פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המועמד מספר 1

      הוא גולנצ'יק בנשמה, צמח מהגדודים וטיפח תדמית נקייה למרות פרשת הרפז. גדי אייזנקוט, המועמד המוביל לתפקיד הרמטכ"ל הבא, יצטרך להוכיח שהוא יכול להפוך את הצבא כפי שהצליח להפוך את המחלקה הקשה ביותר בגולני

      גדי אייזנקוט (עיבוד תמונה)
      המועמד המוביל? אייזנקוט

      מפקד המחלקה גדי אייזנקוט, קצין צעיר בגדוד 51 של גולני, ריכז סביבו את החיילים בשעה 22:00 בלילה. "מחר בשש בבוקר אתם כאן על בגדי ספורט לפני ריצה", הוא אמר להם בנחרצות. אך כמה שעות אחר כך, כשחיכה עם סמל המחלקה מחוץ לאוהל, עמד שם רק חייל אחד, בבגדי ספורט. המפקד הצעיר לא התבלבל וניגש ישר למי שכונה "הפופאי של המחלקה". הוא נתן לו מכה קלה, העיר אותו ושאל: "למה אתה לא בחוץ?" הלוחם הוותיק התרומם ממקומו והסתכל ממרומי המטר ותשעים סנטימטר שלו על המפקד החדש. הבחור השרירי חייך לאייזנקוט – וזה הפך את המיטה יחד עם החייל ה"פופאי". תוך זמן קצר כל הלוחמים כבר עמדו בחוץ, בדום.

      הסיפור הזה של אלוף גדי אייזנקוט, מי שמסתמן להיות המועמד המוביל לתפקיד הרמטכ"ל הבא, מצביע על המקום שממנו הגיע הקצין המוערך. אז הוא הצליח להתגבר על המחלקה הכי קשה של גולני, בפלוגה ותיקה שמהווה מכשול לכל מפקד. פלוגה בעייתית שהחליפה חמישה מפקדי מחלקה בחצי שנה. היום, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון מרעיף עליו שבחים, הוא נמצא בלב הקונצנזוס במערכת הביטחון – וזוכה לאמון פורום המטה הכללי ובראשו רב-אלוף בני גנץ, שהחמיא לו בראיון בוואלה! חדשות.

      לכל הכתבות במדור "קצין איסוף"

      רוה"מ בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק וסגן הרמטכ"ל גדי אייזנקוט בביקור רוה"מ בעוטף עזה, ינואר 2013 (מעריב , אדי ישראל)
      סלח לו. ברק ונתניהו עם איזנקוט (צילום: אדי ישראלי)

      התדמית הנקייה שהוא הצליח לטפח כמעט התלכלכה עם התפוצצות פרשת הרפז. שמו של אייזנקוט הוזכר כמי שידע על המסמך המדובר ולא עדכן את שר הביטחון דאז אהוד ברק, למרות הקרבה ביניהם. אך היועץ המשפטי לממשלה ניקה את שמו ובכך הכשיר את מועמדותו לתפקיד.

      גם ברק סלח לו והציע כבר בסבב הקודם את תפקיד הרמטכ"לות לאייזנקוט, שהיה בעבר מזכירו הצבאי, אך הוא סירב בנימוס וטען שגנץ ראוי יותר. אבל יכול להיות שהסבלנות השתלמה: אייזנקוט, הגולנצ'יק שלא צמח ביחידות העילית של צה"ל ומכיר את הצבא הגדול דרך הרגליים, מועמד מוביל לתפקיד.

      המחברת הסודית

      אייזנקוט נולד בטבריה וגדל באילת. בצעירותו למד מכונאות ימית והיה מבלה בסופי השבוע גם בחופי סיני. הנער המופנם התגייס לגולני בשנת 1978 ושובץ לגדוד 51. הוא בלט בפלוגה, סיים קורס קציני חי"ר בהצלחה – ונבחר למפקד מחלקת טירונים. אך עד מהרה הוא נזרק אל האש ושובץ כמפקד מחלקה בפלוגה רובאית. המג"ד באותה תקופה היה לא אחר מאשר גבי אשכנזי.

      בתחילת שנות ה-80' החלו בצה"ל להוציא מארבים בדרום לבנון במה שנקרא מאוחר יותר רצועת הביטחון. לא היו יותר מדי אירועים חריגים ואייזנקוט הפך להיות סגן מפקד הפלוגה. במלחמת לבנון הראשונה הוא מונה לפקד על הפלוגה הרובאית של הגדוד. "זו פלוגה שעשתה את כל המשימות המבצעיות והקרבות בגזרה, ויצאה מלבנון רק עם פצוע בינוני אחד שריסק את ידו מטיל סאגר", העיד אייזנקוט. אך למרות ההצלחה, הקצין הצעיר הסתכל בסקרנות על האזרחות. אך כשאלוף-משנה אילן בירן, מפקד בה"ד 1, הציע לו להדריך צוערים בבית הספר לקצינים – הוא נענה לאתגר והחלומות על הטיול של אחרי הצבא התפוגגו.

      כשהגיע לתפקיד מפקד גדוד 13 בחטיבה, הקפיד אייזנקוט להחזיק בכיסו מחברת קטנה. "כל חייל שיצא ונכנס לגדוד עבר דרכו ונרשם. הוא רצה לשלוט במידע", סיפרו עליו פקודיו, "הוא ידע מי יצא לקורס, מי חזר, למי יש בעיות". שמואל זכאי וצפריר בן זאב, שהיו סמג"דים שלו, נדהמו מההיכרות העמוקה עם החיילים ושמותיהם. מה שהם לא ידעו זה על קיומה של המחברת הסודית.

      בשנת 1997 הוא קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני מידי ארז גרשטיין, שהשאיר אחריו לא רק נעליים גדולות אלא גם הילה במקום כומתה. המציאות מיהרה לפגוש את אייזנקוט ותחת פיקודו התרחש אחד מאירועי המרד הגדולים ביותר שהיו בחטיבה: פלוגה שלמה התמרדה, אך הפעם בשונה מהאירוע ההוא באוהל בגדוד 51 הוא החליט לשלוח עשרות חיילים לכלא ולפרק את הפלוגה.

      הצעדים הבאים שלו כללו "מסדר מח"ט" בו בודקים לכל החטיבה בכל אימון חטיבתי את אמצעי הלחימה, הציוד וכוננויות. "זה היה אירוע לא פשוט לעבור גדוד אחרי גדוד ופלוגה אחרי פלוגה אבל עמדתי בזה", סיפר בעבר. "זה כלי פיקודי חוצה מדרגים". אייזנקוט בלט כבר אז ונבחר על ידי אהוד ברק למזכירו הצבאי. לאחר שברק הפסיד בבחירות המשיך אייזנקוט בתפקיד עוד כחצי שנה תחת אריק שרון כראש ממשלה. אחר כך מונה אייזנקוט למפקד אוגדת המילואים 366 ולבסוף קיבל את הפיקוד על אוגדת יהודה ושומרון. "יו"ש בתקופה ההיא הייתה מחולקת לשני חלקים בפיקודו של יצחק (ג'רי) גרשון ועמוס בן אברהם", הסביר גורם צבאי המצוי בפרטים, "כך אייזנקוט קיבל אוגדה מורחבת עם אתגר פיקודי לא פשוט".

      אינתיפאדה בשלט קרוב

      רק שעה וחצי אחרי טקס החלפת הפיקוד אייזנקוט כבר החליף את מדי ה-א' במדי ב' וישב בדיון לאישור תכנית למח"ט חברון, אלוף-משנה חגי מרדכי למבצע 'חולצה חילונית': לכידת בכיר המבוקשים עבדאללה קוואסמה שהוציא לפועל פיגועים רצחניים במיוחד.

      למחרת כבר קיבל את השיחה הקשה הראשונה בתפקיד: על הקו היה מפקד חטיבת אפרים אלוף משנה דוד מנחם, שעדכן אותו על פיגוע בכביש 6 ועל ילדה בשם נועה לייבוביץ' שנהרגה מאש מחבלים. אייזנקוט שילב את כלל יחידות העילית במשימות המגוונות למעצר מבוקשי ביו"ש ללא אגו. שייטת 13 בפיקודו של רם רוטברג, מפקד חיל הים כיום, פעלה בתחילה באופן חריג ולאחר מכן באינטנסיביות כדי לעצור מבוקשים בכירים.

      כבר אז התעקש אייזנקוט לדבר על כך שאין הכרעה מול הטרור. "רבותי", הוא נהג לומר למפקדים, "יש כאן תופעה אחרת. צריך לנצח בכל מפגש. לבצע משימות. אבל הכרעה לא תהיה כאן". השילוב בינו לבין אלוף פיקוד מרכז חובש הכומתה החומה משה קפלינסקי סייע לו במלחמה בטרור – אך היו גם כישלונות. "אם נכשלים אנחנו מדברים", היה הכלל שלהם, "אם מצליחים ומנצחים, זכות הדיבור עוברת למפקדים בשטח".

      ראש פיקוד צפון גדי אייזנקוט בטקס הפרידה מהרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי וקבלתו של הרמטכ"ל החדש בני גנץ, פברואר 2011 (אורי לנץ)
      מוערך ואהוד במטה הכללי. איזנקוט לצד עמיתיו במטכ"ל של שנת 2011 (צילום: אורי לנץ)

      בשנת 2005 הוא מונה לראש אגף המבצעים במטה הכללי ומהר מאוד הפך לאיש אמונו של הרמטכ"ל דן חלוץ. יחד עם זאת, הוא חלק על מפקדו והתנגד לכמה מהלכים שלו. הוא היה בין אלו שהגו את דוקטרינת הדאחיה שאחראית על מראות ההרס במרכז העצבים של חיזבאללה בלב ביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. אף שחצי הביקורת הארסיים של המלחמה ההיא לא נדבקו אליו, בתום המלחמה הוא עמד במרכז סערה בצמרת צה"ל: האלוף אודי אדם התפטר מתפקידו כאלוף פיקוד צפון, ושר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל חלוץ תרו אחרי מחליף ראוי שישקם את הפיקוד. שמו של האלוף יואב גלנט הועלה, אך זה לא סיים קדנציה בכדי שיוקפץ לצפון. "למה אתה לא ממליץ על גדי אייזנקוט?" שאל שר הביטחון עמיר פרץ את הרמטכ"ל שהשיב: "לדעתי הוא לא מעוניין".

      בלשכה של פרץ, מול שני מפקדיו, התבקש אייזנקוט לענות על השאלה: האם הוא רואה את עצמו מועמד לתפקיד? אייזנקוט הסביר: "אם יש תחרות בתוך המערכת אני מועמד". האלוף אייזנקוט מונה לבסוף לתפקיד, במהלך שנחשב לאחד שתרם לא רק לשיקום החזית הצפונית – אלא גם לחזית הדרומית שעליה פיקד האלוף גלנט

      גם אחרי סיום תפקידו כשר ביטחון, ראה פרץ באייזנקוט כאחד הקצינים הישרים והקולגיאליים במטה הכללי של מלחמת לבנון השנייה – בימים שבהם חלק מ"אלופי המלחמה" היו מגיעים לדיונים עם פנקסים אישיים ומדברים אל המיקרופונים, כאילו צפו את ועדת החקירה הקרבה. במשך ארבע שנים הוא היה אלוף פיקוד צפון, שיקם את האמון בכוחות ושינה את התפישה בכל מה שקשור להיערכות ולהתמודדות מול חיזבאללה.


      האלוף אייזנקוט התמודד מאז כמה פעמים מול האלוף (במיל') גלנט: ב-2009 ביקשו השניים להיבחר לתפקיד סגן הרמטכ"ל. אשכנזי בחר באייזנקוט, שנחשב לאחד האלופים הקרובים אליו, ואילו בלשכת שר הביטחון אהוד ברק היו מי שראו בגלנט מועמד ראוי יותר. מאחורי הקלעים התנהלה סערה.

      ברק הכריע בסוף ובחר באלוף בני גנץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל כפשרה בין הצדדים. המתיחות הבאה בין השניים הגיעה עם תחילת ההתמודדות לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, כשברקע פרשת הרפז. ברק היה מעוניין בבחירתו של גלנט, אף שאייזנקוט היה מנוסה ממנו. הוא מינה את גלנט לתפקיד, אך הציע במקביל לאייזנקוט להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל. אחרי כמה ימים של התלבטות החזיר אייזנקוט תשובה שלילית, מה שנתפס כהטלת צל גדול על יואב גלנט. לבסוף בוטל מינויו של גלנט על רקע שורה של תחקירים עיתונאיים והערות של היועץ המשפטי לממשלה.

      אייזנקוט הוא לא איש של מהפכות מהירות. הוא עקשן, בעל סבלנות נדירה ומאוהב בעבודות לטווח ארוך שמשנות את פני הצבא. בתקופת כהונתו של רא"ל גנץ הוא קיבל כמעט יד חופשית בניהול הצבא והפך למעין מנכ"ל. אם ייבחר לתפקיד, יצטרך המפקד עם המחברת הסודית להוכיח שהוא יכול להפוך את הצבא לקטן ויעיל – ממש כפי שהפך את מיטתו של "פופאי".