פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרוטוקול הדיון בהפרדה באוטובוסים בשומרון: "זה ייגמר ברצח"

      בניגוד לעמדת צה"ל שלפיה אין סכנה ביטחונית בנסיעה משותפת של פלסטינים ומתנחלים, טענו תושבי אריאל בישיבה כי הם חוששים, בעיקר מפני הטרדות מיניות וצפיפות באוטובוסים. "נגיב בצורה מיליטנטית"

      מחסום מכבים המאויש על ידי שוטרי מג"ב, ינואר 2013 (ניב אהרונסון)
      "הערבים לא מפנים מקום באוטובוס". מחסום צבאי בשומרון (צילום ארכיון: ניב אהרונסון)

      הפרסומים על הפרדה בתחבורה הציבורית בין פלסטינים ויהודים בשומרון, הובילה לחשיפת פרוטוקול הדיון בנושא בוועדת המשנה לוועדת חוץ וביטחון, בראשות חבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי), שנערכה בחודש נובמבר אשתקד. מהפרוטוקול ניתן להעריך מה הוביל להחלטת שר הביטחון משה יעלון בנושא, וכן כיצד התגבשה עמדת צה"ל שלפיה אין סיכון ביטחוני בנסיעה המשותפת. במהלך הדיון, שבו נטלו חלק נציגי משרד התחבורה, צה"ל וכמה מתושבי האזור, תיארו כמה מנוסעי הקווים המדוברים את מה שהם חווים במהלך נסיעותיהם.

      עפרי, בן 23 מאריאל, סיפרה לחברי הוועדה כי היא הוטרדה מינית במהלך הנסיעה המשותפת. "לפני כמה חודשים חזרתי מהעבודה בלילה והאוטובוס היה מפוצץ בערבים. התיישב לידי בחור ערבי והתחיל לשלוח ידיים. ניסיתי לעצור אותו, להגיד לו להפסיק, וזה פשוט לא עזר ולא הצלחתי להביא את עצמי לקום מהכיסא, מהפחד, מהתחושה שכל האוטובוס מלא בערבים ואין מה לעשות", אמרה. אלעד, תושב אריאל בן 26, תיאר כי חוסר היכולת להשתמש באוטובוסים הובילו אותו לעזוב את העיר. "אין לי אפשרות לחזור הביתה. זה לא הגיוני שחיילים שמשרתים את המדינה שלנו, עוזרים למדינה שלנו, שרוצים לחזור הביתה אחרי שבועיים, צריכים לחכות ולעמוד באוטובוס במקרה הטוב, ובמקרה הרע לחכות עשרות אוטובוסים. חיילת מסכנה עומדת וערבים מוחצים אותה", אמר.

      אוטובוס אפיקים, נובמבר 2012 (נמרוד סונדרס)
      "אין לפלסטינים מה לחפש באוטובוס ממוגן ירי". קו אוטובוס לשומרון (צילום ארכיון: נמרוד סונדרס)

      התושבים שנכחו בדיון סיפרו על בעיות אזרחיות נוספות עקב הנסיעה המשותפת עם ערבים. "אשתי לומדת בבר אילן ונסעה באוטובוס כשהייתה בחודש תשיעי", סיפר יוני, תושב אריאל. "אוטובוס מלא ערבים, אף אחד לא נתן לה לשבת. פשוט עמדה כל הנסיעה. גם זקנים צריכים לעמוד, וערבים לא מפנים להם את המקום". סבטלנה, אף היא מאריאל, הוסיפה: "בגלל ריכוז גבוה של פלסטינים באוטובוס, נהגים יהודים עוזבים את מקום העבודה. את המקום שלהם ממלאים נהגים ערבים. הם נותנים יחס מועדף לבני עמם, כמובן. הם קודם כל עוצרים ליד הקבוצה של הפלסטינים, ולא ליד קבוצת נשים יהודיות".

      "אנחנו נתנגד מיליטנטית"

      בתום עדויות התושבים הועברה זכות הדיבור לראשי המועצות באזור. לדברי יחיאל טוהמי, סגן ראש עיריית אריאל, הרי שאם לא ימצא פתרון - התושבים ינקטו בצעדים דרסטיים. "אני מאוד מקווה שהנציגים פה ייקחו את זה בחשבון. אני אומר לכם, בפעם הבאה תהיה לנו התנגדות מיליטנטית בעניין הזה, אנחנו לא נוותר. אנחנו מעבירים מסר עכשיו: אנחנו לא מוכנים להיות בשר תותחים. אני אומר את הדברים בדקה הקריטית, אנחנו לא מוכנים לוותר על החיים שלנו. לא עוד דיון ועוד דיון, אנחנו לא נקבל את זה", תקף.

      ראש עיריית אריאל, אלי שבירו, אמר בדיון כי "הצבא מדבר על הזמן על חטיפת חיילים. לא צריך לחטוף חיילים בטרמפיאדות. מישהו קם בבוקר, אותו בן אדם קוקו יכול לעלות על האוטובוס עם גיבוי של כמות גדולה מאוד של פלסטינים, להגיע כמעט עד צומת אריאל, לשים משהו לנהג, לקחת את האוטובוס, ולחטוף חמישה אזרחים יהודים לג'מעין, ומשם לשכם הכל פתוח". ראש מועצת קרני שומרון, יגאל להב, הוסיף כי "התחבורה הציבורית אצלנו בציר היא ממוגנת ירי. אין לפלסטינים מה לחפש בתחבורה ממוגנת ירי. מבחינת פתרונות כבר הצענו אותם אינספור פעמים. אבל קודם כל המסר העיקרי צריך להיות שבאוטובוס ממוגן ירי, פלסטיני לא עולה".

      להב הוסיף: "אין ספק שהם זיהו את החוליה החלשה אצלנו – אנשי השמאל, שכביכול מאפשרים להם נסיעה הומנית. הנהג הערבי – ואני מסכים למה שנאמר פה, 99% מהנהגים הם ערבים – לא יכול להתנגד למי שנמצא על הרציף. אין לי ספק שזה היה שונה אם זה היה נהג יהודי". לדברי ראש מועצת קרני שומרון, הפלסטינים מרוויחים מהנסיעות המשותפות מכמה סיבות, והעיקרית מביניהן היא כי יש להם "חווית נסיעה עם בנות יהודיות. אני אומר לכם, זה רק עניין של זמן שזה ייגמר ברצח: או רצח של איזה אבא שיבין מה שקרה לבת שלו, או הפוך, איזה ערבי שחזר ורצה לעשות ולידו יש חייל ואמר 'יאללה, נעשה את המבחן קבלה'. יש לי יותר מתחושה שאם לאלוף בצה"ל הייתה בת שנוסעת באוטובוס, לא היה דיון. רק מי שחווה מבין את העוצמה של הטירוף הזה. אנחנו מזמינים את הטלה, שמים אותו ליד הזאב, וזה רק עניין של זמן עד הרצח הבא".

      חלק מהדוברים תיארו כי שוהים בלתי חוקיים נכנסים דרך פרצות לגדר, ולאחר מכן עולים ללא כל קושי על קווי האוטובוס הישראליים. לדברי הנציגים, מדובר בכמויות גדולות של שב"חים, אשר מגדילים את הסכנה הביטחונית באזור.

      אולם, למרות טענות אלו והאמירות של נציגי התושבים לפיהן המצב נפיץ והאסון קרב ובא, תיאר נציג צה"ל מציאות שונה לחלוטין. "אנחנו עוסקים בתחום זה לפחות שנתיים, שבמהלכן עשינו בדיקות ועקבנו אחרי הקווים. ראינו את הכמויות. רובם המכריע אינם שוהים בלתי חוקיים, אלא אנשים שיצאו עם אישורי עבודה", אמר לחברי הוועדה סגן אלוף צחי לוגסי, קצין ההגנה המרחבית של פיקוד מרכז, האחראי על הגנת ההתנחלויות ומשמש כאיש הקשר בין המתנחלים לפיקוד.

      טרמפיאדה (עומר מירון)
      "לא צריך להגיע לטרמפיאדות כדי לחטוף". תחנת אוטובוס בשומרון (צילום ארכיון: עומר מירון)

      לגבי הסיכון הביטחוני שעלה מפי רבים בוועדה, אמר לוגסי כי "אם פלסטיני שיוצא מתל אביב רוצה להגיע לחארס או למרחב אריאל, ואכן יהיה לו פתרון תחבורתי הולם אחר, הוא יעלה על אוטובוס אחר וייסע אתו. הוא רוצה להגיע לבית שלו בסוף. לבוא ולצבוע כל דבר בצבע ביטחוני זה פשוט, אבל מבחינתנו זה לא העניין. באופן גורף, אנחנו בפיקוד מרכז חושבים שהפתרון הוא תחבורתי, ולשם אנחנו צריכים לכוון את המענה". לפיו דבריו, לא מדובר בסכנה ביטחונית - כפי שצוין בפני היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, במסמך שהועבר עליו ביום שני האחרון עם הבהרות ממשרד הביטחון על הצורך בשינוי.

      נציג המנהל האזרחי, רב סרן עמוס זוארץ, הסביר מדוע לא מתבצע מעקב אחרי חזרת הפועלים לגדה. "איננו אוכפים את חזרתם דרך אותם מעברים. העת אינה בשלה לכך. כשאנחנו בוחנים בסוף את אותו איום ייחוס, אנחנו חושבים מה נכנס לישראל, עדיין לא בודקים מה שיוצא מישראל. ברור שאם לא הבחינה ביטחונית, הוא כבר בתוך ישראל", אמר.

      בתום הדיון, סיכם יו"ר הוועדה מוטי יוגב ואמר כי "אני רוצה לפנות לאלוף הפיקוד. צריך לעודד סגירת מעגל. אם זה מעבר אייל, עם תחבורה ציבורית מספקת וראויה - דבר שישחרר את הקווים לאוכלוסייה היהודית, דרך הפעלה של קווים מעודדים נסיעות לכיוונים שצריכות האוכלוסיות השונות, ללא הגדרה של הפרדה בין האוכלוסיות".


      לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.co.il