ישיבת "עוד יוסף חי" שבהתנחלות יצהר, נשלטת בידי פלוגת מג"ב כשמונה חודשים מאז האירועים האלימים בין תושבים לבין חיילי צה"ל במקום. פעילות הישיבה הועתקה למבנה אחר הממוקם לא הרחק מהמבנה המקורי, וכניסתם של התלמידים למבנה מותרת רק בזמנים מסוימים ולפרקי זמן קצרים מאוד. אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, האריך כבר פעמיים את צו התפיסה בישיבה, וטרם ברור לתלמידים ולתושבי יצהר מתי יוכלו התלמידים לחזור למבנה הקבע שלה.
ביצהר ממעטים לדבר עם התקשורת, אך בשיחה עם דובר היישוב, עזרי טובי, הוא סיפר על מה שעובר על התושבים לנוכח האירועים האחרונים, ובהם תפיסת הישיבה והתנהלות הרשויות עם תושבי יצהר. לדבריו, תפיסת הישיבה הייתה מהלך לא לגיטימי בעליל ואף שמתנהל ויכוח פנימי בין התושבים על הקווים האדומים במאבק נגד חיילי צה"ל, גם הקבוצה המתונה יותר בהתנחלות מתנגדת לתפיסת הישיבה מכול וכול. "הניסיון להתמודד עם דברים שאולי לא לרוחה של המדינה בדרכי פעולה כאלו הוא לא לגיטימי", אמר טובי.
טובי סבור כי תפיסת הישיבה היא עוד מקרה המבטא אכיפה סלקטיבית נגד תושבי ההתנחלות בלבד. "שנים יש פה מערכת אכיפה מאוד סלקטיבית נגד המתיישבים. יש סנקציות בלעדיות רק לנו", טען טובי. "יש המון מסגדים שמתוכם יוצאות קריאות לפגיעה בישראל ולהשמדתה ואיש לא שמע על שיטת פעולה של כיבוש או של סגירת מסגד או אפילו הורדת השלטר, שזה אקט פשוט מאוד".
באפריל נוקבו בהתנחלות צמיגים של כלי רכב צבאיים בכמה מקרים. באחד מהם נוקבו צמיגי הג'יפ של מח"ט שומרון דאז, אל"מ יואב ירום. בעקבות זאת הרסו כוחות צה"ל ומג"ב חמישה מבנים בלתי-חוקיים בגבעות יצהר, דבר שנתפס בעיני התושבים במקום כפעולת "תג מחיר" על ניקוב הצמיגים. במהלך פעולות ההריסה התפתח עימות בין התושבים לכוחות, ובשיאו תקפו כ-50 בני אדם את המוצב הצבאי במקום והשחיתו אותו. כמה ימים לאחר מכן הוציא אלוף פיקוד המרכז, בהוראת שר הביטחון, צו תפיסה לישיבה, שעל פי המידע המצוי בצבא ובמשטרה, מתוכה יצאו פעולות "תג מחיר" ופגיעה בחיילים. הצו הוארך מאז פעמיים, וההארכה האחרונה צפויה להסתיים בנובמבר הקרוב.
במאי סערה שוב יצהר, לאחר שפורסם כי תושבת ההתנחלות, אלירז פיין, כתבה בפורום פנימי של המתיישבים כי מבחינתה במצבים מסוימים, כמו בעת פינוי, מותר ליידות אבנים על חיילים - גם אם זה יגרום להרג. פיין נעצרה בחשד להסתה, ובעקבות מקבץ האירועים החמורים, התחדד הוויכוח ביישוב בין הקבוצה המקיפה את ישיבת "עוד יוסף חי" לבין הקבוצה המתונה יותר. עם חברי הקבוצה המתונה נמנים גם מזכירות היישוב ורבה של יצהר, דודי דודקביץ'. באותה העת יצא נגד הקיצוניים ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, וקרא להם לעזוב את השומרון.
באותה תקופה נרשמו גם לא מעט מעצרים ביצהר, חלקם של חשודים בהשחתת המוצב וחלקם של חשודים בפעולות "תג מחיר" ברחבי הארץ. נכון להיום טרם הוגש כתב אישום נגד החשודים, והתיקים נגד עצורים בגין השחתת המוצב נסגרו, כך שהמשטרה לא שמה עדיין את ידה על התוקפים.
ביישוב התנהל ויכוח נוקב בין אלו המתנגדים נחרצות לכל פגיעה בחיילי צה"ל וברכוש הצבא לבין אלו שאמנם מתנגדים, אך לא מוכנים "להצטרף למקהלת המגנים", כהגדרתם. המזכירות ניהלה הצבעה שבמהלכה נקבע כי האחראי לקביעת גבולות המאבק יהיה הרב דודקביץ' בלבד. הרב עצמו הודיע לתושבים לפני שהתקיימה ההצבעה כי אם לא תעבור ההחלטה לשים אותו אחראי, הוא ייאלץ להפסיק לשמש כרבה של יצהר.
מאז נשמר השקט כמעט באופן מוחלט. מלבד אירוע אחד של ניקוב צמיג של נגרר אשר עבד בשירות צה"ל בתחילת מבצע "שובו אחים", לא נרשמו אירועים חריגים או אלימים ביישוב ובסביבתו.
מבחינת הדובר טובי, לא רק המסגדים אלא גם ארגוני השמאל זוכים לטיפול בכפפות של משי. "גם נגד ארגוני השמאל, הפועלים נגד מדינת ישראל קוראים לחרם ומוזנים מכספים של ממשלות חוץ, איש לא חושב לפעול. ההתנהלות נגד התושבים ביצהר היא לא שוויונית והיא מפלה". הדובר נתן כדוגמה את הצווים המנהליים ואת הריסת המבנים במקום. "צווים מנהליים מופעלים אך ורק נגדנו, הריסת מבנים ללא צווים כמו שהייתה לנו לא קיימת בשום מקום אחר", הוא הדגיש. "איש מהתושבים שהרסו את בתיהם לא ראה שום צו הריסה לפני כן. לא הגיוני שמוצאים מתחת לאדמה איזה חוק כדי להכביד את היד על ההתיישבות. גם אם יש חוק שיתאים למערכת כדי לפעול נגד התושבים, הוא אולי חוקי אבל בוודאי לא לגיטימי.
"ההרגשה היא שמתייחסים למתיישבים כאזרחים סוג ב', ותפיסת הישיבה היא המשך ישיר בהתנהלות מפלה. ללא ספק ובאופן חד-משמעי אני אומר שהשלטון רודף את המתיישבים", סיכם טובי. לטענתו, גם התקשורת נותנת רוח גבית ולגיטימציה לאפליה המדוברת. "יש לגיטימציה תקשורתית לפעול ככה. אם בוגי היה מעז לכבוש מסגד, הוא היה יודע מה מצפה לו למחרת בבוקר מבחינת הכותרות. ברור לו איזה עליהום יעשו עליו, גם אם היה פועל נגד אחד מארגוני השמאל. זה היה מייצר סערה תקשורתית. הרוח הגבית הזו מייצרת לגיטימציה להמשיך לפעול נגדנו בצורה סלקטיבית".
עד כדי כך?
"איפה התקשורת כשהזכויות הבסיסיות שלנו נפגעות כל הזמן? איך זה שכל הדמוקרטיה וזכויות האזרח נעלמים כשמדובר במתיישבים?".
לדברי טובי, הפגיעה של ארגוני השמאל היא לאין ערוך חמורה יותר מפעולות "תג מחיר". "ארגוני השמאל שיוצאים השכם וערב נגד חיילי צה"ל גם בחו"ל, קוראים להם רוצחים, מאשימים אותם בפשעי מלחמה, פוגעים בלגיטימיות של ישראל וחלקם קוראים לחרם נגד המדינה, ללא ספק מסוכנים מנער בן 16 שזורק אבן", הוא קבע. "אלו ארגונים עתירי ממון שצריכים לספק את הסחורה כל העת, ומשום מה כל הפעילות שלהם עוברת תחת הרדאר, איש לא נוגע בהם".
לדבריו, תושבי יצהר אינם מהווים סכנה ממשית למדינת ישראל. "כולם מבינים שאין פה באמת סכנה אמיתית, לא מדובר פה במשהו שמסכן את המדינה ויכול לחולל הפיכה", הוא אמר. "בסך הכול מדובר פה בנערים הפועלים לבד, וכולם יודעים את זה. אולי הם מקבלים רוח גבית של רבנים מסוימים אבל שום דבר מעבר לזה".
אתה לא חושב שזריקת אבנים על פלסטינים יכולה להבעיר את השטח ושמדובר במעשה לא חוקי ולא מוסרי?
"בכמה זריקות אבנים מדובר? לא ייתכן שאם אולי פעם בחודש נער יהודי זורק אבן כתגובה כל המערכת קופצת על זה. איפה הם במציאות של זריקות אבנים כלפינו מדי יום? אם רוצים לטפל בתופעה, שיטפלו, אבל בשני הצדדים. הערבים גרים פה בחופשיות והיהודים בסכנה יום-יומית. זורקים עלינו אבנים ובקבוקי תבערה כל הזמן ואם ילד שקפץ לו הפיוז זורק אבן כולם מתנפלים עליו, קצת פרופורציות. זו לא סכנה קיומית לשלטון החוק. שיתפסו אותו ויעמידו אותו לדין ונגמר. גם 'תג מחיר' זה לא סכנה לקיום מדינת ישראל. זה בדיוק אותו תרגיל שעושים כדי להסיט את הזרקור מהסכנה האמתית לילד עם הספריי. כולם מבינים שהמלחמה האמתית היא בזירה התודעתית".
האירועים האחרונים ביצהר חשפו את הוויכוח הפנימי שבו היישוב מצוי. לדבריו, המורכבות כרגע ביצהר קשורה ליחסים עם הצבא ועם רשויות השלטון. הוא קרא, בין השאר, גם לשר הביטחון, משה יעלון, לרדת מהעץ. "בזמנו, בוגי אמר (בנוגע לתפיסת הישיבה על ידי כוחות מג"ב - ש"ב) שהוא עוזר לכוחות הממלכתיים ביצהר. הממלכתיות שלנו בעירבון מוגבל, שבוגי לא יעוף על עצמו".
במה היא תלויה?
"אם השלטון ידע באמת למלוך, לשלוט ולהיות נאמן לזהות היהודית שלו, אז בסדר. אם לא, אז לא. כלומר, שהשלטון יבין ויפעל בהתאם לכך שחזרנו לארצנו, כולל יהודה ושומרון, לאחר 2,000 שנות גלות, וזו הארץ המובטחת והכול שלנו".
ומה על הפלסטינים?
"אין לי בעיה איתם. אם הם מקבלים את מרותנו, אני בעד לתת להם את מרב הזכויות ושיהיו להם חיים הכי טובים. תאמין לי, הרווח כולו יהיה שלהם".
הכוונה למדינת הלכה?
"אני מדבר על מדינה המושתתת על ההלכה אבל ללא כפייה בכלל, והבחירה בהלכה באה מחופש גמור".
עם זאת, בנוגע לוויכוח הפנימי ביצהר, הוא ציין כי ההבדלים בין הקבוצה המקיפה את "עוד יוסף חי" לבין המתונים לא גדולים כל כך. "גם אנחנו, המתונים, נקעה נפשנו בהתייחסות הסלקטיבית נגד המתיישבים כאילו דמנו הופקר. אנחנו, ללא קשר לישיבת 'עוד יוסף חי', מתנגדים לכל אפליה. מה לא אמרו עלינו? קראו לנו סרטן, צעקו להרוג, לסרס. שום דבר לא עושים בנידון. עיתונאי באחת המערכות כתב שצריך להוריד אותנו לכפר הסמוך ובבוקר לאסוף את העצמות. זו לא הסתה לרצח, וכולם בשקט ואף אחד לא מטפל בנושא".
במהלך השנה האחרונה הנהגת היישוב מנסה להציב קו אדום בנוגע לפגיעה בצבא. השיח, כהגדרתו של טובי, הוא מורכב אבל בוגר מאוד. מבחינת הנהגת היישוב, מדובר בהחלטה טקטית לשמה. "אנחנו, עם כל הביקורת נגד ההתנהלות כלפי התושבים, דורשים מהחברים שלנו להיות המבוגר האחראי בסיפור הזה". הסביר. "כאשר המדינה מתנהלת בצורה לא בוגרת ועושה נגדנו פעולות שהן לא פחות מ'תג מחיר', התסכול הוא ברור. בכל זאת החלטנו להתנגד למעשי פגיעה בצה"ל כי אנחנו מבינים שיש תהליך התפכחות בעם ישראל. העם מבין שכל סיפור שתי המדינות הוא לא רלוונטי, ואנחנו לא רוצים לפגוע בזה על ידי פגיעה בצה"ל".
"החיילים זה אנחנו. אנחנו אוהבים את צה"ל ואת המדינה יחד עם כל הביקורת שיש לנו. החיילים מסתובבים פה חופשי ויש פה שתי פינות קפה. ב'צוק איתן' נפצע בן היישוב, ואח של אחת מתושבות היישוב נהרג. אנחנו חלק מזה לחלוטין. המעשים הללו נובעים ממה שקורה בשטח ומהאופן שבו המערכת פועלת נגדנו. כשלוחצים אותך לקיר ומתייחסים אליך כאזרח סוג ב' והופכים אותך למפלצת, אירועים כאלו יכולים להתרחש, אף אחד לא עושה את זה כי בא לו או בשביל הכיף".
ובכל זאת מאז נתפסה הישיבה בצו יש שקט, אתם לא נהנים מזה?
"בוודאי שאנחנו נהנים מהשקט הזה, אבל לדעתי אין לזה שום קשר לתפיסת הישיבה. לדעתי, הכול בזכות הבגרות של תלמידי הישיבה ומנהליה, שלמרות המעשה החמור הזה הם שומרים על שקט. סיבה נוספת היא הבירור הפנימי שמתנהל ביישוב". עם זאת, טובי טוען כי הסיבה לשקט כלל לא רלוונטית לשאלת הלגיטימיות של תפיסת הישיבה. "גם אם התפיסה מסייעת לשקט זה לא הופך אותה ללגיטימית. שקט הוא לא ערך עליון בדמוקרטיה, ולא כל הפעולות כשרות כדי להשיג שקט. אם יחליטו שזו הדרך להשיג שקט, שיפעילו אותה נגד כולם. שיעיפו את טיבי ואת זועבי, שיסגרו מסגדים וארגוני שמאל. תאמין לי, יהיה פה שקט מאוד משמעותי".
מדרום ליצהר שוכנת עשרות שנים משפחה פלסטינית בבית המבודד מהכפר בורין הסמוך. בשנים האחרונות, לדברי המשפחה, הם חוו התקפות אלימות מתושבי יצהר בכל יום. על פי תיאורה של אם המשפחה, אום אימן, שילדיה ונכדיה גרים איתה יחד, אבנים, ניקוב דודי המים, זריקת צבע והצתה של הבית הן נחלתם יום-יום. מאז נתפסה הישיבה, אום אימן מתארת שקט מוחלט. טובי טוען שמדובר בשטויות ושלא היו שום התקפות גם בעבר. "אם היו התקפות, כולן היו בתקשורת", הסביר.
בנוגע לתפיסת הישיבה, בפיקוד עוסקים בנושא ובוחנים את העניין באופן שוטף. מצד אחד, השקט הושג לאחר תפיסת הישיבה. אך מנגד, ישנו החשש שהמשך שהותם של חיילי מג"ב במקום יתסיס את האווירה ויפר את אותו שקט. אמנם החשש מהידרדרות המצב בעקבות חידוש האלימות נגד הפלסטינים גובר, אך בצבא מודעים לעובדה שמדובר בקומץ של אנשים שחלקם רק לומד ב"עוד יוסף חי" וכלל לא מתגורר ביהודה ושומרון.
בנובמבר, אז תסתיים ההארכה, יישקל שוב העניין יחד עם שר הביטחון. לדברי טובי, מזכירות היישוב דורשת בכל פגישה עם האלוף או עם מפקד האוגדה להפסיק את תפיסת הישיבה. העובדה כי המזכירות והתושבים לא עושים דבר מלבד זאת מרמזת על כך שהם חיים עם התפיסה בשקט יחסי.
לאחר האירועים החמורים עזבו כמה משפחות את יצהר, ובהן משפחתו של יהודה ליבמן, אחד ממנהגי יצהר הבולטים זה שנים רבות. דובר היישוב הדגיש כי העזיבה לא קשורה לאירועים או לוויכוח הפנימי. "כל הדיבורים על מריבות וחיכוכים לא נכונים, ואנחנו לא עומדים להקיא אף אחד מפה. בהרבה דברים אנחנו מסכימים ואוהבים, ואם יש משפחות שעזבו זה ללא קשר לעניין. אולי שתי משפחות עזבו כי להן באופן אישי היה קשה עם המצב המורכב הזה ולא בגלל ויכוח או מתח שקיים ביישוב".
האם זה השקט שלפני הסערה?
"אני לא נביא ולא בן נביא. אני חושב ומאמין שסערה כמו שהייתה לא תחזור, אבל יהיו עוד פה ושם מקרים כאלו. ללא ספק, ביטול היחס המפלה ושחרור הישיבה יכולים למנוע את האירועים הללו. כולם מסכימים פה שההארכה האחרונה של צו התפיסה עלתה לכולם על העצבים תפסתם כבר חצי שנה, למה להמשיך עם זה? אני מקווה שהשקט יימשך, אבל לא בגלל פחד, כמו רבים מהציבור הדתי-לאומי שמפחדים לומר את האמת שלהם, ושאנשים פה ימשיכו לומר את דעותיהם גם אם אני לא מסכים איתם. זה חופש ביטוי, זו דמוקרטיה במסגרת הלגיטימית והשוויונית לכולם".
לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com