הסקופ שהתקשורת החמיצה

הריאיון של רינה מצליח עם שר החוץ אביגדור ליברמן ב"פגוש את העיתונות" לא עמד במרכז החדשות באותו ערב, וכשעסקו בו, עסקו בטפל הפיקנטי והאישי – התקפת ליברמן על נפתלי בנט סביב התבטאויותיו בעניין ג'ון קרי - אבל זה רק מוכיח שהתקשורת הישראלית לא מבינה מה שקורה מתחת לאפה, ובעוד כולם עוסקים בהדיפת ההאשמות השקריות של שר החוץ האמריקני (שאכן האשים ללא ספק את ישראל בהתעצמות דאעש), או באיומיו ובחרפותיו של ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שלא מפסיק לנאץ את ישראל, מתכננים לנו נתניהו וליברמן מאחורי גבה של הממשלה ומאחורי גבו של העם למכור את יהודה ושומרון לאותו אבו מאזן עצמו, אם גם במסווה של הסכם עם הליגה הערבית בחסות אותו קרי עצמו וכן בחסות סיסי מלך מצרים ועבדאללה מלך סעודיה, אבי היוזמה הסעודית. סכנה איומה לישראל.

למעשה, ליברמן רמז, ויותר מרמז, שנתניהו הולך לעשות ליהודה ושומרון מה שמנחם בגין עשה לסיני. כלומר, להסכים למסור אותה רובה ככולה (עם גלולת הרגעה בנוסח "חילופי שטחים מינוריים") לידי ריבונות ערבית. ליברמן אמר בעצם את הדברים כמעט במפורש, כשנשאל על מצב המשא ומתן המדיני, והשיב שזה לא משהו שצריך לדבר עליו בטלוויזיה, והזכיר דווקא את המשא מתן עם נשיא מצרים לשעבר אנואר סאדאת שלא התנהל מול המצלמות. נכון, אף אחד לא ידע אז ששר החוץ משה דיין נפגש בחשאי במרוקו בשליחותו של ראש הממשלה בגין עם השליח המצרי תוהמי והתחייב להחזיר את כל סיני עד המטר האחרון. עד שהדברים הובאו לאישור ממשלת ישראל.

וכשנשאל במפורש על תמיכתו ביוזמה הערבית, ליברמן התחמק מתשובה. הוא לא אמר מה שאמר עד לפני כמה שנים שמדובר ביוזמה אסונית. הוא פשוט סובב את המראיינת לנושא אחר, אבל בעצם אישר את דבריה. ורינה מצליח, תומכת ותיקה בנסיגה ישראלית מכל מקום אפשרי, לא לחצה. בוודאי הבינה שלא כדאי ללחוץ מדי בנקודה זו פן כל העניין יחמיץ ולא יבשיל, אם ייחשף מוקדם מדי. גם צחי הנגבי, להבדיל, אישר בראיון עם טלי בשן במעריב ביום שישי האחרון ,כי "התרשם שנתניהו רציני מאוד בעניין המדיני" וכי "הוא רוצה לנסות בכל דרך להגיע להסדר". והוא, הנגבי, אומר את זה כדבריו אחרי "שיח אינטימי" עם ראש הממשלה. הבנו.

לכל הטורים של מנחם בן בוואלה! דעות

נכון שחשבתי ברגע מסוים שליברמן פועל מאחורי גבו של ראש הממשלה, בברית המתהדקת שלו עם לפיד, אבל עכשיו אני מבין שנתניהו הוא חלק מן המזימה. ליברמן (המקפיד לטפח את דימויו כאוכל ערבים לארוחת בוקר, כמו בהתקפתו על קבוצת הכדורגל בני סכנין) פועל למעשה בשליחותו של ראש הממשלה בניסיונו להרחיק גורמים ימניים מדי מכל מקום אפשרי: את בנט מן הממשלה, את ארדן מן הקבינט (לגלות באו"ם), את השר יאיר שמיר מחברותו בכנסת וכו'.

הכל נועד למטרה אחת: להכשיר את הקרקע לרגע המכריע שבו תובא לפני הממשלה והקבינט ההצעה לקבל את היוזמה הערבית, שכדאי להזכיר שוב את שני עיקריה המחרידים: שיבה מלאה לגבולות 67', לא פחות, ונכונות להחזרת פליטי 48', על פי החלטת האו"ם 194. שתי אפשרויות נוראיות ביותר, שיומתקו בוודאי על ידי איזושהי תזכורת "לחילופי שטחים" והסתמכות "מרגיעה" על אותו סעיף בהחלטת האו"ם הקובע שהחזרת הפליטים תיעשה "בהסכמה". אה.

אז אם לא תהיה הסכמה שלנו, לא תהיה החזרת פליטים? אז על מה בדיוק הסכמנו כשהסכמנו ליוזמה הערבית? זוהי הסכמה שלא נוכל לחמוק ממנה או להתחכם לה. וצחי הנגבי, התוכי של נתניהו והמועמד המתוכנן הכי ריאלי לבוא במקומו של גלעד ארדן בממשלה, אם זה יבלע את פיתיון השגריר באו"ם, מספר לנו באותו ראיון ב"מעריב" ש"נתניהו לא יהיה מוכן לוותר בעניין הביטחוני מול הפלסטינים. הוא לא מוכן להתאבד". אז בואו נתכנס סביב מר הביטחון שלנו, נתניהו (ומר "שונא ערבים" שלנו, ליברמן), ונסגיר את יהודה ושומרון לידי הליגה הערבית. צחי הנגבי כבר מכשיר את הלבבות.

חוסר הדמיון המדיני המוחלט של נתניהו והפשטנות של ליברמן חברו יחד כדי להציע למדינת ישראל להיכנע ולקבל את היוזמה הערבית. וזאת במקום להציע יוזמות מדיניות חדשות באמת, שאולי יתקבלו על דעת העולם (למשל, הצעה לדון תחילה בעניין ירושלים על פי מתווה החיים המשותפים והבירה המשותפת, בחסות כוח בינלאומי, שהציע אבו מאזן עצמו) או הצעה לחלוקת הריבונות והסמכויות האזרחיות בארץ ישראל, במקום ההצעה לחלק את הארץ על פי גבולות 67' האסוניים.

מול המלכודת שמכינים נתניהו וליברמן לכולנו, צריך בנט לפוצץ את העניין בהקדם, ואם צריך, אז להגיע לבחירות במהירות האפשרית, לפני שיהיה מאוחר מדי (כי במקרה סיני וגוש קטיף היה מאוחר מדי לסובב את הגלגל). אם בנט יפרוש מוקדם, יש סיכוי שהח"כים בליכוד יחסמו את הידרדרות נתניהו. בעניין זה העם עם בנט ללא ספק, גם אם הוא טועה בעניינים אחרים, אזרחיים, ונתון מדי עדיין לשלטון הרבנים. אבל בעניין המדיני והביטחוני הוא צלול כבדולח. והוא ינצח. עוז לתמורה בטרם פורענות.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד