חמש יחידות מתמטיקה בחוג לספרות

ירידה מתמדת בשיעור הסטודנטים באוניברסיטאות מעיד על המחסום שהם רואים בבחינה הפסיכומטרית כתנאי קבלה. אלא שהרפורמה שמציע שר החינוך בנושא יוצרת בעיות אחרות

גולן שבירו

שנת הלימודים האקדמית החלה השבוע, ואיתה הרעש סביב הירידה ה"מדאיגה" בשיעור הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות, אל מול אלה הלומדים במכללות. יש שיאשימו בכך את מערכת החינוך, שדורשת תעודת בגרות מלאה על מנת להיכנס בשערי האוניברסיטאות, יש כאלו שיאשימו את הסטודנטים עצמם, שמעדיפים לבחור בדרך הקלה, לוותר לעצמם ו"לקנות תואר" במכללה. בשורה התחתונה, מרבית האנשים יתייחסו לנתונים ב"צער", שכן הם מסמלים לכאורה ירידה כלשהי באיכות הסטודנטים. יחס כזה מעיד על זלזול במוסדות ההשכלה הגבוהה שאינם אוניברסיטאות ומתעלם משביעות רצונם הגבוהה של הסטודנטים מהלימודים במכללות לעומת זו ההולכת ודועכת באוניברסיטאות (ראו סקר הסטודנט 2014).

בין אם עובדת הירידה היא נתון מדאיג בעיני הקורא ובין אם לאו - חשוב לשים את הקלפים על השולחן ולהודות באחת הסיבות העיקריות לכך שיותר ויותר צעירים בוחרים ללמוד במכללות – והוא מחסום הבחינה הפסיכומטרית. כל חייל משוחרר יעיד על כך שרבים מחבריו, אפילו האינטליגנטים והיצירתיים ביותר מהם (אם לא בעיקר), בוחרים לוותר על הרעיון של ללמוד באוניברסיטה ובונים מראש על לימודי תואר במכללה, רק כדי לא לעבור את הבחינה הפסיכומטרית. חלקם כדי לחסוך לעצמם את הסבל וההוצאה הכספית, וחלקם מתוך מניעים עקרוניים. בשורה התחתונה, בקרב הצעירים אין כל אמון בבחינה הפסיכומטרית. גם מי שניגש אליה כיום, נבחן מתוך הבנה כי הבחינה הפסיכומטרית אינה בוחנת את יכולת האינטליגנציה שלו, ויותר מכך, שהוא נכנע למעגל אינטרסים מושחת, שנועד להוציא כסף מחיילים משוחררים שכל חטאם הוא הרצון ללמוד באוניברסיטה.

מחסום הבחינה הפסיכומטרית מרתיעה את הצעירים. סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, השבוע (צילום: ראובן קסטרו)

הבחינה הפסיכומטרית, שנועדה לעזור למכללות לדרג את המועמדים לתואר מבחינת כישורים מנטאליים וקוגניטיביים, כבר מזמן לא עונה על הצורך שלה. אל הבחינה היו אמורים לגשת הצעירים ללא קורס הכנה מסוים, אלא לאחר למידה עצמית, וכך, הייתה איזושהי יכולת לדרג את המועמדים לתואר. כיום, כיוון שמרבית הניגשים עוברים קורסים לפני הבחינה, הממוצע אינו משקף את היכולת הטבעית של אדם שבא לבחינה כזו מהבית, אלא של אנשים שלמדו בקורס שלל שיטות וטריקים להתמודדות עם שאלות מסוג זה וקיבלו הכוונה קודמת. כך, כמעט בלתי אפשרי לקבל ציון טוב ללא קורס הכנה, גם אם מדובר בנבחן אינטליגנטי למדי.

עלותו של קורס הכנה למבחן הפסיכומטרי כיום, עומדת על סכום שנע בין 5,000 שקלים ל-10,000 שקלים. אלו סכומים מוגזמים שנוצרו מתוך ניצול חוסר האונים של הצעירים, ש"חייבים" לגשת לקורס כדי לעבור את הבחינה ולהתקבל לאוניברסיטה. בנוסף, אגרת הבחינה עצמה עולה כ-550 שקלים - סכום מופקע שזורם למרכז הארצי לבחינות והערכה ורק עולה ככול שמועד הרישום מתקרב למועד הבחינה.

מכאן עולה, כי צעירים ללא אמצעים כלכליים, שלא רוצים לוותר על כספי הפיקדון שקיבלו עם שחרורם מצה"ל, אינם יכולים להרשות לעצמם לגשת מלכתחילה לבחינה, וככל הנראה הם גם לא יתקבלו גם לאוניברסיטה. שר החינוך, שי פירון, שהבין את מצוקת המועמדים לתואר, הודיע החודש על רפורמה בנוגע לבחינה הפסיכומטרית. במסגרתה, ערך הבחינה כתנאי להתקבל לאוניברסיטה ירד, ויותר מועמדים לתואר יוכלו להתקבל ללימודים על סמך ציוני בחינות הבגרות שלהם.

הרפורמה בפסיכומטרי

מי יהיה זכאי לפטור?

לכתבה המלאה

שני פתרונות אפשריים

"הרפורמה אינה פתרה את מצבם של צעירים אינטליגנטים שרוצים ללמוד מקצועות לא מדעיים וייאלצו להשלים את לימודיהם במתמטיקה לחמש יחידות לימוד ללא כל היגיון"

מי שירצה להתקבל לאוניברסיטה במסגרת הרפורמה החדשה, ללא הבחינה הפסיכומטרית, ברוב המקרים צריך חמש יחידות לימוד במתמטיקה - אפילו ללימודים בחוג במדעי הרוח, ללא כל קשר בין מקצוע המתמטיקה לפקולטה בה רוצה המועמד לתואר ללמוד. נראה כי הרפורמה החדשה התאימה עצמה בעיקר ללימודי התואר הראשון במקצועות המדעיים (התחשבות בציוני הבגרות המדעיים), תוך התעלמות מהעובדה כי מרבית התלמידים הנמשכים יותר למקצועות החברה, הרוח והאמנות, באופן הגיוני לגמרי, לא הצטיינו בתיכון במתמטיקה, אלא במקצועות אחרים.

הרפורמה אינה פתרה את מצבם של צעירים אינטליגנטים רבים ואינה מותאמת לכל סוגי המקצועות, כך שמרבית הסטודנטים שרוצים ללמוד במקצועות שאינם מדעיים, עדיין יצטרכו לעבור את הבחינה הפסיכומטרית, או ייאלצו להשלים את לימודיהם במתמטיקה, ללא כל היגיון, לחמש יחידות לימוד.

הפתרון האמיתי למצב העגום, מותנה בהחלת שתי אופציות שיתקיימו במקביל ויעמדו לבחירת המועמדים לתואר ראשון: האופציה הראשונה היא קבלה לאוניברסיטה ללא בחינה פסיכומטרית, המותנית בציוני הבגרות תוך התאמת ציוני מקצועות הבגרות לפקולטה (למשל פקולטה לאומנויות לא תייחס חשיבות לציון הבגרות במתמטיקה, פיסיקה וכד', אך תייחס חשיבות רבה לציונים בספרות, אנגלית, לשון ובכל מגמה הנוגעת לאמנות). האופציה השנייה תכלול ציון פסיכומטרי, זאת לאחר הנגשת הבחינה הפסיכומטרית (שכן היא אינה מותאמת או מתחשבת בלקויות למידה ובהפרעות קשב) והתאמתה לכלל האוכלוסייה מבחינה כלכלית, זאת על ידי מימון קורסים לבחינה על ידי המדינה או הכנסתם לתוכנית הלימודים בבית הספר התיכון, וכך ליצור שוויון כללי בין כל הניגשים לבחינה.

אין ספק שכל עוד המצב נשאר כפי שהוא, סטודנטים ייאלצו להמשיך ולעשות את הבחירה בין הקרבת שלושה חודשים מחייהם ואלפי שקלים מכיסם ללימודים לבחינה הפסיכומטרית, בידיעה שהם נכנעים למעגל של שחיתות, לבין לימודים במכללה שמעניקה להם כמעט את אותו הדבר, רק עם פחות עוגמת נפש.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully