עמוק באדמה: הלוחמים שהשמידו את מנהרות הטרור של חמאס

סא"ל מקס, קצין ההנדסה של אוגדת עזה ב"צוק איתן", ורס"ן אביב, מפקד פלוגת "סמור" לאיתור והשמדת מנהרות, מספרים בגילוי לב על התחושות שליוו אותם וחושפים: צה"ל לא ידע במדויק כמה מנהרות חצו את הגדר

, צילום: שי מכלוף, דו"צ, עריכה: מתן חדד

חורף 2013. אוגדת עזה נערכת להשמדת מנהרה התקפית שנחשפה בשטח מדינת ישראל. בשלב הקידוח של נקודה קריטית במנהרה הופעל מטען רב-עוצמה לעבר הכוח. אחד הפצועים היה מפקד המבצע, קצין ההנדסה של האוגדה סגן-אלוף מקס. פניו היו שרופות. הוא לא היה יכול לפקוח את עיניו, ומצבו הוגדר קשה. "רגע הפיצוץ הייתה תחושת פספוס מאוד גדולה מבחינתי", הוא מודה. "הרגשתי כאילו הכניסו לנו גול. נערכנו לזה, בנינו תרגולת שהייתה אמורה לתת לכך מענה, ועדיין הצליחו לפגוע בנו".

"באיזשהו שלב", הוא משחזר, "הבנתי שאני חי, אבל אחרי דקות ארוכות של התלבטות אם זה מוות או לא. כלומר, אם ככה מרגישים כשמתים. אתה לא באמת מבין מה זה. עוד רגע תתעורר לחיים, ואז זה לא יהיה? זה הרגע היחידי שאני סוחב איתי בזיכרון. דרך החריצים השרופים של העיניים אתה רואה משהו, ואז מתחיל לדאוג לאנשים".

את המנהרה הפלסטינית הראשונה הוא פוגש לראשונה בחייו ב-2007, עם כניסתו לתפקיד מפקד פלוגת "סמור" ביחידת יהל"ם, שתחום ההתמחות שלה הוא איתור מנהרות והשמדתן. באותה תקופה היה מעט מודיעין על המנהרות, והמודעות לאיום המתפתח נותרה בשוליים. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008, ובמבצע "עמוד ענן" ב-2012 מחליט הדרג המדיני לדלג על תחום המנהרות ולדחות את הטיפול בו.

בקיץ 2014 פורץ מבצע "צוק איתן", ומחזיר את סא"ל מקס וחייליו אל המנהרות. "המבצע זה סוג של סגירת מעגל", מסביר מקס, שזמן קצר לאחר המבצע סיים את תפקידו ומונה לראש ענף הנדסה של המרכז לאימוני יבשה בצאלים. לדבריו, "אם הייתי מסיים את התפקיד לפני המבצע הייתי מרגיש תחושת פספוס אדירה".

עוד באותו נושא

יעלון: "כיבוש עזה? היינו מחזירים חיילים בארונות עד עכשיו"

לכתבה המלאה
"כשזה מתפוצץ זו שמחה של כולם". מנהרה שפוצצה במהלך "צוק איתן" (צילום: דובר צה"ל)

תאר לי את המנהרה ההתקפית הראשונה שראית.

"כשאתה רואה את המבנה המבוטן, ומעכל את היכולת להניע בו כוחות גדולים, אתה מבין שגדלנו ממנהרות הברחה למנהרות התקפיות בסדר גודל שיכול להוציא מגה פיגוע".

באיזו רמת מוכנות הייתה אוגדת עזה בתחום המנהרות לפני שהחל מבצע "צוק איתן"?

"אחרי מבצע 'עמוד ענן' הייתה החלטה חד-משמעית שהמבצע הבא יכלול את המנהרות. לא דובר על הנפח, אבל כן הייתה הבנה שבכל מקום שצה"ל יתמרן יושם דגש על טיפול במנהרות ההתקפיות. פיתחנו סביב זה טכניקות ותרגולות, וב'צוק איתן', כשהתקבלה החלטה על כך שעוסקים במנהרות, הדבקנו את הכול לשלם. לכן היה קל לתת (את סל האמצעים והטכניקות - א"ב) ליחידות. זו הייתה אחת ההצלחות".

הדיבורים על כך שצה"ל לא נערך למנהרות או לטיפול במנהרות זרים לך?

"אני שומע את זה בעיקר בתקשורת. אני חושב שזו אמירה פחות מקצועית. בשנתיים שהייתי קרוב לזה לא היה אדם אחד, עד רמת הדרג המדיני הבכיר ביותר, שהדברים לא הוצגו לו באופן פרטני ביותר. אני לא חושב שמישהו כאן הופתע. אני חושב שההפתעה היחידה שבאמת אפשר לומר אותה, זה כמה מתוך המנהרות שהכרנו חצו את הגבול. הרי בסוף המודיעין בונה תמונה ומשתדל שהיא תהיה כמה שיותר אמינה. שם בעיקר הייתה ההפתעה, וגם היא לא הייתה מוחלטת".

אתם מאתרים מנהרה. ממפים אותה, מגלים את התוואי שלה ואז קצין הנדסה לוחץ על כפתור ומשמיד אותה. מה התחושות של קצין כזה?

"לאתר מנהרה זו תחושת ניצחון אדירה, כי זה עוד מהלך שמגן על התושבים. זו עבודה של מאות אנשים, וכשזה מתפוצץ זו שמחה של כולם".

"היינו במרוץ"

"לאתר מנהרה זו תחושת ניצחון אדירה, כי זה עוד מהלך שמגן על התושבים"

אחד מכוחות ההנדסה בהם השתמש סא"ל מקס במהלך המבצע האחרון הייתה הפלוגה שבעבר פיקד עליה: "סמור". את הריאיון עם המפקד הנוכחי של הפלוגה, רב-סרן אביב, אנחנו מקיימים בתוך מנהרה בעומק 16 מטר שחפר חמאס, אשר אותרה לפני "צוק איתן". החלק בצד הישראלי של המנהרה לא הושמד, וזאת כדי שיהיה ניתן להתאמן עליו.

"התחלנו לסרוק מנהרה מאוד דומה למה שיש כאן", מספר רס"ן אביב על הרגע הראשון שבו נכנסו לוחמי סמור למבצע. "פעלתי איך שלימדו אותנו. בשלבים הראשונים הכנסנו אמצעים טכנולוגיים פנימה כדי לנסות ולראות מה יש בתוך המנהרה. ככלל, אנחנו לא ממהרים להכניס לוחמים פנימה, בגלל חשש להימצאות מטענים או מחבלים. לאחר המיפוי הראשוני שלה התחלנו את ההכנות לפיצוץ".

"אף אחד לא הופתע". שר הביטחון משה יעלון בסיור במנהרה שנחשפה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

בוא נדבר על הלוחמים שלך. אם אתה קלסטרופובי אתה לא יכול להיות לוחם בפלוגת "סמור".

"כנראה שלא. אני פגשתי במהלך התפקיד הזה לוחמים מאוד מקצועיים ואיכותיים, מלח הארץ. איבדנו לוחם אחד, גל בסון, במהלך קרב בבית חנון. עדיין יש לנו מספר פצועים שמחלימים".

כיצד אתה מעריך את מידת הנזק שנגרם למערכת המנהרות של החמאס?

"לחפור מנהרות עולה הרבה מאוד כסף. טווח הזמן שהם חפרו את מנהרות (שנים – א"ב) בהשוואה לטווח הזמן שאנחנו הרסנו את המנהרות (30 יום במהלך התמרון הקרקעי – א"ב) הוא בלתי נתפס".

למרות דבריו הנלהבים של רס"ן אביב בבטן האדמה, אי אפשר להתעלם מהטענות שעדיין מרחפות באוויר נגד תפקוד הצבא. את סא"ל מקס שאלתי עם איזו תחושה הוא התהלך במהלך המבצע, כשכל יום התגלתה מנהרה חדשה שערערה פעם אחר פעם את תחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה. "אני יכול להגיד לך שהדבר היחיד שבאיזה מקום הרגיע אותנו כאנשי מקצוע, הוא שעשינו את המיטב בלהצליח להשיג את מה שאפשר במסגרת המגבלות. אני לא חושב שלא אני ולא מפקד האוגדה או קצין המודיעין של האוגדה הלך לישון בלילה בתחושה שהוא רגוע. לנוכח חשיפת האיום והבנתו, זה היה סוג של מרוץ שלנו לטפל במנהרות".

"אף קצין לא הלך לישון בתחושת רוגע". הרמטכ"ל, בני גנץ (צילום: ניב אהרונסון)

איך אתה מסכם את הטיפול עבור התושבים שגרים באזור?

"אני מעריך מקצועית שהכמות שכן טופלה והנזק הרחב שנעשה ידחה הוצאה לפועל של פיגוע לתקופה, אבל אם לא נעשה מהלכים דרמטיים, כמו לייצר מכשול פיזי שנתמך בטכנולוגיה הרלוונטית, לא נשיב את הרגיעה לגזרת עזה".

למעט אמצעי טכנולוגי נוכחי שמופעל כעת בגזרת עזה שאי אפשר לדבר עליו, יש פתרון נוסף שצה"ל עוסק בו כבר בימים אלו?

"יש כמה פרויקטים שעמדו בקנה במוכנות שיא לפני המבצע, התעכבו בגללו ויצאו לדרך מיד אחריו".

משהו הפתיע אותך בסוג המנהרות או ההיקף?

"במהלך המבצע חיכינו למשהו יותר גדול. אולי אמצעי לחימה ופריטים שאנחנו לא מכירים. עיקר ההפתעה לא הייתה מאופן בניית המנהרות, אלא כמה מתוכן חצו גדר".

להערכתך יש מנהרות נוספות שחוצות קו גדר?

"אני חושב שנכון להעריך שכן. אם לא נעשה את זה נמצא את עצמנו באיזו שהיא אשליה שתקפיא את ההתקדמות בפיתוחים השונים. יש אפשרות שיש גם כאלה שמוכנות לפיגוע. אני חושב שאסור לפסול את זה".

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully