400 עבריינים ללא ראיות מוכחות המצדיקות את חקירתם. במסגרת בקשתה, נכתב בדוח כי "המשטרה לא העבירה לרשות מידע מודיעיני הקושר את רשימת העבריינים לעברות המיוחסות להם, כמתחייב בהליך לקבלת ההיתר לגילוי המידע".

משרד המבקר אף בדק כיצד טופלו דוחות הצהרת המס של העבריינים. הוא מצא כי משרד השומה בחולון והיחידה הארצית לשומה בחולון, שהופקדו על הטיפול בדוחות ועל המעקב אחר הגשתם, לא בדקו רבים מהדוחות שהוגשו להם ולא אימתו את הנתונים שהגישו העבריינים. חלק מהעבריינים הגישו דוחות ריקים ועדיין נרשמו במחשבי הרשות כמי שמילאו את הוראות החוק. הרשות לא פעלה לבדיקת הדוחות השנתיים שהגישו עבריינים בפרק הזמן הנקוב בפקודת מס הכנסה, ונאלצה לקבל את ההצהרות לאחר שהתיישנו.

אחת המטרות המרכזיות של המבצע הייתה רישום עבריינים המעלימים מס והרחבת מאגר השמות, אולם היא לא הושגה. רשות המסים פתחה תיקים במס הכנסה ל-61 עבריינים בלבד ובהיעדר מידע ראוי מהמשטרה על מעלימי המס נאלצה הרשות לסגור שמונה תיקים של עבריינים שנכללו במבצע, ובכוונתה לסגור 33 תיקים נוספים.. חלק מהעבריינים פנו לרשות בבקשה לסגור את תיקם במס הכנסה והרשות השיבה רק לאחר שחלפו יותר מ-546 ימים בממוצע ממועד פנייתם. "המבצע לא צלח", נכתב בדוח. "זאת בשל תכנון לקוי מצד רשות המסים והמשטרה, אי-שיתוף פעולה מודיעיני מצד המשטרה ופעילות לקויה של הרשות במישור האזרחי והחקירתי".

בהמשך עסק הדוח במוקד המיוחד שהקימה רשות המסים בפברואר 2013, שנועד לאפשר לציבור למסור מידע על עבירות מסים, תוך הבטחת סודיות מלאה של מעביר המידע. הטיפול בחומר שהתקבל במוקד והטיפול בבקשות של מוסרי מידע למתן מענק כספי נמצא באחריות יחידת מטה המודיעין של מס הכנסה ברשות ובאחריותו של סמנכ"ל בכיר לחקירות ולמודיעין ברשות. עם זאת, משרד המבקר מצא כי הרשות לא הכינה תכנית סדורה להקמת המוקד ולא נערכה להפעלתו, למרות החשיבות והרגישות שהיא עצמה מייחסת לפעילותו.

עוד מצא המבקר כי הרשות לא שיתפה את יחידת המודיעין של מע"ם במידע שהתקבל במוקד, אף שהמטרה הייתה לשתף ולהפעיל את כלל יחידות הרשות כדי למצות את המידע. עוד נכתב כי "הטיפול במידע שהתקבל במוקד לא היה אפקטיבי ונוצרו עיכובים בהזרמת המידע ליחידות השדה. הנוהל לתשלום גמול כספי של מטה המודיעין של מס הכנסה מעניק למודיע גמול כספי רק בשלב מאוחר מאוד - בסיום ההליך הפלילי או בסיום הליך הכופר".

בין פברואר לספטמבר 2013 התקבלו במוקד כ-20 אלף ידיעות על עברות מס, אך בשל חוסר במשאבים, רק 43% מכלל הידיעות שהתקבלו במוקד החדש נקלטו במערכות המחשוב על ידי רכזי המודיעין האזוריים, ובחלק מיחידות המודיעין האזוריות חל עיכוב של כארבעה חודשים בקליטתן. "מתוך כ-8,700 הידיעות שנקלטו במערכות המחשוב החליטו רכזי המודיעין האזוריים להעשיר את בסיס המידע בכ-250 ידיעות בלבד ולפתוח להן 'תיק איסוף' (תיק שיכול להוביל לחקירה ממשית – י"א). כ-2,850 ידיעות הועברו לאגירה , כ-4,000 ידיעות הופצו לפקידי השומה האזרחיים לטיפול ובנוגע לשאר המידע - טרם הוחלט על דרך הטיפול בו. מכאן שרוב רובו של המידע לא הוערך כמהותי".

משרד המבקר ציין כי "בשנים האחרונות חלו שיפורים מקצועיים ביחידות המודיעין של מס הכנסה, כולל שינוי במבנה הארגוני. עם זאת, הטיפול בידיעות שהתקבלו במוקד הוא לקוי ויש חשש שיפגע ביכולת של הרשות להרתיע עברייני מס פוטנציאליים". המלצות המשרד הן כי יש להגביר את היקף הפעילות של יחידות המודיעין של מס הכנסה כדי לשפר את כושר ההרתעה של הרשות. בנושא הגמול הכספי למודיעים קבע משרד המבקר כי "על הרשות לבחון את תיקון הנוהל לתשלום גמול כספי כדי לפתור בעיות הנובעות ממנו ולערוך התאמות בין הנהלים של אגפי המודיעין".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים נאבקת מאבק חסר פשרות בהון השחור. בצד הביקורת, המבקר מציין גם את ההצלחות והמהלכים שמקדמת הרשות כחלק מהמאבק בהון השחור ובהעלמות המס. כך, המהלך להרחבת רשת המדווחים במסגרתו נשלחו למעלה ממאה אלף מכתבים לאזרחים שנדרשו לדווח על מקורות הכנסתם, וכבר בראשיתו נפתחו אלפי תיקים חדשים.

"בנוסף, הרשות מקדמת שורת צעדי חקיקה שיתנו לה אמצעים נוספים במאבק לחשיפת הון לא מדווח של ישראלים בארץ ובחו"ל, כגון הצעת החוק שתאפשר חתימה על אמנות להחלפת מידע עם רשויות מס אחרות וכן תיקוני החקיקה שאושרו והביאו לסגירת פרצות מס רבות.

"חלק לא מבוטל מהליקויים נבעו ממחסור מתמשך בכח אדם בשנים האחרונות. רשות מסים אפקטיבית וחזקה צריכה למלא את השורות בעובדים ואכן בשנתיים האחרונות נוספו עובדים רבים למערכי החקירות, השומה והביקורת, אולם נדרשת עדיין תוספת כוח אדם משמעותית.

"שיתוף הפעולה ההדוק והמוצלח עם המשטרה וגופי אכיפה נוספים בטיפול בפשיעה החמורה במסגרת צוותי חקירה משותפים נותן את פירותיו. הליקויים שהובאו בדוח מתייחסים לראשית הדרך, מאז צברה הפעילות הצלחות לא מבוטלות וההרתעה שנוצרה משיתופי פעולה אלו הפכה לשם דבר.

"לעניין מיסוי המקובלים, הפעולות שנעשו בתחום הביאו לכך שהסוגיה המורכבת של מיסוי כספים המתקבלים אצל מקובלים כמתנה או כהכנסה בגין שרות, הונחה על שולחן בית המשפט. לעמדתנו, הוא שצריך לקבוע את הפרשנות החוקית בעניין.

"לעניין החשש שמעלה המבקר, שלפי המידע ברשות לאיסור להלבנת הון, המצביע על הלבנת הון והעלמות מס בבד"צים, נזכיר כי מבחינה חוקית, רשות המסים מנועה מלקבל מידע שוטף מהרשות לאיסור הלבנת הון ומתוך הכרה בחשיבות של קבלת מידע זה מקדמת רשות המסים הצעת חוק שתאפשר זאת. לצערנו, הצעת החוק מעוכבת בכנסת כבר תקופה ארוכה.

"השקת 'קו הצדק' תרמה רבות להשתתפות הציבור במאבק שמנהלת רשות המסים בהעלמות מס. למעלה מעשרים אלף אזרחים העבירו מידע, חלקו שימש בסיס לחקירות, שהובילו לחשיפת מעלימי מס, חלקו הועבר לטיפול במישור האזרחי וחלקו נמצא ככזה שאינו יכול לתרום. כל המידע המתקבל עובר סינון וטיפול בהתאם למאפיינים שהוזכרו".

מהמשטרה נמסר כי הדוח "מתייחס למבצע שנערך על ידי מדינת ישראל בשיתוף פעולה עם רשות המסים בשנים עברו, בנושא חילוט רכוש מידי עבריינים שמקורו בפשיעה, כאשר תמונת המצב כיום שונה בתכלית, הודות למאבק הנחוש והמתמשך של מדינת ישראל בפשיעה החמורה והמאורגנת, בדגש על פיתוח ויישום מודלים של אכיפה כלכלית אפקטיבית ושיתוף פעולה פורה בין כלל הגופים, שהביא לחילוט בשנה האחרונה של כ-300 מיליון שקלים".